המגמה החדשה קוצר עונשו של סוחר סמים שנגמל

הנאשם הורשע, כהודייתו, בעבירות של סחר בסם מסוכן בצוותא חדא והספקת סם מסוכן בצוותא חדא לפי סעיפים 13 ו-19 א' לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 בצרוף לסעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

הסניגור הדגיש את התיקון שהוכנס בכתב האישום, את הודיית הנאשם המגלמת נטילת אחריות וחרטה, את ניקיונו הנטען מסמים מסוכנים בתקופת מעצרו, את עברו הפלילי של הנאשם שאינו מכביד וללא עבירות דומות, את העובדה כי זהו לו מעצרו הראשון, את מצבו הרפואי ונסיבות חייו הקשות ואת ניסיונותיו ורצונו להיגמל מצריכת סמים מסוכנים.

יפים הדברים שהובהרו בהקשר לרף הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם, בזו הלשון: "בחינת הפסיקה בעבירות כגון אלה מעלה קשת רחבה של עונשים: החל מחודשי מאסר בודדים לריצוי בפועל ועד למאסר של שלוש ואף ארבע שנים. בהתייחס לנסיבות ביצוע העבירות במקרה דנן... נראה כי המגמה הכללית בפסיקה הינה הטלת עונשים חמורים במידה ניכרת..." (ר' רע"פ 10517/04– אסייג נ' מ"י - לא פורסם - ניתן ביום 23.11.04).

...

כל מקרה נבחן כפי נסיבותיו ואין לנידון: "זכות קנויה שעונשו יהא זהה לעונשם של מורשעים אחרים שנסיבותיהם שונות משלו" (ר' רע"פ 9629/07 – חמדאן נ' מ"י – לא פורסם – ניתן ביום 20.11.07).

מכל אלו, החלטתי להשית על הנאשם את העונשים, כדלקמן – מאסר בפועל – לתקופה של 19 חודשים.

רקע ועובדות כתב האישום המתוקן הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר דיוני, שכלל את תיקון כתב האישום בריבוי עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 ו-19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 (להלן: הפקודה) והחזקת סם שלא לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) ו-(ג) רישא לפקודה.

בהיתחשב בהליך טפולי מוצלח שכלל גמילה מסמים ביחידה לטפול בהתמכרויות ועבר פלילי נקי מצאה ערכאת העירעור לחרוג ממיתחם הענישה ולהעמיד את עונשו של הנאשם על 12 חודשי מאסר כעונש עקרי.

אין חולק על כך שמדובר בפסק דין חריג, שאינו משקף את מגמת הפסיקה, ושהותאם לנסיבות הייחודיות של אותו מקרה.

עינינו הרואות שעל אף קשיים בתחילת הדרך, נרתם הנאשם להליך שקומי והוא נכון להמשיך בו. אכן, לא אחת נקבע כי בעבירות של סחר בסמים נסוגות נסיבותיו האישיות של הנאשם מפני האנטרס הצבורי [ע"פ 7070/03 זניד נ' מדינת ישראל (3.4.2006)], כאשר, ככלל, ייטו בתי המשפט להסתפק בעונשי מאסר לריצוי בעבודות שירות במקרים בהם עברו נאשמים הליכי שקום ארוכים ומשמעותיים, בדרך כלל במסגרת קהילה סגורה.

...

אשר על כן, בהתחשב בכלל הנסיבות שפורטו לעיל, לרבות מספר העסקאות, סוג הסם, מספר הקונים, משך התקופה בה בוצעו העסקאות, חלקו ו"מעמדו" של הנאשם בכל עסקה, הסם לא נמכר לקטינים, ובהינתן מדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, אני קובע כי מתחם הענישה ההולם בענייננו נע בין 8 ל- 18 חודשי מאסר.

