המבחנים לבדיקת השפעה בלתי הוגנת על מצווה צוואה מוטב

עוד עולה תמונה ברורה של השפעה בלתי הוגנת על ד. ז"ל מצדו של מר ר., תוך ניצול מצבה הנפשי הקשה והחמרתו באמצעות הסתרת התרופות שנדרשה ליטול, ונסיבות אלו הן בדיוק התוצאות אותן ביקש המחוקק למנוע במסגרת הוראות סעיפים 26 ו – 30 לחוק הירושה.

"סבורני שצדק השופט י' שנלר כאשר ציין כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ומבעיות רפואיות שונות... בדיקה רפואית מוקדמת כאמור, תסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמתי של המצווה כיוון שהוא אינו כשיר לצוות... עם זאת יודגש כי כפי שציין השופט י' שנלר, המחוקק לא קבע דרישה להצגת אישור רפואי למצוה בצוואה בעדים, וגם בפסיקה טרם התגבשה דרישה כזו". (ראה: בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית {פמ"מ - 8/7/2012}).

כך למשל מקום שמדובר במצוה שאין ביטחון מוחלט לגביו שידע להבחין בטיבה של צוואה מבחינה שכלית, הרי מדובר בנסיבה חשובה מאוד לעניין העילה של השפעה בלתי הוגנת, שכן קל יותר להשפיע עליו (ראה: ע"א 2500/93 שטיינר נ' ארגון עולי מרכז ארופה, נ(3) 3338 {פמ"מ – 4/9/1996}}), ומעורבות בצוואה שלא עלתה כדי מעורבות פסולה לפי סעיף 35 לחוק הירושה, מהוה אף היא נסיבה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת במסגרת "מבחן נסיבות עריכת הצוואה" (ראה: "עמ"ש 45610-09-12", לעיל).

...

לסיכום, לפי כל דרך, מר מ. הוא היורש היחידי, או בהתאם לצוואתה האחרונה של ד. ז"ל, צוואת "שכיב מרע", או בדרך פרשנות צוואתה של האם (ז.), בהיותו המטפל והדואג לבת ד. ז"ל. טענותיו של מר ר. אין חולק כי עו"ד ש. וא. לא טיפלו בד. ז"ל עד אחרית ימיה כפי הוראות הצוואה, הם אף זנחו את תביעתם ולא הגישו סיכומים.

סוף דבר · תביעתה של עו"ד פ. לפרשנות צוואה – נדחית.

..למעט הוראותיה בדבר "יורש אחר יורש". · תביעתו של מר מ. לקיום צוואתה של ד. ז"ל "שכיב מרע" – נדחית.

· תביעתו של מר ר. למתן צו ירושה אחר המנוחה ד. ז"ל ותביעתו להתנגדות מתן הצו בתביעת קרובי המשפחה – נדחות.

באשר לפרק הזמן, מאז בדיקתו הפסיכיאטרית בינואר 2018 ועד לעריכת צוואתו ביוני 2018 , לא הועבר לעיוני תעוד נוסף, על פיו ניצפה הרעה במצבו הקוגנניטיבי או הופעת תכנים פסיכוטיים או הרעה במצבו הנפשי שחייב את אשפוזו".

לא מדובר בהשפעה שגרתית מעשה יום יום, אלא 26 ) 441 ( להוראה ודיינות פ"ד מט( בהשפעה שיש בה מרכיב של אי הגינות על פי המושגים החברתיים והמוסריים שלנו (ע"א 1995 ); ע"א 3828/98 מיכקשווילי נ' מיכקשווילי 28 ) 318 ( 5185/93 היועמ"ש נ' מרום פ"ד מט( 29 .

( (להלן: דנ"א מרום; דיני ירושה ועזבון, עמ' כב' השופט א' מצא בדנ"א מרום, קבע ארבעה מבחנים שיש בהם כדי לסייע לבית המשפט להכריע בשאלה האם מתקיימת השפעה בלתי הוגנת, ואלה הם: תלות ועצמאות - האם בתקופה הרלבנטית לעשיית הצוואה היה המצווה עצמאי הן מבחינה פיזית הן מבחינה שכלית- הכרתית; תלות וסיוע - מקום שהתברר כי המצווה לא היה עצמאי ונזקק לסיוע הזולת, יש לבחון את טיב הסיוע שניתן לו, את הקפו ואת מידת התלות של המצווה באותו סיוע וממילא במי שהעניק לו אותו; קשרי המצווה עם אחרים - זהו מבחן משנה למבחן התלות והסיוע.

