המועד להגשת בקשה להבאת ראיות לסתור בבית המשפט

שמו של מוסר האזהרה נרשם באישור המסירה אך אינו קריא, אם כי ניתן להבין שלא רשום "**** שלום". בין כך ובין כך, אם המבקשת היתה מעוניינת להזמין את מוסר האזהרה לדיון, היה עליה להגיש בקשה נפרדת ובית המשפט היה נידרש לכך.

כב' הרשם היתייחס לטענה שלא בוצעה מסירה כדין של ההתראה, וגם היא נדחתה, בהנתן שהמבקשת לא מסרה מען אחר שבו התגוררה במועד מסירת ההתראה וגם לא הביאה ראיה לסתור את העובדה שזה היה מענה הרשום באותו מועד.

...

על יסוד מכלול האמור לעיל, לא מצאתי כי בפי המבקשת כל טענת הגנה הראויה לבירור, ולא שוכנעתי במה תועיל לה הרשות להתגונן.

אשר על כן, ההתנגדות נדחית בזאת.

התובע מדגיש כי קבלת הבקשה תיסתור את עקרונות סדר הדין ואמות המידה כפי שנקבעו בפסיקה, לפיהן היתר להביא ראיות לסתור יינתן במקרים חריגים בלבד, וזהו אינו מקרה מסוג זה. בתגובה השיבה הנתבעת 2 כי אין מועד בתקנות להגשת בקשה להביא ראיות לסתור, וכי אין פגם במועד בו הוגשה בקשה זו. מכל מקום, אין מקום לניחושים מה עמד בפני הועדה ומה לא, לדבריה קיימות שתי אפשרויות – או שהתיק עמד בפניי חברה הועדה והתעלמו ממנו, או שלא היו ערים לו. הנתבעת 2 חוזרת ומפנה לתעוד רפואי רב שלא צוין ברשימה שעמדה בפניי הועדה, ולטענתה ספק אם נכלל באותו כרטיס שהוזכר.

זאת, לעמדתי, מהוה טעם למתן רשות להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט אשר ייתן דעתו לכלל התעוד הרפואי, שכן לא ניתן להיתעלם מהשלכות עברו הרפואי של התובע על האפשרות כי סבל מהגבלת תנועה עובר לתאונה.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את ההלכה הפסוקה ואת מכלול נסיבות העניין, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי לאפשר במקרה דנן להביא ראיות לסתור, שכן מעיון בהחלטת המוסד לביטוח לאומי קיים ספק משמעותי באשר לשאלה אם כלל התיעוד הרפואי הרלוונטי עמד בפניי הוועדה הרפואית, ולמצער קיים ספק באשר לשאלה אם תיעוד זה נלקח בחשבון ושוקלל בקביעות המל"ל. ואנמק – במסגרת בדיקת התובע צוין במפורש כי: "תעודה רפואית ראשונה 17/1/21 שלושה ימים לאחר התאונה עמד ליד הרכב, רכב אחר פגע בגב שלו, 27/7/21 חצי שנה לאחר הארוע הנדון צילום גב תחתון יישור העקמת ושבר דחוס חלקי בגוף חוליה D11 בבדיקה 27/7/21 CT כנ"ל [...]" כלומר, הוועדה אכן היתה מודעת לטענות באשר לפנייתו של התובע לקבלת טיפול רק לאחר שלושה ימים ממועד התאונה, ולמועד הצילום אשר נעשה חצי שנה לאחר מכן.

אשר על כן, אין מנוס מלהגיע למסקנה לפיה הוועדה התעלמה מהמסמכים המוצגים כעת על ידי הנתבעת 2 – אם משום שלא עמדו בפניה ואם משום שלא נשקלו על ידה.

עם זאת, התרשמתי כי הבקשה הוגשה עם קבלת החומר הרפואי לידיה (אשר לעיתים איסופו לוקח זמן מה), מה שיצר עיכוב זניח בניהול ההליך ותו לא. לאור כל האמור, אני מקבלת את הבקשה, מתירה הבאת ראיות לסתור ומורה על מינוי מומחה בתחום האורתופדיה.

המסגרת הנורמאטיבית: תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים מוסדרת בהוראות סעיף 77 לחוק בתי המשפט הקובע כדלקמן: "(א) הורשע אדם בבית משפט שלום או בבית משפט מחוזי והוגשה נגדו - ונגדו בלבד - תביעה אזרחית בשל העובדות המהוות את העבירה שבה הורשע, מוסמך השופט או המותב שהרשיעו, לאחר שפסק הדין בפלילים הפך לחלוט, לידון בתביעה האזרחית, אם ביקש זאת מגיש התביעה; לענין זה מוסמך בית משפט מחוזי לידון גם אם התביעה לפי שוויה היא בתחום סמכותו של בית משפט שלום.