על אף ההבנה למצבו של הנאשם, שביטויה כאמור בהימנעות מהטלת עונש מאסר בפועל, מצאתי שלא להיעתר להמלצה זו, שיש בה משום חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת ומשום העברת מסר סלחני למעשי הנאשם.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו ת"פ 64588-04-21 מדינת ישראל נ' חזקיהו בפני כבוד השופט איתן קורנהאוזר בעיניין: מאשימה: מדינת ישראל ע"י ב"כ גב' ליטל שירי, מתמחה הנאשם: פסיל חזקיהו ע"י ב"כ עוה"ד אדווה אלאב גז"ד 1. הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב האישום, בעבירת סחר בסם – לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג- 1973. בהתאם לעובדות בהן הודה, בתאריך 25.4.21 סחר הנאשם בסם מסוכן מסוג MDMb-4en-PINACA , בכך שמכר לשוטר 2 מנות של הסם המסוכן במשקל 6.76 גרם נטו, תמורת 100 ₪. 1. הודאת הנאשם בכתב האישום ניתנה במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, לאחר שנשמעה פרשת תביעה ובמהלך חקירתו הנגדית של הנאשם בעת פרשת ההגנה. בהתאם להסדר הטיעון, התבקש שירות המבחן לערוך תסקיר בעיניינו של הנאשם בטרם השמעת טיעונים לעונש. בנוסף, המאשימה הודיעה כי בכפוף לתסקיר חיובי תעתור לשלושה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. תסקירי שרות המבחן 1. שרות המבחן סקר את נסיבות חייו של הנאשם, פרוד ואב לשלושה ילדים. הנאשם יליד אתיופיה, בן 47, עלה ארצה בשנת 1991 עם אחיו לאחר שאמו נפטרה בארץ המוצא. אביו עלה ארצה עשר שנים לפניו, אך לאור צפיפות בבית האב וקשיים כלכליים הישתלב הנאשם בפנימייה שם סיים את לימודיו. הנאשם שיתף את שרות המבחן כי החל להשתמש בסמים בהיותו בן 18 ולאורך השנים העמיק את השמוש בסמים, לרבות בסמים מסוג הרואין, "קריסטל" ו"נייס גיא" באופן קבוע, שימוש אשר הביא לחילוקי דיעות עם אישתו ולקשיים כלכליים עד לפרידה בין השניים. בעקבות העמקת השמוש בסמים אף ילדיו ניתקו עמו כל קשר. בעקבות מעצרו בתיק הנוכחי, החליט הנאשם לערוך שינוי מהותי בחייו, נעזר בעובדת סוציאלית, עבר גמילה פיזית ראשונית במשך שלושה חודשים ולאחריה עבר למסגרת "רוגלית-בית שושן" בה נמצא עד היום. במקביל, הישתלב הנאשם בטיפול פרטני, בקבוצת N.A, וכן בקבלת תחליף סם באגודה לבריאות הציבור, שם הוא מבצע בדיקות שתן תכופות המצביעות על נקיון מסמים. הנאשם קיבל אחריות מלאה על המיוחס לו, הביע אכזבה מאופן היתנהלותו בעת שחוה תקופה משברית בחייו במהלכה לא הצליח להיסתגל ולהתמודד באופן אדפטיבי. שרות המבחן ציין כי ניכר שהנאשם מגלה מודעות לחומרת היתנהגותו, מבקר את הסתבכותו, ועורך מאמצים לנהל אורח חיים תקין ואף לחדש את הקשר עם משפחתו וילדיו. גורמי הטיפול ב"רוגלית" מסרו כי הנאשם משתף פעולה בטיפול באופן מלא, שומר על ניקיון מסמים, מנהל אורח חיים יציב בו הוא אף עובד במשרה מלאה, חידש את הקשר עם ילדיו ומבצע כל שנידרש ממנו במסגרת הטיפולית. היתרשמות גורמי המיקצוע היא שהנאשם נמצא במקום חיובי בחייו. דיווח דומה היתקבל מהמרכז לבריאות הציבור, ולפיו הנאשם מגיע באופן עיקבי, מבטא רצון ומוטיבציה לטפול ולשיקום אורחות חייו, משתף פעולה עם הצוות ומבצע בדיקות כנדרש. שרות המבחן התרשם כי הנאשם בעל כוחות לשינוי ומצליח להרחיק עצמו מהתנהלות שולית. לפיכך, המליץ שרות המבחן על העמדת הנאשם בצו מבחן ולהטיל עליו מאסר בעבודות שירות ברף תחתון, לתקופה קצרה מזו שנתבקשה על ידי המאשימה. תסקיר משלים שהיתקבל לאחר כשלושה חודשים הצביע על המשך אותה מגמה, ופירט אף תחילת הליך של איחוד חובות. לבקשת בית המשפט, גיבש שרות המבחן תכנית של"צ עבור הנאשם. תמצית טיעוני הצדדים 1. ב"כ המאשימה הפניתה לעברו הפלילי של הנאשם, התייחסה לעבירת הסחר בסם בה הורשע, וציינה כי לא ניתן לזקוף לזכותו קבלת אחריות בהזדמנות הראשונה שכן הודה לאחר שנשמעו העדים כנגדו. בנסיבות אלה עתרה ב"כ המאשימה להטלת עונש מאסר למשך 3 חודשים שירוצה בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. 