המוסך שהחליט שלא לתקן לאחר בדיקת שמאי

עוד טען הנתבע כי מעיון במסמכים שהגיש התובע עולה כי לאחר מאז בדיקת השמאי ועד למועד בו נערכה הצעת המחיר של המוסך גמא האופנוע 750 קמ' ונראה איפוא כי עסקינן בתאונה אחרת (ס' 19 לכתב ההגנה) שארעה קודם לכן ואשר התובע מנסה לשרבב אותה לענייננו (ס' 13 לכתב ההגנה).

הפער הלא מוסבר כי העמדה הנחרצת במכתב לבין ההחלטה להודות בכתב האישום המתוקן אינו ניתן להסבר רק בכך כי לישכת התביעות הפעילה לחץ על הנתבע.

השמאי מטעם התובע עיין במהלך הדיון בחוות דעתו של השמאי שבדק את הנזקים שנגרמו לאופנוע בתאונה הקודמת והעיד כי הנזק שניגרם בשעתו תוקן ועל כן אין כל רלוואנטיות לתאונה נושא התובענה.

...

בגין כך סבורני כי יש מקום להפחית מהפיצוי המגיע לתובע בגין הנזק לאופנוע שיעור של 20%.

סיכומו של דבר לנוכח כל האמור אני מקבל את התובענה בחלקה ומחייב את הנתבע לשם לתובע את הסכומים הבאים: סך של 35,123 ₪ בגין שוויו של האופנוע לאחר הפחתת האשם התורם בגין השיהוי.

ב"כ התובע יעביר לשמאי מטעם התובע את הסכום שנפסק לטובת השמאי אלא אם כן הגיעו התובע והשמאי מטעמו לסיכום אחר.

אם מזקקים את טענות התובע לכדי שורה תחתונה אחת, לגירסתו היו מספר ליקויים ברכב שתוקנו לאחר שהסב תשומת ליבו של המוסך אליהם, והליקויים שלא תוקנו הם עבודת צבע לקויה וקורת רוחב שלא הוחלפה בחדשה, כאשר לטענתו השמאי ברקוביץ הגיע רק פעם אחת למוסך לצרכי "ויכוח" ולא לצרכי בדיקה.

התובע אמנם טען כי "השמאי החליט" (עמ' 22 שורה 27 לפרוטוקול) ואולם הדבר איננו הגיוני וגם לא עולה בקנה אחד עם שאר תשובותיו של התובע, לפיהן עמדה בפניו אפשרות הברירה והבחירה, והפניית הרכב למוסך 10 פשוט התאימה לו. אשר לטענתו השנייה של התובע ביחס להתרשלות דנה שמאים בכך שלא צילמו את הרכב במהלך התיקון ונסמכו על תמונות ששלח המוסך – הרי גם אם הטענה נכונה עובדתית וגם לו דובר בהתנהלות לא תקינה, בנסיבות לא הוכח הנזק שהתנהלות זו גרמה לתובע, ואבהיר.

...

סיכום מכל המקובץ אני מוצאת לנכון להורות כי התביעה מתקבלת בחלקה בלבד וכנגד הנתבעים 1-2 בלבד כדלקמן: הנתבעת 1, מוסך 10, תשלם לתובע סך של 4,083.5 ₪ (גובה הנזק שקבעתי בגין ירידת הערך שנגרמה כתוצאה מהתיקון הלקוי), בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה, ומחצית האגרה ששולמה.

התביעה כנגד הנתבעת 3 נדחית.

התביעה כנגד הנתבעת 4 נדחית.

עוד העיד התובע, כי במועד כל שהוא לאחר בדיקת השמאי מלכה עבר הרכב תאונה נוספת, שלאחריה הורד מהכביש.

לטענת הנתבעים, דין התביעה להדחות, משום שהתובע לא הוכיח בקבלות או בחשבוניות את הנזק הכספי שניגרם לו, ואף לא העיד את חברו בעל המוסך לעניין עלות התיקון.

לעניין התיקון ועלותו: התובע העיד, כאמור, כי תיקן את הרכב אצל חבר, ללא קבלות או חשבוניות, אולם לא ידע לומר אפילו מה תוקן ומה לא תוקן, וכמה בדיוק שילם לאותו חבר (בערך 6,000 ₪, על פי עדותו, עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 33; עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 6-14).

לעניין התאונה המאוחרת: מעבר לאמור לעיל, גם אם אניח כי התובע תיקן את הרכב באופן חלקי בלבד, בהתאם לעדותו, וכי נותר הצורך בהשלמת התיקון בהתאם לחוות דעת השמאי חמזה, הרי שעלה מעדותו, כי בסופו של דבר התייתר הצורך בהשלמת התיקון, לאחר שהרכב ניזוק בתאונה נוספת, הפעם באופן מוחלט, ואף שולמו לתובע תגמולי ביטוח מלאים, על פי ערך הרכב.

למרות התוצאה של דחיית התביעה, החלטתי שלא לחייב את התובע בהוצאות הנתבעים.

...

לטענת התובע, יש לקבל את תביעתו במלואה, על יסוד קביעות השמאי חמזה, ולדחות את קביעות השמאי מלכה, אשר הסתמך בקביעותיו על עדויות התובע והנתבע ועל הערכת גבהים, ולא על מומחיותו כשמאי.

לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות, משום שהתובע לא הוכיח בקבלות או בחשבוניות את הנזק הכספי שנגרם לו, ואף לא העיד את חברו בעל המוסך לעניין עלות התיקון.

מהאמור עולה, כי דין התביעה להידחות.

למרות התוצאה של דחיית התביעה, החלטתי שלא לחייב את התובע בהוצאות הנתבעים.