הנתבעת טענה, כי העובדה שהתובעת היא ששלחה דואר אלקטרוני לסוכן הביטוח של המנוח והורתה לו לתקן את מוטבי הקופה בהתאם לצוואה, מלמדת שהמנוח לא טיפל בנושא הצוואה, אלא תוכנה של הצוואה נקבע על ידי התובעת אשר "נטלה חלק פעיל

בנוסף אף במסגרת המכתב שכתב המנוח לנתבעת במועד עשיית הצוואה, פירט המנוח ונימק את הטעם בשלו בחר לצוות כפי שבחר, והסביר כי במהלך חייהם המשותפים דאג לכל מחסורה של הנתבעת ואף לכל מחסורה של ביתה, שילם כספים רבים עבור הנתבעת ועבור משפחתה, ונתן לנתבעת כספים לרכישת בית באוזבקיסטן.

...

איני מקבלת טענה זו. מטעם בת המנוח הוגש תצהיר מיום 21.8.2019 אשר צורף לבקשת ביניים בתיק.

₪ הוצאות התובעת בסך של 50,000 לסיכום: ההתנגדות לקיום הצוואה נדחית.

₪ הנתבעת תשלם לתובעת עבור הוצאותיה בהליך סך של 50,000 פסק הדין ניתן לפרסום בהשמטת שמות הצדדים ופרטים מזהים.

מכאן שהמנוחה לא הייתה מבודדת או מנותקת מהעולם באופן שיש בו די כדי לבסס חשש להשפעה בלתי הוגנת על ידי התובע.

לעניין זה כבר נפסק לא אחת כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים בדיקה רפואית טרם עריכת הצוואה, בפרט כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ובעיות רפואיות כאמור על מנת להסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמתי של המצווה, גם אם אין דרישה שכזו בחוק (בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית 8.7.2012).

מקום שמדובר במצוה שאין ביטחון מוחלט לגביו שידע להבחין בטיבה של צוואה מבחינה שכלית, הרי מדובר בנסיבה חשובה מאוד לעניין העילה של השפעה בלתי הוגנת, שכן קל יותר להשפיע עליו (ע"א 2500/93 שטיינר נ' ארגון עולי מרכז ארופה, נ(3) 3338 פמ"מ – 4/9/1996), ומעורבות בצוואה אף אם לא עלתה כדי מעורבות פסולה לפי סעיף 35 לחוק הירושה, מהוה אף היא נסיבה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת במסגרת "מבחן נסיבות עריכת הצוואה (עמ"ש 45610-09-12(/

...

המנוחה חזרה ואמרה לי כי בנותיהן קיבלו כל אחת דירה וכסף וכי הן לא תקבלנה כלום רק הילדים הבנים יקבלו, בהתאם לרצונה ולרצון בעלה, ובהתאם היא נתנה לי הוראות לערוך את הצוואה גפי שנכתב בה והוראותיה ניתנו לי בעברית על ידי המנוחה אשר ידעה לדבר ולהביע את עצמה טוב מאוד בעברית" עדותו וגרסתו של עוה"ד מוקשית עד מאוד בעיני, בחלקה מהטעמים המפורטים לעיל ביחס לגרסת התובע ויותר מכך אף נוכח היותו עורך דין.

בבחינת הנסיבות כולן, מצבה הרפואי הן הפיזי והן המנטלי של המנוחה, הספק הרב אם המנוחה הבינה את משמעות הצוואה, העובדה כי התובע היה המוציא והמביא בבית המנוחים וכי על פי יישק דבר, הגשת תצהירים בכתב יד בשמם של המנוחים שעה שהמנוחים לא ידעו כלל קרוא וכתוב וזאת מבלי שהדבר צוין בתצהיר, נוכחות התובע בזמן עריכת הצוואה בחדר הסמוך, הסיבה לעריכת הצוואה והחיפזון בו נערכה, העובדה כי התובע לקח את המנוחה לעוה"ד, חוסר סבירותה של גרסת התובע לעריכת הצוואה, התשלום לעוה"ד בגין עריכת הצוואה, העובדה שעוה"ד לא דאג לחוות דעת רפואית טרם החתימה על הצוואה וזאת על אף שידע שמתנהל באותה עת הליך אפוטרופסות בעניינה של המנוחה, מובילים כולם למסקנה כי הליך עריכת הצוואה אינו תקין ולוקה מאד וכי יש לקבל את ההתנגדות לצוואה.

סוף דבר ההתנגדות מתקבלת.

התובע ישלם הוצאות הנתבעות בהליך זה בסך של 45,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים.