1. ב"כ הנאשם היתמקדה בנסיבותיו האישיות כפי שפורטו בהרחבה במסגרת תסקירי שירות המבחן. לדבריה, קשיי קליטה ומצוקה כלכלית שחוה הנאשם מאז עלה ארצה, הובילו אותו תחילה לשימוש בסמים, ובהמשך להסתבכות עם החוק. ב"כ הנאשם הדגישה כי הנאשם עורך מאמצים כנים לנהל אורח חיים תקין, נחוש לשקם את חייו, כשבמשך תקופה ממושכת הישתלב בהליך טפולי ללא מעידות מצידו, ובנוסף הוא עובד במשרה מלאה. ב"כ הנאשם טענה כי תסקיר שרות המבחן מצדיק אימוץ נתיב שקומי במסגרת הליך זה. בנוסף, טענה כי הטלת עונש מאסר בעבודות שירות, ולו לתקופה קצרה, עלולה לגרום יותר נזק מתועלת שכן תפגע בפרנסת הנאשם וביכולתו להיתמודד מול הוצאה לפועל, כאשר שקומו הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד משיקומו הכללי. לפיכך, עתרה להטיל על הנאשם של"צ וצו מבחן. דיון והכרעה מיתחם העונש ההולם 1. הצדדים היתמקדו בנסיבותיו האישיות של הנאשם, ונמנעו מלהתייחס למיתחם העונש ההולם ולשאלת סטיה אפשרית ממנו משקולי שקום. תחילה אתייחס למיתחם העונש ההולם, ובהמשך אבחן את עתירת הצדדים בהתאם. עבירות סחר בסם מסוכן הן רעה חולה הגורמת למעגלי פגיעה רחבים. הפסיקה שבה וקראה להחמיר את הענישה כנגד סוחרי סמים, תוך הטלת עונשים משמעותיים. יחד עם זאת, לעבירת הסחר בסם קיים מינעד רחב ביותר של נסיבות, בהתאם לסוג הסם, הקף הסחר, גובה התמורה, זהות ה"לקוח" ועוד. כך, ניתן למצוא בפסיקה מינעד רחב מאוד של ענישה, לפי נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של מבצע העבירה. במקרה הנידון, הנאשם מכר 2 מנות של סם מסוכן מסוג MDMb-4en-PINACA במשקל 6.76 גרם נטו. לפי חוות דעת מומחה אשר הוגשה לבית המשפט במהלך שמיעת הראיות, מדובר בחומר המהוה נגזרת של אינדזול קרבוקסאמיד אשר הוכלל בפקודת הסמים, לרבות נגזרותיו המבניות, שהנו סם הנמנה על מישפחת הקנבינואידים הסינטטיים הנמכרים תחת המותג הידוע "נייס גיא" ודומיו. מדובר במכירת כמות קטנה של סם זה ובתמורה נמוכה של 100 ₪ בלבד. הצדדים לא היפנו לכל פסיקה לגבי רמת הענישה, אולם הפסיקה הנוהגת בנסיבות שכאלה של סחר בסם מסוג דומה, ברף נמוך, היא הטלת מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שרות או מאסר בפועל לתקופה של מספר חודשים (ראו לדוגמא: ת"פ 23920-02-20 מדינת ישראל נ' יוב איפראימוב (20.10.20); 33380-03-17 מדינת ישראל נ' יעקב צלר (8.12.19); ת"פ 49807-02-19 מדינת ישראל נ' YAEBYO HAILE (15.04.19)). לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, תוך דגש על עיקרון ההלימה המנחה, אני קובע כי מיתחם הענישה במקרה זה נע בין מספר נמוך של חודשי מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות ועד ל- 10 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. העונש המתאים 1. ב"כ הנאשם עתרה לקביעת ענישה שיקומית ולהמנע מהטלת מאסר בעבודות שרות. בהיתחשב במיתחם הענישה שנקבע, יש לבחון את בקשתה על יסוד הוראת סעיף 40ד'(א) לחוק העונשין, הקובע כי בית המשפט רשאי לסטות ממיתחם העונש משקולי שקום אם "מצא כי הנאשם השתקם או כי יש סיכוי של ממש שישתקם". כב' בית המשפט העליון היתייחס לנתונים שיש לשקול בעת בחינת סוגיה זו: "ניתן לציין ששילוב בין שינוי מהותי בהתייחסות הרגשית לארוע העבירה המתבטא בנטילת אחריות, כפרה והבעת אמפטיה לנפגעי העבירה לבין אינדיקאציות אובייקטיביות לקיומו של תהליך שקומי-טפולי מוצלח וחזרה לדרך הישר, עשוי להצביע על 'סיכוי