אילו הפחיתה הנתבעת סכום סביר מהתביעה שהופנתה אליה, בשל אי צירוף קבלות וחשבוניות, ולאור הסתייגויות מסוימות של השמאי מטעמה, אפשר שהתובע היה מסתפק בסכום המאושר לתשלום ולא מגיש תביעה זו. לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תאד"מ 49221-08-22 מוסך מוטי יעל ליסינג בע"מ נ' ארימוביץ ואח' לפני כבוד הרשמת הבכירה נעמה ניר התובעת: מוסך מוטי יעל ליסינג בע"מ הנתבעים: 1. מרדכי ארימוביץ 2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ פסק דין

במקרה הנידון אין מחלוקת בשאלת האחריות לתאונה אלא בשאלת גובה הנזק, וזאת כפועל יוצא ממחלוקת שמאים אשר בדקו את הרכב וקבעו מהי עלות "החזרת המצב לקדמותו", בהיתחשב בערך הרכב לאחר התאונה, בין אם בתיקונו ובין אם במכירתו לאחר שהוכרז "אבדן להלכה". סך ההפרש בין הפצוי אותו קיבלה התובעת מהנתבעת 2 ובין הפצוי אותו היא תובעת הנו 12,569 ₪.

מנגד הנתבעים טוענים כי היה על התובעת למכור את הרכב בהיותו מוגדר כרכב במצב של "אבדן להלכה" ולא לתקנו, וזאת כמתחייב מחובת הקטנת הנזק.

נכונה אני להסכים עם שמאי התובעת כי נתון זה אינו רלוואנטי לשם חישוב אחוז הנזק אשר נגרם לרכב, אחוז אשר מחושב משווי הרכב הגולמי לצורך ההערכה האם הוא במצב של "אבדן להלכה" או שמא "אבדן גמור", אולם שווי השוק של הרכב הנו נתון רלוואנטי מאין כמותו, לשם הערכה האם בעל הרכב נהג בסבירות שעה שהחליט לתקן את הרכב ולא למכרו.

...

עניין זה נידון במסגרת תא"מ (שלום פ"ת) 19074-08-20 רפי נעים נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (13.02.2023) : " העובדה שניתן היה לשלם שכ"ט נמוך מזה ששולם, אילו נתנה חוות הדעת כחלק מהסדר עם חברות הביטוח, אינה מובילה בהכרח למסקנה כי מדובר בשכר טרחה חריג, ועל הטוען לשכר חריג להצביע על טווח גובה השכר הנתבע על ידי שמאים, וכי השכר הספציפי גבוה באופן משמעותי מהמדרג הגבוה האמור; אדם שניזוק והוא מבוטח זכאי לקבל את כול נזקיו לרבות ההוצאות שהוציא לצורך הוכחת תביעתו, גם אם טרם ננקט הליך משפטי. סיום הליך לפני משפט אינו מחייב כי הניזוק יישא, ולו בחלק מזערי של נזקיו". לא מצאתי כל ראיה לכך כי שכר הטרחה אשר שולם לשמאי התובעת חורג ממתחם הסבירות.

לאור האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה רק ברכיב זה, כך שהנתבעים ישלמו לתובעת סך של 369 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה.

בנוסף, התובעת תשלם את שכר שמאי הנתבעים אשר העיד בדיון שלפני.

עבור תיקונים שלא מכוסים בפוליסת הביטוח שילמה התובעת 1,050 ₪ נוספים מכיסה, וכן 350 ₪ עבור תיקון הגלגל החלופי שנימצא אחרי בדיקת השמאי.

בבוא בית המשפט להחליט אם נתקיים התנאי הראשון של אי-ידיעה, עליו לקחת בחשבון גם את הראיות שהתובע יכול היה להביא על מנת לפזר את העמימות העובדתית לגבי הארוע הנזיקי.

בקבלה מצוין מנגנון גלגל רזרבי אולם אם הרכב תוקן הכיצד לא שמו לב (לאו דוקא בחוות דעת שמאי) ולא תיקנו? בשים לב לכך שהתאונה התרחשה ביום 26.12.22 והקבלה היא מיום 21.1.23, כשבועיים לאחר שהרכב יצא מהמוסך – הרי שמתנתק הקשר הסיבתי לארוע.

...

התנאי השני דורש כי לנתבע תהיה שליטה מלאה על הנכס שגרם לנזק, והתנאי השלישי דורש כי האירוע הנזיקי יתיישב עם המסקנה שהנתבע התרשל יותר מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה, היינו, שמסקנת ההתרשלות היא המסקנה המתבקשת לנוכח העובדות הידועות.

מהחשבונית שצורפה עולה כי תאריך הכניסה הוא 28.12.22 ותאריך היציאה ביום 8.1.23 כשהרכב נבדק ביום 28.12.22 אולם לא ברור מדוע נצרך 13 יום אלא אם ממילא היא מקבלת רכב חלופי מחברת ההשכרה ומשכך הדבר משרת את חברת הביטוח, המוסך והתובעת) אולם סכום הביטוח נקבע ככל הנראה גם לפי משך זמן הביטוח ולכן על דרך האומדנא אני קובעת כי הנתבע ישלם עבור רכיב זה אך 215 ₪.

ביחס למכתב התראה, מובן הצורך לייתר הליכים משפטיים טרם נקיטתם, ולכן ניתן לפסוק עבור הכנת מכתב התראה אחד ואני פוסקת זאת במסגרת הוצאות המשפט בתיק – סך כולל של 700 ש"ח. על כן, ולנוכח האמור לעיל, הנתבע ישלם לתובעת סך כולל של 2912 ₪.