ודוק, לדעת המומחה העבודה כנהג אינה כרוכה בעומס חריג על הצואר, כך שנראה כי המומחה סבור, קטגורית, כי לא ניתן להכיר בקשר בין עבודתו של נהג אוטובוס לליקוי בצוארו, ובכך, הלכה למעשה, דוגל באסכולה מחמירה.
המומחה שמונה בתיק, ד"ר אברהם ששון, קבע בחוות דעתו, אשר אומצה על ידי בית הדין, כך:
"בהחלט קיימת סבירות גבוה לקשר סיבתי בין הפגימה והפתלוגיה הצוארית לתנאי עבודתו של התובע; הטלטול בנהיגה ממושכת ארוכת השנים היא בהחלט מרכיב ידוע מוכר ומקובל כגורם לנזק דיסקאלי. פסקי הדין שצוינו על ידי כב' השופטת מקובלים מאוד עלי מבחינה רפואית טהורה; מדובר בפגיעות זעירות מיצטברות וחוזרות כל אחת מהן גרמה לנזק בדיסקים הצווארים..." (ההדגשה אינה במקור – מ.ק).
יחד עם זאת, לא ניתן להיתעלם מהקביעות הכלליות בחוות דעתו של המומחה, אשר יש בהן כדי להצביע על גישה שונה, אסכולה מקילה, באשר לקשר בין ויברציה כל גופית לכאבי צואר, כאשר לדעת המומחה בענייננו, כאמור, קשר שכזה אינו חד משמעי.
דברים אלו יפים גם בעיניין תיק ב"ל (נצ') 61032-07-19 כהן מאיר נ' המוסד לביטוח לאומי (1.11.20), שם הוכרה תביעתו של נהג משאית בגין הליקוי בעמוד השידרה הצוארי והמותני כפגיעה בעבודה עקב טילטול בנסיעה לאחר שהנתבע קיבל את חוות דעתו של ד"ר אברהם ששון ובית הדין נתן להסכמה תוקף של פסק דין (נדגיש כי לא נעלם מעינינו כי גם למקרה זה נסיבות ייחודיות שאינן זהות אחת לאחת לעניינינו באשר המדובר בנהג משאית ולא בנהג אוטובוס ובמי שנהג גם בדרכים משובשות, אולם גם הפעם, לא ניתן להיתעלם מהקביעות הכלליות של המומחה, כאמור).
...
חיזוק למסקנה אליה הגענו מצאנו דווקא במקרים אחרים אליהם הפנה התובע.
חיזוק למסקנה זו מצאנו דווקא בדברי המומחה כפי שבאו לידי ביטוי בחוות דעתו שם ציין כי "הקשר בין ויברציה כל גופית לבין כאבי צוואר אינו חד משמעי".
די באמור עד כה כדי לקבוע כי בית הדין לא קיבל תשובה מלאה ומספקת לשם הכרעה בשאלה הניצבת לפניו, ונראה, בנסיבות העניין, כי לא ניתן להשלים את החסר בחוות הדעת באמצעות הפניית שאלות הבהרה נוספות, על כן אין מנוס בנסיבות העניין ממינוי מומחה רפואי נוסף.
לאור כל האמור, אנו מוציאים לנכון למנות מטעמו של בית הדין מומחה רפואי נוסף – ד"ר ציון עידו, מומחה בתחום האורתופדיה.
