המומחה קבע בחוות דעתו מיום 30.8.2009, כי בשתי התאונות נפגעה התובעת בצוארה במנגנון צליפת שוט.
לאחר פגיעה כזו בצואר, עלולה להופיע תיסמונת ה-WAD ( Whiplash Associated Disorder), אשר יכולה לכלול מרכיבים שונים כגון סחרחורת, כאבי שרירים בצואר, בעורף ובכתפיים.
קיומו של המאמר מצביע כי בשל ניסיונו, מומחיותו והידע בו הוא מחזיק, מצא המומחה כי התובעת סובלת ממחלה זו.
ב"כ התובעת חולקת על כישורי המומחה בתחום מחלת FM. כפי שהעיד המומחה אין מומחיות מוכרת במחלה זו. דוקא חקירתו והמאמר אליו הפניתה מצביעים כי לכאורה מחזיק המומחה בידע וניסיון בתחום, אשר הובאו לידיעת הקהילייה המדעית.
על כן, שעורי הנכות אשר קבעו שני המומחים מטעם בית המשפט, אומנם שונים בשיעורם, אך נובעים שניהם ממחלת ה-FM בו לוקה התובעת לדעתם, כמו גם מתסמונת ה-WAD, כקביעת פרופ' הלל.
שינוי זה אירע לטענתה בתפקודה בבית ומחוצה לו, בשל כאבים, תשישות, חוסר או קשיי רכוז וכן כאבי ראש (סעיפים 8-10).
...
בהתחשב בכך שסביר כי תהא לנכותה של התובעת, השפעה כלשהיא על כושר השתכרותה לעתיד לנוכח מקצועה ומנגד לנוכח נתוני השכר עד כה, אני סבורה כי ראוי לפסוק את הפיצוי, בגין אובדן השתכרות לעתיד, על דרך של הערכה גלובלית, כאשר שיעור הנכות התפקודית ושיעור כושר השתכרותה של התובעת, מהווים מדד וקנה מידה, להערכה זו.
אשר על כן, ראיתי להעריך את הפיצוי, בראש נזק זה, בסך כולל של 140,000 ₪ גלובלי בגין שתי התאונות ובחלוקה שווה ביניהן (שיעור של כ-85% מחישוב אקטוארי עד גיל 67).
בבחינת מגבלות התובעת, שוכנעתי כי יש מקום לפצות בגין ראש נזק זה, אך לנוכח מהות הנכות והיקפה ולאור התנהלות התובעת מאז ובהעדר אסמכתאות, לא הונחה תשתית ראייתית מספקת להצדקת עזרת צד ג' בהיקף הנטען על ידי התובעת.
כאב וסבל- לנוכח גובה הנכות הרפואית, הנני פוסקת לתובעת בגין כל תאונה, סך של 15,000 ₪ ובסך כולל של 30,000 ש"ח.
סוף דבר-
התובעת זכאית לקבל פיצויים מן הנתבעת בגין נזקיה כדלקמן:
הפסדי השתכרות לעבר 25,000 ₪
אובדן השתכרות לעתיד 140,000 ₪
עזרת צד ג' 30,000 ₪
הוצאות רפואיות ונסיעות 15,000 ₪
כאב וסבל 30,000 ₪
______________________________________________
ובסה"כ 240,000 ₪
ניכויים- התובעת אישרה כי בגין התאונה השנייה לא נקבעה לה נכות במל"ל (עמוד 30 ש' 23).