בבע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] {פמ"מ - 8.7.2012}, נקבע על ידי כב' השופט י. דנציגר: "סבורני שצדק השופט י' שנלר כאשר ציין כי מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ומבעיות רפואיות שונות... בדיקה רפואית מוקדמת כאמור, תסיר את החשש שמא הצוואה אינה משקפת את רצונו האמתי של המצווה כיוון שהוא אינו כשיר לצוות... עם זאת יודגש כי כפי שציין השופט י' שנלר, המחוקק לא קבע דרישה להצגת אישור רפואי למצוה בצוואה בעדים, וגם בפסיקה טרם התגבשה דרישה כזו". מכאן, סבור אני כי לא רק שהנוטריונית נהגה בזהירות יתרה ופעלה מעבר לחובותייה בדין, הרי שלא נפל כל פגם בתעודת הרופא אשר צורפה אל הצוואה, כפי הנטען על ידי המתנגדת בעיניין תוקפה.

ואולם אפשר שמעורבות הנהנה לא תגיע עד כדי לקיחת חלק בעריכת הצוואה, אך תהווה ראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, או, למצער, שיקול רלוואנטי להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה כזאת עליו.

מצאתי כי כלל המבחנים כפי שהוזכרו ופורטו, כמו גם נסיבות עריכת הצוואה ואופן חתימת המנוחה על צוואתה, מעידים על העדרה של השפעה בלתי הוגנת מצד המבקשים על המנוחה, כמשמעות מונח זה בסעיף 30 לחוק הירושה, ולפיכך גם טענה זו דינה להדחות.

...

מקבל אני וביתר תוקף את הטענה כי אין להתיר כי עיזבונות קשישים יהיו מטבע עובר לסוחר עבור רופאים ועובדי סיעוד, אך כפי דבריי אשר פורטו בהרחבה, איני סבור כי נסיבות מקרה זה הן כפי המקרים המוזכרים.

סוף דבר בנסיבות העניין ומן הטעמים כפי שפורטו בהרחבה בפסק הדין, אני מורה כדלקמן: ההתנגדות שהוגשה לצוואת המנוחה מיום 7/10/2019 - נדחית.

ניתן בזאת צו לקיום צוואת המנוחה מיום 7/10/2019, ואני קובע כי צוואה זו היא בת תוקף.

מבחן נסיבות עריכת הצוואה – כל אימת שאין די במעורבות שהוכחה כדי להפעיל את סעיף 35 לחוק הירושה, תשמש המעורבות הזו כראייה לכאורה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת על המצווה או כשיקול רלוואנטי להקמת החזקה בדבר קיומה של השפעה כזו עליו.

דיון והכרעה למעשה, טעמי המתנגדות לצוואות המנוח – "צוואת 2016" ו"צוואת 2015", נסובו על אי כשירותו של המנוח לצוות, השפעה בלתי הוגנת על המנוח מצד המבקשת, מעורבותה בעשיית צוואות אלו ופגיעה ברצונו.

"אם יש חשש, קל שבקלים כי המצווה אינו כשיר לערוך צוואה או סובל מבעיות בריאותיות המשפיעות על כשירותו, יש לידרוש אישור רפואי מרופא המכיר את המצווה..". (ראה: ת"ע (נצרת) 24355-07-11 ע. מ. נ' ג. א. {פמ"מ – 31/8/2016}), אשר היתייחס לפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית (פמ"מ – 8/7/2012), וכך: "מוטב יעשו עורכי דין העורכים צוואה בעדים אם יבחנו האם מתעורר חשש שהמצווה אינו כשיר לצוות, במיוחד כאשר מדובר במצווים באים בימים הסובלים מבעיות קוגניטיביות ומבעיות רפואיות שונות. במידה ואכן מתעורר חשש כזה, יפנה עורך הצוואה את המצווה לבדיקה רפואית עצמאית שתערך כמובן בטרם תחתם הצוואה. בדיקה כזו תשמש, בראש ובראשונה, כדי להבטיח כי הצוואה הנערכת בידי עורך הדין אכן מהוה מימוש של האוטונומיה וחופש הרצון של המצווה". בנוסף לכך, לבדיקה רפואית מוקדמת כזו יתרון ראייתי חשוב, שכן בדיקה רפואית עצמאית שתערך בזמן אמת, ללא מעורבותם של מי מהנהנים האפשריים מהצוואה, יכול שתייתר הצורך בהתדיינויות משפטיות מיותרות לאחר מות המצווה.

...

במקרה זה אשר לפניי, לנוכח המסקנה כי המנוח לא היה כשיר בעת עריכת צוואותיו האחרונות, ולנוכח המסקנה באשר למעורבות המבקשת בעריכת הצוואות, לא ניתן לבוא ולומר כי צוואותיו אלו (הן צוואת 2015 והן צוואת 2016), הן פרי רצונו של המנוח, כך שאין בקבלת ההתנגדות להן כדי לפגוע בעיקרון כיבוד רצון המת.

סוף דבר אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו לעיל, אני מורה כדלהלן: ההתנגדויות לקיום הצוואות מיום 23/8/2015 ומיום 4/5/2016 – מתקבלות.

התובענות לקיום צוואות אלו – נדחות.