הליכי קיום צוואה בעיזבון המנוחה

אימם של הצדדים (להלן: המנוחה) הלכה לבית עולמה ומאז, כבר קרוב ל-12 שנים, מנהלים הצדדים הליכים בקשר לעזבונה שכוללים בקשות לקיום והתנגדויות לצוואות אותן הותירה בחייה.

...

בנסיבות המקרה דנן, הצטברותם של מספר שיקולים הביאו אותי למסקנה כי הכף נוטה לטובת קבלת הערעור, כמפורט להלן.

על רקע המכלול האמור, אף מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסיכויי הערעור לגופם, אני סבור כי יש לאפשר למבקש לממש את זכותו לערער על פסק-הדין וכי הדרך המידתית לתת מענה להתנהלותו הרשלנית בהגשת הערעור באיחור צריכה לבוא לידי ביטוי בחיובו בהוצאות.

סוף דבר הערעור מתקבל באופן שבקשת המבקש למתן ארכה להגשת ערעורו לבית המשפט המחוזי מתקבלת (במובן זה שהוא יידון לגופו, בשים לב לכך שהערעור הוגש עוד טרם הבקשה להארכת המועד).

לא נוכל שלא להעיר שהתמונה העולה מהפרוטוקול היא שהמשיב, המבקש ליטול מחצית מחלקה של המערערת בעזבון, מצטייר כמי ש'מבקש ליטול שכר כפינחס', שבנדיבותו ומטוב ליבו מקנה מחצית מחלקו לטובת אחותו המערערת, וד"ל. מכל מקום, לנו ברור שההליך הראשון שהתקיים בפני בית הדין ושבו לכאורה העניקה המערערת סמכות לבית הדין הוא הוצאת צו ירושה בעזבון המנוחה ולא הליך של קיום צוואה שלא נדונה כלל.

...

המערערת, באמצעות בא כוחה, הציגה עילות ערעור רבות – הן בכתב הערעור והן בדבריה לפנינו – לביטולו של פסק הדין הנ"ל. אולם לאור מסקנתנו שלהלן שיש לקבל את הערעור בשל העדר סמכות, ותוספת דברים אך למותר היא, נתמקד בטיעון מרכזי אחד (המסתעף לשניים) המוביל למסקנה זו ושלדעתנו יש לקבלו.

דיון והכרעה ומכאן להכרעתנו: לאחר העיון בחומר הרב שבתיק ולאחר בחינת סוגיית הסמכות בנסיבות התיק, בית הדין מגיע למסקנה שלבית הדין האזורי אין ולא הייתה סמכות בשום שלב לדון בעיזבון המנוחה, לא בתיק לצו ירושה, ובוודאי לא בתיק לקיום צוואה, וממילא הפעולות שנעשו על ידו או בפניו בעיזבון המנוחה בדיון שהיה לפניו – אין להן תוקף שיפוטי, והן לכל היותר כמו כל פעולות קנייניות אחרות שנעשו (אם נעשו) שלא בפני ערכאה שיפוטית, שלא נדרשנו לדון בתוקפן ההלכתי (שהמערערת טוענת גם כנגדו) במסגרת פסק דין זה, ואין כאן מקום להאריך.

סוף דבר לבית הדין האזורי, אין ולא הייתה סמכות לדון בקיום הצוואה המדוברת, ומאחר שכך אין משמעות שיפוטית להסתלקות שנעשתה בפניו, אם אכן נעשתה כלל.

מדינת ישראל בתי הדין הרבניים תיק ‏ 857293/4 בבית הדין הרבני האיזורי אשקלון לפני כבוד הדיינים: הרב יעקב מ' שטיינהויז המבקש: עו"ד אורן צורן – נאמן על נכסי [ע'] – פושט רגל המשיבים: [ע'], [ל'] ואחרים – ילדי המנוחה פלונית הנידון: הסמכות לקיום צוואה כשאחד היורשים שע''פ דין שאינו זוכה בה פושט רגל החלטה

אומנם ביה"ד ביקש מ[ע'] בתשע"א (2011) (בהליכי צו הירושה) להקנות את חלקו בעזבון לטובת אחותו [ל'] כדי לקיים את רצונו להעביר את העזבון ל[ל'], וביה"ד ביקש להסתמך על קניין זה בתשע"ח (2018) בדיון לקיום הצוואה מספק שמא הצוואה אינה תקפה הלכתית.

