במסגרת הליך פירוק השתוף נמכרו המקרקעין בכשלושה מיליון ₪ לערך יותר מהערכת התובעת ועו"ד מן, הערכה שעמדה כאמור על הסך של 6,679,270 ₪
הנתבעת 2 טוענת שהתובעת זכאית לקבל הסך של 13,955 ₪ וזאת בהתאם לתחשיב הבא –
"ערך הנכס במועד הקובע" - 6,679,270 ₪;
מכאן, חלקן של הנתבעות הוא - 445,240 ₪;
יש לקזז הוצאות שנשאו בהן הנתבעות, ולעניין זה מפנה
הנתבעת 2 גם ובעיקר להוצאות לאחר המועד הקובע - 278,517 ₪
הסכום הקובע לאחר קזוז ההוצאות הוא - 166,723 ₪(=278,517 – 445,240)
התמורה לה זכאית התובעת מחושבת בהתאם לצוו
שעורי שכר טירחת עורך דין ולא בהתאם להסכם
בו התחייבו הנתבעות ועומדת על סך של - 13,955 ש"ח
חלק שני – דיון והכרעה
מה היתה העסקה ומה היתה התמורה המוסכמת?
בטרם הכרעה בשאלה האם וכיצד יש לאכוף את ההסכם בו התחייבו נתבעות, יובהר מה היתה מהות ההסכם.
הוצאות בגין הליכים משפטיים שעיקרם מאוחר לכך, בגין פירוק שתוף המקרקעין, בגין כנוס הנכסים, בגין טפול בתשלומי מיסים לצורך המכירה – כל אלה אינם רלוואנטיים לתמורה לה זכאית התובעת.
...
במסגרת תצהיר הרשות להגן שהפך לכתב הגנה ערכו לעצמן הנתבעות תחשיבים שונים והגיעו למסקנה לפיה התמורה לה זכאית התובעת היא 13,955 ₪, מבלי שהוסיפו מע"מ. במסגרת סיכומי הנתבעות נערכו תחשיבים אחרים והפעם טענו הנתבעות שהתובעת זכאית לסך של 24,652 ₪, מבלי שהוסיפו מע"מ. כך או כך, הנתבעות לא שילמו דבר.
סוף דבר
לאור האמור לעיל ותוך הפניה לסכום בסעיף 10.2 הרי יש לחייב כל אחת מהנתבעות בסך של 57,857 ₪ ואת שתיהן יחדיו בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד מכאן אני קובע כדלקמן:
אני מחייב את הנתבעת 1 בתשלום הסך של 57,857 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26/12/2018 ועד למועד התשלום בפועל.
אני מחייב את הנתבעת 2 בתשלום הסך של 57,857 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26/12/2018 ועד למועד התשלום בפועל.
אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.
