הלנת תביעה בוועדה רפואית של ביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי הכיר בארוע תאונתי מיום 1/11/12 כתאונת עבודה, כמפורט בהחלטת פקיד התביעות נפגעי עבודה מיום 21/2/13 (נספח ת/7 לתצהיר התובעת).

עוד המליץ הרופא התעסוקתי לפנות להמשך טפול על ידי ועדות רפואיות – המוסד לביטוח לאומי.

התובעת תובעת פיצויים בגין התפטרותה, פיצויים בגין אי הפרשות לקופת גמל, פדיון חופשה, דמי הבראה, הודעה מוקדמת, הפרישי שכר ופיצויי הלנת פצויי פיטורים.

לאור האמור בכלל חוות הדעת אותן צרפה התובעת לתביעתה, אנו דוחים את טענת הנתבעת כי מצבה הרפואי של התובעת לא הצדיק את התפטרותה, שכן מחוות הדעת עולה בבירור כי מצבה הרפואי הבעייתי של התובעת נמשך על פני תקופה ממושכת (2012-2013), כאשר כאמור לעיל בחוות הדעת של הרופא התעסוקתי שניתנה ביום 28/11/13, לאחר סיום עבודת התובעת, נקבע במפורש כי התובעת לא מסוגלת לחזור לעבודה.

...

בסיכומיה זנחה התובעת תביעתה, ועל כן דין התביעה להפרשי שכר להידחות.

סוף דבר תביעת התובעת מתקבלת באופן חלקי, כך שעל הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 יום, סך של 14,692 ₪ בגין פיצויי פיטורים.

כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.

פתיח לפנינו תביעתו של מר הלאל ג'לאמנה (להלן: התובע), נגד מעסיקו בתקופה הרלבנטית לתביעה - מר מארון פדול, הבעלים והמנהל של עסק לשיפוצי בנין (להלן: הנתבע), לתשלומים שונים בגין פצויי פיטורים, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי כלכלה, תגמולי מעביד לפנסיה, הפרשות מעביד לקרן הישתלמות, הפרשות מעביד לדמי מחלה, הפרשות מעביד לקרן עדוד ופיתוח הבניה בישראל, ופיצויי הלנה (להלן: התביעה העיקרית).

לטענתו, בעקבות התאונה נגרם לו אובדן כושר עבודה, וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לו נכות זמנית, בשיעור 100%, עד לחודש 2/12, ולאחר מכן נכות צמיתה, בשיעור 19%.

כן שוכנענו, כי תשלום שולם לתובע במזומן ומבלי שהונפקו תלושי שכר, בשל תביעותיו, נגד המוסד לביטוח לאומי ונגד הביטוח של הנתבע, וכיוון שקבל מהביטוח הלאומי גמלה בגין פגיעתו [עדות הנתבע - עמ' 29, ש' 7-5, 20-17, עמ' 30, ש' 13-12, 26-25, עמ' 31, ש' 4-3, 13-12; עדות התובע - עמ' 19, ש' 5-3, עמ' 20, ש' 32, עמ' 21 ש' 3-1].

...

נוסיף, שבסיכומי הנתבע נטען לקיזוז תמורת הודעה מוקדמת, שהיה על התובע ליתן לו טרם סיום עבודתו [סע' 14.3, שם], אך - דינה של טענה זו להידחות, ולו בשל המועד המאוחר בו עלתה, ללא זכר בכתב-ההגנה או בתביעה-שכנגד .

סיכום אף שמצאנו, כי במסגרת התביעה העיקרית התובע היה זכאי לתשלום חלקי, בגין דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ולקרן השתלמות, סכומים אלה קוזזו מול התשלום בו היה עליו לשאת, בגין שימוש ראוי ברכב של הנתבע - כנתבע בתביעה שכנגד - בשל החזקתו ברכב, על כלי העבודה שבו, תקופה כה ארוכה ללא הסכמה.

לאור קביעותינו הנ"ל, מובן, כי - נדחות גם התביעות לפיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

בתגובה, הנתבעת טענה כי הועדות ציינו במפורש שעמד מולן אך ורק התיק הרפואי משנת 2021.

לטענה כי לא הונח בפני הועדה חומר רפואי מעברו של התובע על פי הפסיקה, יש מקום להעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור במצב בו בפני הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לא הוצגו עובדות רלוואנטיות הנוגעות למצבו של הנפגע עובר לתאונה ואשר עשויות להביא את הועדה למסקנה שונה (ראו מיני רבים: רע"א 2993/14 רוטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (נבו 11.09.2014); רע"א 4752/20 פלוני נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ בניהול מגדל חברה לביטוח בע"מ (נבו 22.11.2020)).