של ממש לשקום' כלשונו של סעיף 40ד(א)" (ע"פ 6637/17 אליזבת קרנדל נ' מדינת ישראל, פסקה 25 (18.4.2018)). בנסיבות המקרה שלפניי, מעצר הנאשם בעקבות ביצוע העבירה היוה נקודת מפנה בחייו. מזה למעלה משנתיים נמצא הנאשם בהליך טפולי רציני ומשמעותי, תחילה בדרך של גמילה פיזית מסמים ובהמשך נמצא הנאשם תקופה ממושכת ביותר במסגרת טיפולית. אין לי אלא להפנות למפורט בתסקירי שרות המבחן לגבי אחיזת הנאשם בצמא בכל אפיק טפולי המוּצא לו, כבקרש הצלה: במסגרת ההוסטל בו הוא שוהה, בטיפול פרטני, בקבוצת N.A, ובמסגרת האגודה לבריאות הציבור. לאורך למעלה משנתיים של שתוף פעולה מלא בהליך טפולי מרשים, לא ניפתחו כנגד הנאשם כל תיקי חקירה והוא שומר עד כה על ניקיון מוחלט מסמים. הנאשם הציג כוחות חיוביים לשינוי, הבנה והפנמה של חומרת מעשיו. יש להזכיר כי מדובר באדם בן 47, אשר לאחר כשלושה עשורים של שימוש בסמים ובצוע עבירות, שהובילו אותו לשפל של נתוק ממשפחתו ומילדיו, בחר בדרך קשה, רוויית מכשולים, דרך חתחתים של גמילה מסמים קשים. והדרך נושאת את פירותיה: הנאשם מנהל כעת אורח חיים יציב, עובד במשרה מלאה, חידש את הקשר עם ילדיו, ואף החל בהליך של איחוד חובות. ברקע כל זאת, ממשיך הנאשם להתמך בקשר טפולי. בהיתחשב בריבוי נתונים חיוביים אלה, ובהתמדת הנאשם בהליך לאורך תקופה כה ארוכה, מדובר בהחלט במקרה חריג העונה על הגדרת סיכוי של ממש לשקום. שיקול השקום במסגרת שקולי הענישה, דר לצד שקולי ענישה נוספים. במקרה הנידון, למול עצמת שיקול השקום על כל היבטיו שפורטו לעיל, עומדת עבירת הסחר בסם בה הורשע הנאשם המצויה ברף נמוך של עבירה זו. אין ספק בעיני כי יש לעודד את הנאשם להמשיך בדרך בה בחר, ולסייע לו ככל הניתן. הצלחתו תשרת אותו, אך גם את האנטרס הצבורי, בצורה הטובה ביותר. אשר להמלצת שרות המבחן, מדובר בגורם מקצועי ויש לבחון בכובד ראש את המלצתו ולהתחשב בה, במיוחד בכל הנוגע לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולשיקולי שקומו. יחד עם זאת, לא מצאתי כל הנמקה מקצועית בהמלצת שרות המבחן להטלת מאסר בדרך של עבודות שרות במקרה זה. מלאכת האיזון בין שקולי הענישה השונים, ובהם שקולי השקום, מוטלת על בית המשפט. לפיכך, אני מוצא כי התמלאו היסודות הנדרשים לשם סטיה לקולא ממיתחם הענישה משקולי שקום, וכן כי מדובר במקרה חריג המחייב סטיה זו. הטלת מאסר בדרך של עבודות שרות עלולה לפגוע ביכולתו של הנאשם להתמיד בעבודתו ובסדר יומו העמוס אף ברכיבים שונים של ההליך הטיפולי. בנסיבות כוללות אלה, יש להטיל על הנאשם ענישה ממשית אך זאת בדרך של של"צ ולא הטלת עבודות שרות. 1. לפיכך, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: 1. של"צ למשך 200 שעות, זאת בהתאם לתכנית המפורטת בתסקיר שרות המבחן. 1. 4 חודשי מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור עבירה מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים תוך 3 שנים מהיום. 1. חודשיים מאסר אותם לא ירצה אלא אם יעבור עבירה מסוג עוון לפי פקודת הסמים המסוכנים תוך 3 שנים מהיום. 1. צו מבחן למשך שנה. 1. התחייבות בסך 3,000 ₪ להמנע מבצוע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים במשך 3 שנים מהיום. הנאשם הצהיר בפניי את התחייבותו. 1. בית המשפט הבהיר לנאשם, כי אם לא יעמוד בתנאי השל"צ או צו המבחן, יחודש הדיון בעיניינו, לרבות אפשרות להטלת עונש נוסף. 1. בנסיבות המקרה, אין מקום להטלת קנס כספי. 1. ניתן צו להשמדת הסמים. בית המשפט מאחל לנאשם הצלחה רבה בהמשך דרכו. המזכירות תעביר עותק גזר הדין לשרות המבחן. זכות ערעור כחוק. ניתן היום, כ"א אלול תשפ"ג, 07 ספטמבר 2023, במעמד הצדדים. עמוד 5 מתוך 5 image2.jpg image1.jpeg image2.png

