לא בכדי התקנות העוסקות בתובענה לפינוי מושכר נכללו במסגרת פרק י"ב לתקנות שעניינו "דיון מהיר"; כן הוטלו על הליך זה מיגבלות שונות, כגון האיסור לכלול סעדים נוספים (תקנה 81 (א)); קיצור הזמן להגשת כתב הגנה ל-30 ימים, להבדיל מתקופה של 60 ימים בהליכים רגילים (תקנה 81 (ב)), איסור על נתבע להגיש תביעה שכנגד או הודעה לצד שלישי (תקנה 81 (ג)), ביטול מוסד קדם המשפט (תקנה 81 (ד)) וכן חובה לקיים דיון לגפו של עניין, לא יאוחר מ-30 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון (תקנה 81 (ה)).
באותו מקרה הפנה בית-המשפט לדברים שנפסקו ב-תא"ח (י-ם) 27857-12-17 נביל חמודה נ' מחמד שפיק אבו רמילה (פורסם בנבו, 31.01.2018), כדלקמן:
"מקום שבו התביעה אינה מתאימה להידון בסדר הדין שבו הוגשה, נגרמת פגיעה לא מוצדקת בכל שלושת הגורמים שנימנו לעיל: נפגעות זכויותיו הדיוניות של הנתבע; נפגעת תקינותה של העבודה השיפוטית; ואף נפגעים בעלי דין בהליכים אחרים, שעניינם מושהה". (שם).
...
בעלת הדירה ביקשה לפנותו מחמת שימוש בדירה למטרה פלילית של ביצוע עבירות מין כלפי קטינים בדירה ובית-המשפט בקבלו את הערעור על פסיקת בית-משפט השלום, נעתר לתביעת הפינוי.
מכל מקום, לאחר שבחנתי טענות הצדדים בהקשר זה לעניין התקנת המנדף, וככל שסבורים התובעים כי הנתבעים פעלו שלא כדין במושכר, שמורה להם הזכות להגיש כל הליך מתאים אחר.
אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל דין התביעה להידחות.