כאשר נידרש בית הדין הארצי לסוגיה דומה, פסק על יסוד הילכת סוויסה:
"נקודת המוצא לדיון בהליך גילוי ועיון מסמכים היא גילוי הדדי מרבי ורחב של ראיות הצדדים כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית וככלי לשפור יכולת בית המשפט לחשוף את האמת. בעל דין רשאי לקבל מידע על מיסמכי היריב, בין שהם 'מועילים' ובין שהם 'מזיקים'. עיקרון הגילוי המרבי כולל אף את מועד הגילוי שכן גילוי נדחה מהוה אי גילוי במובן מסוים. עם זאת, זכות הגילוי והעיון ומועדה אינה מוחלטת ובית המשפט יאזן בינה לבין אינטרסים אחרים ויחרוג ממנה במקרים מתאימים בהם הוא סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עלול לפגוע דוקא באנטרס גילוי האמת ולהביא לשיבוש ראיות [רע"א 4249/98 שמעון סויסה - הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515]. אולם על מנת שהחריג לכלל בדבר גילוי מרבי לא יהפוך לכלל, הנטל רובץ על הטוען שיש לדחות את מועד הגילוי.
לאחר סקירת הדין הבנלאומי קובע שם השופט דאז ש. לוין:
"נראה הדבר שהפרקטיקה בבתי-המשפט הישראליים, שלא כדוגמת בתי-המשפט האנגליים, היא לתת משקל לגישה שלעתים עיכוב הגשת הראיה שבמחלוקת עשוי לשרת את מטרת גילוי האמת יותר מאשר הגישה ההפוכה...".
בית המשפט העליון אינו מסתייג מגישה זו וקובע (אם כי ביחס לתביעות לפצוי בגין תאונות דרכים) כי חריגה מן הכלל של גילוי ועיון במסמכים בשלבים המוקדמים תתאפשר כאשר בית המשפט:
"...סבור שעיון במסמכים בשלב מוקדם עשוי להביא את התובע לשיבוש ראיותיו ולא יסייע לחשיפת האמת".
ועוד נקבע כי יש להניח שמועד העיון במסמך ידחה יותר במקרים בהם:
"המחלוקת סבה על עצם קיומו של הארוע נושא התביעה".
מן הכלל אל הפרט
נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השפוטי עומדת חשיפת האמת.
עם זאת, אין הזכות לעיון בלתי מוגבלת; לצדה עומדות טענות חסיון, שהדין והפסיקה מכירים בהן (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה ששית, ע"מ 164-169 והאסמכתאות שם).נ
וראו: י' עמית, קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי -ניסיון להשלטת סדר, ספר אורי קיטאי (תשס"ח), 247:
"תנאי לתחולת החיסיון הוא כי המטרה העיקרית או הדומינאנטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט. על פי מבחן זה, מיסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים עניינים שאינם קשורים למשפט צפוי, לא ייהנה מחיסיון גם אם יש בו תרומה אפשרית למשפט צפוי".
חסיון של מיסמך, שנולד לצורך הליכים משפטיים, דוחה את זכותו של בעל-דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו.
"הלכה פסוקה היא, שמסמך שבא לעולם לצורך הליכים משפטיים שהיו אותה שעה תלויים ועומדים, או אפילו רק צפויים, מיסמך כזה הוא חסוי.... מקום שאדם הוצרך לתבוע או להיתגונן מפני תביעה, מן ההכרח הוא לאפשר לו לאסוף באין מפריע את החומר הדרוש לשם ניהול המשפט ולהביאו בפני פרקליטו, ללא חשש שדבריו יתגלו ליריבו. מטעם זה, כדי לא להגביל אדם באכיפת זכותו או בהגנתו, מכיר הדין בחסיון מוחלט של מסמכים שהוכנו לצורך המשפט כשהליכים משפטיים היו תלויים ועומדים או אפילו רק צפויים. שאם לא תאמר כן, ותחשוף הכנתו של משפט לעינו הפקוחה של בעל דין יריב, תקופח זכותו של בעל-דין לתבוע או להיתגונן כראוי. כללו של דבר: חסיון של מיסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל-דין שכנגד לגילוי תכנו של המסמך ולעיין בו" (ע"א 407/73 יצחק גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"מ כט (1), 169,171).ו
המשמעות המעשית של החיסיון היא שאין לאפשר עיון במסמך חסוי, אך מיסמך כזה גם לא יוגש לבית המשפט, ולא ייעשה בו למעשה כל שימוש גלוי.
...
בנסיבות המתוארות, אני מקבל את בקשת הנתבעת לגילוי המסמכים המופיעים בתצהיר גילוי המסמכים של התובע.
סוף דבר:
הבקשה לחשיפת המסמכים מטעם הנתבעת - מתקבלת.
התובע יעביר את המסמכים המבוקשים המסומנים א'-ג' בתצהיר גילוי המסמכים מטעמו לעיון הנתבעתבתוך 14 ימים מיום החלטתי זו.
התובע ישא בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ שישולם בתוך 30 ימים מהיום ללא שום קשר לתוצאות ההליך העיקרי.