...

עובדות כתב האישום ביום 24.4.2013 הנאשמים הודו בכתב האישום וכל אחד מהם הורשע בביצוען של העבירות הבאות: חזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו- 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973; החזקת תחמושת לפי סעיף 144(א) סיפא לחוק העונשין תשל"ז -1977 (להלן: חוק העונשין).

הרשעתו הראשונה הנה בגין עבירה של סחר בסמים מסוכנים ואשר במסגרתה נגזר עליו, בין השאר, מאסר בפועל למשך 9 חודשים.

בע"פ 5741/11 סוארכה נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (20.1.13), שדן בעבירה של ייבוא סמים, כבוד השופט הנדל קבע בפיסקה 3 לפסק הדין כדלקמן: "כמובן, היתייחסות למגמה הכללית של החמרה בעבירות סמים מהסוג בו הורשעו המערערים, אין בה די. בכלל של ענישה אינדיבידואלית טמונה החובה לבדיקה פרטנית של המקרה. לענייננו, יש שלוש נקודות שדורשות דיון.

(ההדגשה במקור) כמו כן, ב-ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה [פורסם בנבו] (4.7.12) כבוד השופט הנדל קבע בפיסקה 4 בפסק הדין את הדברים הבאים: "למאבק בנגע הסמים יש שותפים רבים. חלקם מתמקדים בחינוך מניעתי ובהסברה. אחרים מסייעים בהליכי הגמילה. לצדם פועלים גם אנשי אכיפת החוק, שתפקידם לסכל את עבירות הסמים וללכוד את העבריינים. אף בית משפט נוטל חלק חשוב במאבק, באמצעות הטלת עונש מרתיע על מי שהורשע בעבירות סמים. בכל זאת, תוך מתן משקל – בין היתר – לכמות הסם ואיכותו, טיב עבירת הסמים שבוצעה, תרומתו של הנאשם להתגשמות העבירה ועברו הפלילי (השוו: ע"פ 8031/10 אורוסקו-צ'אבז נ' מדינת ישראל (1.3.12))". (ההדגשה לא במקור) עינינו הרואות, כי בעבירות סמים, בית המשפט העליון מייחס חשיבות למידת הנזק שנגרמה מבצוע העבירה (קרי, סוג הסם וכמות הסם) ובנוסף למידת האשם של הנאשם בבצוע העבירה (קרי, תפקידו בשרשרת הפצת הסם).

