זאת, הן לאור ביטולה של הילכת קינזי (בג"ץ 11339/05 מדינת ישראל נ' בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ניתן ביום 8.10.2006), והן משום שבנתיים ניתן פסק הדין בעיניינו של סנקר, שבו הורשע בעבירות החמורות שיוחסו לו והוטלו עליו, בין היתר, שני מאסרי עולם מצטברים (תפ"ח (ת"א) 1119/04 מדינת ישראל נ' סנקר, ניתן ביום 15.10.2006).
לטענתם, הגיעה העת להורות על שחרורם, או לפחות על הגשת תסקירי מעצר, לצורך שקילת חלופות מעצר.
...
ברם, חרף טענותיהם והשגותיהם המובנות של המשיבים נגד מצב בלתי נסבל זה, אין מנוס מבחינת כל מקרה לגופו, שקלול מכלול נסיבותיו ובחינת נקודת האיזון בין האינטרס שלא להאריך את מעצרם של נאשמים שטרם הוכרע דינם לבין האינטרס שבשמירה על בטחון הציבור והבטחת תקינותו של ההליך המשפטי.
בנסיבות אלו, אף שאיני מקבל את טענת המבקשת כי "חלוף הזמן לא הקהה" מהסכנה הטמונה במשיבים, הרי שמשוכנע אני, כי לפחות בשלב זה, מעצרם הממושך לא הפחית ממסוכנותם במידה כזו שיש בה כדי להטות את כפות המאזניים לעבר שקילת שחרורם.
סוף דבר: אני נעתר לבקשה, ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים החל מיום 15.10.2006, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1120/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.