הוראה זו רחבה יותר ומובחנת, למשל, ממה שעולה מסעיפים 42א-42ג לפקודת הראיות (שאליהם התייחסו הצדדים בטיעוניהם), המורים רק כי הממצאים והמסקנות שבהכרעת דין מרשיעה (אך לא בגזר הדין) מהוים "ראיה לכאורה" בתביעה האזרחית, אשר לגביהם רשאים: המורשע, חליפו, או מי שחב בחובו הפסוק, להביא ראיה לסתור, "ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עוות דין" (עיינו: סעיפים 42א(א), 42א(ב)(2) ו-42ג לפקודת הראיות, וכן: ע"א 9057/07 אפל נ' מדינת ישראל (02.04.2012)).

משאלו הם פני הדברים, ולאור העובדה כי למעשה הנתבע שקט על שמריו למעלה מ-6 שנים ולמעשה, עד למועד הגשת כתב התביעה דנן, לא הגיש תביעה בגין סעדים אלה, מביאה לכלל מסקנה כי דינה לדחייה מחמת שהוי.

...

סבורני, כי התנהלותו זו של הנתבע נגועה בחוסר תום לב ואף יש בה כדי לפגוע בזכותו של התובע כאן שלא תוגש כנגדו תביעה נוספת ו/או תועלה טענת קיזוז ביחס לסוגיות הנובעות מיחסי העבודה בינו ובין הנתבע אשר נידונו בבית האזורי לעבודה כאמור.

ער אני להבדלים בין רשימת השיקים אשר לגביהם ניתנה קביעתו של בית הדין האזורי לעבודה ובין רשימת השיקים נשוא כתב האישום אשר בגינו ניתן פסק הדין הפלילי אשר בעקבותיו הוגשה תביעה זו ואולם, כאמור, משקבעתי כי החלק הארי של השיקים מופיע הן בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה ובהליך הפלילי הינו זהה ועולה על הסכום אשר נפסק לטובת הנתבע, הרי שלא מצאתי ליתן משקל לעניין זה. לפיכך, מצאתי לקבל את טענת הקיזוז אותה העלה הנתבע ביחס לסכום זה. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, הנני מקבל את התביעה בחלקה ומורה כדלקמן: אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 188,600 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 31.12.14.

כמו כן, אני מחייב את הנתבע לשאת בתשלום האגרה אותה שילם התובע בסך של 4,089 ₪.

תגובת הנתבעים לבקשה (1) הנתבעים הסכימו להגשת ראיות ביחס למועד פירסום פומבי של החלטת ועדה המשנה לתיכנון ובניה מיום 10.7.2019 בכפוף לכך ובילבד כי יהיו אלו ראיות בדבר מועד העלאת ההחלטה לתיק הבניין במחלת ההנדסה של עריית בת -ים, של הפרויקט נשוא ההליך, ברח' ניסנבוים 37 בת-ים. לצד זאת, הנתבעים היתנגדו בכל תוקף להגשת ראיות ביחס למועד העלאת ההחלטה למקומות אחרים מפאת העידר רלוואנטיות וכן למניעת עוות דין.

דיון והכרעה המסגרת הנורמאטיבית סעיף 18 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה 1968 , קובע כדלקמן: " הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית-המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות על-ידי בעלי הדין."(ההדגשות אינן במקור).

.לעומת זאת, במקרים שבהם הראיות המפריכות נועדו לסתור טענות הגנה 'רגילות', שאין בינן לבין המטריה של תביעות דיבה דבר וחצי דבר, לא קמה כל הצדקה לעשות כן. במקרים כגון דא, הכלל הוא כי יש להגיש את כלל הראיות ב'חבילה אחת', בכפוף לקבלת רשות מבית המשפט לחרוג מכך, במקרים המיוחדים המתאימים לכך.

ואבהיר, על מנת שכל הראיות יהיו מונחות בפני בית המשפט בטרם הכרעה ועל מנת לשלול טענה לפיה דוקא ראיה כזו או אחרת הייתה משנה את ההכרעה הרי שלמען היעילות ובמטרה להביא ההליך אל סיומו - הבקשה מתקבלת .

...

עוד יצוין כי הבקשה מתקבלת גם בשל טעמי יעילות.

ואבהיר, על מנת שכל הראיות יהיו מונחות בפני בית המשפט בטרם הכרעה ועל מנת לשלול טענה לפיה דווקא ראיה כזו או אחרת הייתה משנה את ההכרעה הרי שלמען היעילות ובמטרה להביא ההליך אל סיומו - הבקשה מתקבלת .

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

כפועל יוצא, הופחתו אחוזי נכות בשל מצב קודם, מבלי שעמד לעיונן של הועדות תעוד רפואי מעברה של המשיבה, אלא מסמכים ממועד התאונה ואילך בלבד.

דיון סעיף 6ב לחוק הפיצויים מאפשר לבעל דין להגיש בקשה להביא ראיות לסתור את הקביעה הרפואית שנקבעה לפי חוק אחר ומחייבת לצורך ההליך המשפטי המתנהל לפי חוק הפיצויים, ובקשה זו תיתקבל ככל שבית המשפט שוכנע שמן הצדק לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.

...

בנדוננו, ניתוח השתלשלות האירועים הביאני למסקנה לפיה נפלה טעות משפטית מהותית בהחלטות הוועדה, ומשכך יש מקום לקבל את הבקשה.

הבקשה מתקבלת לפיכך בשני התחומים, מומחים ימונו בהחלטה נפרדת.