...

לסיכומו של דבר שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינו של נאשם 1, אלא המליץ על ענישה מוחשית במסגרת מאסר קצר בפועל וכן מאסר על תנאי.

לפיכך, הנני קובע כי לגבי העבירה של החזקת סם מסוג הירואין במשקל של 40.1 גרם, כאשר קטגוריית האשם הינה של "תפקיד משמעותי", מתחם העונש ההולם נע בין שנתיים ל-שלוש שנות מאסר בפועל.

לאור כל האמור לעיל, הנני משית על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים: 27 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרם מיום 2.12.2012.

הנאשם עצמו טען בפני ביהמ"ש כי הוא נמצא במגמה של שיפור ובהליך של הפחתת מס' הפגישות במרכז המטאדון, לאור התייצבותו בטיפול.

על פי מדיניות הענישה הנהוגה, מוטלים על נאשמים בעבירות סחר בסמים ובעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית עונשי מאסר, כאשר רק במקרים חריגים, בנסיבות שניתן להגדירן כשיקולי שקום, ניתן לחרוג לקולא ולהסתפק בעונשים קלים יותר, כפי שעולה גם מהפסיקה שהגישה הסניגורית.

אמנם הנאשם היה נתון בטיפול במרכז המטאדון עוד לפני ביצוע העבירות, ואולם ניתן לראות בעבירות שביצע הנאשם משום מעידה נוכח הסברו של הנאשם והאמור בדיווחי הגורמים המטפלים, כאשר ידוע כי הליך של גמילה מסמים הוא הליך קשה שיש בו עליות ומורדות.

בעניינינו התלבטתי האם להטיל על הנאשם עונש מאסר קצר בריצוי בדרך של עבודות שירות ואולם, לאור ההליך הטיפולי כפי שתואר ע"י הנאשם, וכפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, נראה לי כי עונש של מאסר בעבודות שירות עשוי לפגוע בהליך הטיפולי, ולו הסיבה שבתקופת עבודות השרות הנאשם לא יוכל להתייצב במרכז המטאדון לטפול.

מוסבר לנאשם כי אם לא ימלא את תנאי צו השרות במלואם, ניתן יהיה להפקיע את הצוו, לגזור את דינו מחדש ולהטיל עליו רכיבי ענישה נוספים בגין העבירות נשוא תיק זה. אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים.

...

בענייננו התלבטתי האם להטיל על הנאשם עונש מאסר קצר בריצוי בדרך של עבודות שירות ואולם, לאור ההליך הטיפולי כפי שתואר ע"י הנאשם, וכפי שעולה מתסקיר שירות המבחן, נראה לי כי עונש של מאסר בעבודות שירות עשוי לפגוע בהליך הטיפולי, ולו הסיבה שבתקופת עבודות השירות הנאשם לא יוכל להתייצב במרכז המטאדון לטיפול.

בנסיבות אלו ולאור העובדה שהנאשם היה עצור מזה כחודש וחצי ומאז שחרורו במאי 2013 הוא משתף פעולה באופן מלא עם הגורמים הטיפוליים, החלטתי לקבל את המלצת שירות המבחן ולהטיל על הנאשם ענישה אשר במידה והוא ימעד, ניתן יהיה להפקיע ולהטיל עליו ענישה מחמירה ההולמת את העבירות שביצע.

לאור האמור לעיל, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים: מאסר על תנאי לתקופה של 9 חודשים.

אני מורה לנאשם לבצע שירות לתועלת הציבור בבית תמחוי "מעיין משה", בהיקף של 100 שעות, בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שירות המבחן.