...

באב תשע"א (אוגוסט 2011) התקיים דיון, והמבקשים הגיעו בסופו של דבר להסכמה ששאר היורשים יסתלקו, וכל העיזבון יעבור לבת [ל'].

ביה"ד נעתר לבקשתם והוציא צו קיום צוואה.

מסקנה הייתה לביה"ד סמכות להוציא את צו קיום הצוואה בשבט תשע"ח – פברואר 2018 אף על פי שהנאמן על נכסיו של [ע'] לא קיבל את סמכות ביה"ד, מאחר ש[ע'] אינו זוכה על פי הצוואה ולכן החוק אינו מצריך את הסכמתו לסמכות.

בעיניין: התובעים בבקשה לצוו ירושה/ הנתבעים בתובענה לצוו קיום צוואה: עיזבון המנוחה ר.א. ז"ל ת"ז --------- 1. י.א. ת”ז --------- 2. י.מ. ---------- נמחקה 3. ע.ג. ת”ז --------- 4.א.ג. ת”ז --------- 5. ב.ג. ת”ז --------- 6. ר.ג. ת”ז --------- ע"י ב"כ עוה"ד יעל פנקס נתבע בבקשה לצוו ירושה/ תובע בבקשה לצוו קיום צוואה: 1. יר.א. ת”ז --------- ע"י ב"כ עוה"ד גיא קמרי 2. ב"כ היועמ"ש פסק דין

6 : וזו לשון סעיף 25 (ב)( 2) לחוק הירושה התשכ"ה 1965- "(א) " היתקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונות החופשי והאמתי של המצווה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת לקיימה אם אף נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך 22 או 23 או בכשרות העדים, 11 ,20 , מן ההליכים המפורטים בסעיפים או בהיעדר פרט מן הפרטים או הליך מן ההליכים כאמור.

...

אך גם בכך אין לשנות את מהמסקנה שהצוואה משקפת את רצונה החופשי של המנוחה.

נפסק, התובענה למתן צו ירושה בת"ע 45948-12-17 נדחית, ההתנגדות למתן צו ירושה בת"ע 45980-12-17 מתקבלת.

ההתנגדות למתן צו קיום צוואה בת"ע 52496-12-17 נדחית; התובענה בת"ע 52483-12-17 מתקבלת וניתן צו לקיום צוואת המנוחה מיום 11.8.16 אגב התיקון לפיו ההוראה "אני מבקשת שיר.א. על פי שיקול דעתו ייתן לי.א. 10% מהכסף

4.1.8 המנוחה נפטרה ביום 4.7.2011 וביום 22.2.2012 ניתן צו קיום צוואה לעזבון המנוחה.

4.2.2.4 יצוין, שבמהלך ניהול ההליך הופרד ייצוגה של רבקה מייצוגן של חוה ואיילת כשרבקה טענה בסיכומיה שתי טענות חדשות נוספות, שזכרן לא בא בכתבי ההגנה ומהוות הרחבת חזית ולמעלה מן הצורך יצוין שדינן להדחות.

...

4.4.18 רבקה אומנם טענה בעמ' 49 ש' 2-13 לעדותה, שהעיכוב בהעברת הזכויות בדירה נבע מפטירת אביה בחודש דצמבר 2010 וכתוצאה מהאירוע המוחי שעברה המנוחה בחודש ינואר 2011 , אולם בהתחשב בכך שהעברת הזכויות בדירה היא פעולה משפטית המתבצעת על ידי עו"ד ואשר מהווה המשך ישיר לחתימת תצהירי המתנה, הרי שדינה של טענה זו להידחות.

4.5.3 בלי לפגוע באמור לעיל, יובהר להלן, שטענה זו דינה להידחות הן מהטעם שלכל אורך ניהול התביעה נטען כל העת שאין להעברת הזכויות על שם רבקה כל תוקף ויש לבטל העברה זו והן מהטעם שבנסיבות דנא שני הסעדים שלובים זה בזה ומתקיימים כל התנאים לקבוע שרישום הזכויות בטל וכי הדירה הינה חלק מעיזבון המנוחה.

5.2.5 הטענה בדבר נטילת המיטלטלין דינה להידחות.