הלכת המיקרוטראומה בתביעה להכיר בפגיעה בכתפיים

ביום 28.5.18 פנה התובע לנתבע בתביעה להכיר בפגיעה בכתפיו כ"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (נ/1).

הנתבע טוען, כי הנתבע לא הוכיח קיומם של אירועים תאונתיים חוזרים ונישנים תוך כדי ועקב עבודתו וגירסתו אינה מקימה את התנאים להחלת הילכת המקרוטראומה לצורך הכרה בפגיעה שלה טוען התובע כפגיעה בעבודה.

...

בענייננו, לאחר ששמעתי את עדות התובע והעד מטעמו, לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכיח קיומן של פעולות בעלות תנועות חוזרות ונישנות בהיקף הנטען על ידו והעשויות להוות בסיס עובדתי לטענת המיקרוטראומה.

בעניננו, לאחר ששמעתי את עדויות התובע, לא מצאתי כי הוצגו די ראיות לביצוע פעולות של הרמת היד מעבר לגובה הכתף באופן שיש בהן כדי להקים את התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת פגיעה חוזרת ונישנית אצל התובע.

אשר על כן, התביעה נדחית.

ביום 27.6.10 הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בכתפיים כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה.

ביום 2.4.19 פנה התובע אל הנתבע באמצעות בא כוחו לחיבור הנכויות בהתאם לחוזר וזאת לאור העובדה כי מדובר בפגיעות לפי הילכת המקרוטראומה כתוצאה מתשתית זהה, ומועד תחילת הנכויות הנו בטווח של 31 ימים.

...

האם הפגימות בכתפיו ובכפות ידיו של התובע נובעות מאותה פגיעה בעבודה (על דרך המיקרוטראומה), האם בדין חושבו אחוזי הנכות בנפרד והאם דין התביעה להידחות בהינתן שהנכויות נקבעו קודם לחוזר אשר פורסם ביום 28.1.18, חוזר 87/2018 (להלן: "החוזר") ובשל השיהוי בהגשתה.

הנתבע מוסיף וטוען כי דין התביעה להידחות בשל שיהוי בהגשתה וזאת בהסתמך על סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") לפיו: "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה". אין חולק כי מדובר בשיהוי העולה על 12 חודשים אלא שסעיף 296 (ב) לחוק קובע: "הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה;" מאחר וחישוב הנכות בהתאם לתקנה 11(ב) יגרור זכאות לגמלה גבוהה יותר, אנו קובעים כי חל סעיף 296(ב) לחוק והזכאות תהיה החל מיום 2.4.18.

התוצאה איפוא כי התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 4,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא פסק הדין.

לפנינו תביעות התובע, מר' זיסו זיינדר ( להלן :"התובע"), להכיר בפגיעות בכתפיו ובברכיו כפגיעות בעבודה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"), על פי הילכת המקרוטראומה.

...

בנסיבות העניין, לא שוכנענו, כי פעולת העליה והירידה מסולמות ופיגומים מהווה תשתית מיקרוטראמוטית ביחס לעבודת התובע.

] סוף דבר לאור כל האמור לעיל הננו מקבלים את טענתו של התובע שלפיה הוכחה תשתית עובדתית לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה ביחס לתנועה חוזרת ונשנית של הרמת הידיים מעל גובה הכתף, לעיתים תוך נשיאת משאות עד 50 ק"ג ולעיתים תוך שימוש בכלים רוטטים וכן ביחס לתנועות חוזרות ונשנות של הברכיים בעת רכינה על הברכיים תוך ניידות עליהן ובעת קימה וישיבה תוך כיפוף חוזר ונשנה של הברכיים, עשרות פעמים ביום.

בנסיבות העניין מצאנו כי יש למנות מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימות מהן סובל התובע בכתפיו ובברכיו, על סמך העובדות הבאות: התובע יליד 1948.

הוגשה תביעה להכיר בפגיעה בכתפיים כפגיעה בעבודה מכח הילכת מקרוטראומה.

...

עוד טען התובע כי המומחה סתר את עצמו שכן מחד קבע כי הפגיעות של התובע מתיישבות עם המסקנה שנפגע בכתפיו כתוצאה מהעבודה, אולם מנגד שלל קשר סיבתי שכן לא היו תלונות של התובע, וכן לאור גילו והעובדה שמדובר בקרע חלקי ולא מלא.

לאור כל אלה ולאור קביעות המומחה, נטען כי יש לקבל את התביעה.

בסיכומי הנתבע נטען כי לאור האמור בחוות דעת המומחה, יש לדחות את התביעה.

לאור האמור, התביעה נדחית.

לפנינו תביעה להכרה בפגיעה בכתפיים כפגיעה בעבודה, לפי הילכת המקרוטראומה ובהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (החוק).

...

לאחר שעיינו בכלל החומר הראייתי המצוי בתיק מצאנו כי לא נדרש הליך הוכחות נוסף ולפיכך הועבר התיק למתן פסק דין.

על רקע ההלכה הפסוקה בחנו את טענות הצדדים ואת המסד הראייתי שהונח בפנינו, והגענו לכלל מסקנה לפיה לא הונחה בפנינו תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי וכי יש להורות על דחיית התביעה כבר בשלב זה. נבהיר להלן מסקנתנו זו. התשתית הראייתית חקירת התובע במוסד התובע מסר לחוקר המוסד הודעה על פרטי פגיעתו (ההודעה צורפה לכתב ההגנה).

לאור כל האמור, לא שוכנענו כי עבודת התובע הייתה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות בצווארו באופן שיש בו כדי לבסס את עילת המיקרוטראומה.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, מצאנו כי דינה של התביעה דחייה.