כך, עצם העובדה שהתובע עבר תאונות דרכים או תאונות אישיות מסוג כזה או אחר בעברו, ואשר יש להן נגיעה ישירה לנכויותיו כפי שנקבעו ביחס לתאונה נשוא תביעה זו – היתה עשויה להשליך על קביעות המל"ל בכל הנוגע לנכותו בעקבות התאונה.

...

לטענה כי לא הונח בפני הוועדה חומר רפואי מעברו של התובע על פי הפסיקה, יש מקום להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור במצב בו בפני הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לא הוצגו עובדות רלוונטיות הנוגעות למצבו של הנפגע עובר לתאונה ואשר עשויות להביא את הוועדה למסקנה שונה (ראו מיני רבים: רע"א 2993/14 רוטמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (נבו 11.09.2014); רע"א 4752/20 פלוני נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ בניהול מגדל חברה לביטוח בע"מ (נבו 22.11.2020)).

מצב זה מעורר ספק, אשר למצער, מחייב בדיקה נוספת, קל וחומר עת אינו מהווה טעם יחיד להיעתר לבקשה אלא מצטרף לעובדה כי ההחלטה התקבלה על בסיס תיק רפואי שאינו מלא כפי שפורט לעיל.

לא למותר לציין כי העובדה שהמדובר בנכות על פי דין ולנתבעת אין את הזכות לחקור את המומחים שקבעו את אותה נכות מצדיקה אף היא מתן אפשרות להביא ראיות לסתור במקרים כגון דא. לסיכום לאור כל המפורט לעיל, אני מתירה הבאת ראיות לסתור ומורה על מינוי מומחה בתחום האורתופדיה.

עוד הזינה את הנאשמת החלטות כוזבות של ועדות רפואיות, אבחונים רפואיים, סעיפי ליקוי שונים והוראות תשלום.

היא אף הקדימה מפעם לפעם את תאריך הגשת התביעות למועד מוקדם יותר – פעולות שגרמו לעידכון ולהגדלת סכומי הקיצבאות שהועברו לחשבונו של שרון, דבר שאף גרר זכאות לסכומים נוספים בשל הלנת התביעות.

הנסיבות חמורות נוכח ביצוע מעשי המירמה על-ידי עובדת ציבור, אגב מעילה בכספי המוסד לביטוח לאומי שבו עבדה כפקידת תביעות.

...

על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשמת כדלהלן: לשנת מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרה – מיום 6.9.11 ועד ליום 12.9.11.

בבסיס הבקשות מונחת תביעתה של התובעת לפצוי בגין היתעמרות בעבודה ועגמת נפש, פצויי הלנת שכר ופיצויי פיטורים מוגדלים.

בועדה הרפואית הכיר המוסד לביטוח לאומי בארוע החריג כפגיעה בעבודה וקבע לתובעת נכות.

עוד הבהירה הנתבעת כי גם לו הייתה מושכת התובעת את חוות הדעת מטעמה שהוגשה במסגרת התביעה במוסד לביטוח לאומי עדיין עומדת הנתבעת על בקשתה לחתימה על טופס וס"ר. התובעת מיתנגדת לבקשה.

...

בעניין שנדון בפני בית המשפט העליון צויין בעניין פלונית[footnoteRef:10] כדלקמן: [10: בג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.7.2019)] "ודוק: מקובלת עלי הטענה כי בעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא של התובע על פרטיותו. בתיקי נזיקין, וכעניין שבשגרה, הפרקטיקה הנוהגת היא שהתובע חותם על כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר). החתימה על הוס"ר נובעת מהנחה מקדמית, כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החיסיון, על מנת לאפשר לנתבע להתגונן. עם זאת, אין להרחיק לכת ולקבוע כי כל תובע, בשל עצם מעמדו כתובע, "מתפשט" מיניה וביה מכל זכות לפרטיות או לחיסיון שעומד לזכותו כבעל החיסיון(privilege-holder) .

אני סבורה כי חיוב התובעת לחתום על טופס ויתור סודיות אשר משמעותו גילוי פרטים אישיים אינטימיים מעברה אינה מוצדקת לנוכח עילות התביעה והסעדים שנתבקשו, בשים לב לכך שמדובר בסופו של יום בתביעה לפיצוי כספי, ככל שבסופו של יום תוכיח התובעת את עילת ההתעמרות.

סוף דבר- בקשת התובעת מתקבלת בחלקה, בקשת הנתבעת נדחית.