הליכי עיכוב ביצוע צו הריסה מועד הגשת הבקשה

מדובר בבקשה שלדית שאיננה מספקת פרטים בדבר הצעדים בהם נקט המבקש מאז החלטת בית המשפט ובדבר ההליכים שהתקיימו מאז ההחלטה- ככל שהתקיימו כאלה; הבקשה הוגשה ללא תצהיר איש מיקצוע לאימות הטענה כי קיים סיכוי ממשי למתן היתר בניה בתוך פרק זמן קצר, כפי שדורשות התקנות, ולא צורפו לה כל אסמכתות התומכות בה. ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי דין הבקשה להדחות אף לגופם של דברים מהטעמים כדלקמן: העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין שייעודם הוא חקלאי ולפיכך ובהתאם להוראות סעיף 254ט(ד)(2) בחוק התיכנון והבניה, בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיף 221 בחוק.

ברוח זו, על-פי ההלכה הפסוקה, יש חשיבות לבצוע צוי הריסה במועדם ולפיכך עיכוב ביצוע צו הריסה יינתן במשורה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן" כאשר הדגש המרכזי יינתן לשאלה האם היתר הבנייה נמצא "בהשג יד מיידי" של המבקש ורק עיכוב פורמאלי מעכב את קבלתו (רע"פ 4007/14 ספיר קדמת עדן בע"מ נ' מדינת ישראל; ע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל (27.12.2015); רע"פ 7371/18 סופר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (‏25.10.2018); רע"פ 2341/14 סלים נ' הועדה המחוזית לתיכנון ולבניה [פורסם בנבו] (28.5.2014)).

...

מדובר בבקשה שלדית שאיננה מספקת פרטים בדבר הצעדים בהם נקט המבקש מאז החלטת בית המשפט ובדבר ההליכים שהתקיימו מאז ההחלטה- ככל שהתקיימו כאלה; הבקשה הוגשה ללא תצהיר איש מקצוע לאימות הטענה כי קיים סיכוי ממשי למתן היתר בניה בתוך פרק זמן קצר, כפי שדורשות התקנות, ולא צורפו לה כל אסמכתאות התומכות בה. ב"כ המשיבה הוסיף וטען כי דין הבקשה להידחות אף לגופם של דברים מהטעמים כדלקמן: העבודה האסורה אינה תואמת את התכנית החלה על המקרקעין שייעודם הוא חקלאי ולפיכך ובהתאם להוראות סעיף 254ט(ד)(2) בחוק התכנון והבניה, בית המשפט לא יעכב את ביצועו של צו הריסה שניתן לפי סעיף 221 בחוק.

דין הבקשה להידחות.

בענייננו, משנמנע המבקש מלצרף תצהיר התומך בטענות שנטענו בבקשה, אף לאחר שניתנה לו הזדמנות לעשות כן, דין הבקשה להידחות על הסף.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לביטול צו ההריסה נדחית.

ברע"פ 10607/07 חאלד שומאן נ' יו"ר הועדה המקומית לתיכנון ובניה ירושלים [פורסם בנבו] (12.02.2008) נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה שדחתה בקשה לעיכוב ביצוע צו הריסה וכך נקבע: "משניתן צו הריסה כדין, נודעת חשיבות מרובה לביצועו במסגרת המועד הקבוע לביצועו (ראו רע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הוועדה המקומית לתיכנון ובניה, ירושלים (לא פורסם, [פורסם בנבו], 9.3.2004)). משכך, אין בידי לקבל את עיקר טענתו של המבקש, לפיה יש לעכב את ביצוע צו ההריסה המנהלי. אכן, בית המשפט מוסמך לעכב את ביצועו של צו הריסה מנהלי, אך סמכות זאת צריכה להישמר למקרים חריגים ויוצאי דופן שמקרה זה איננו נימנה עליהם. אין חולק כי הבנייה שבנה המבקש נעשתה שלא כדין, וכי ההליך התיכנוני נמצא בראשיתו ומדובר בתהליך ארוך ומורכב, וכי המבקש הגיש בקשה חדשה לאישורה של תוכנית מתאר נקודתית רק לאחר הגשת העירעור לבית המשפט המחוזי. משכך אין לומר כי רישיון הבנייה נמצא בהשג יד, ואין מקום לעכב את ביצוע צו ההריסה עוד". [הדגשה לא במקור] קביעת עובדות בשטח, ללא ניסיון אף להכשירן בדיעבד, היא הרעה החולה של ענף התיכנון והבניה.

...

טענות המשיבה לשיטת המשיבה דין הבקשה להידחות על הסף.

סוף דבר לאור שפורט, משאין חולק כי הגדר והשער, נבנו והוקמו ללא היתר, טרם חלפו שישה חודשים מיום שהסתיימה העבודה האסורה, ומשנקבע כי לא נפלו פגמים בהוצאת הצו ובנסיבות בהן היתר הבניה אינו מצוי בהישג יד, דין הבקשה לביטול צו ההריסה להידחות.

כי כך, הבקשה נדחית, על כל חלקיה.

512937המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות בסך כולל של 2,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

הבקשה האחרונה, עשירית במספר, הוגשה ביום 06.10.22 והמערער פירט בה את היתקדמות ההליכים התכנוניים לאורך השנים וציין כי לאחרונה מנהל התיכנון במחוז חיפה ערך חוות דעת תכנונית מוקדמת שבה נקבע כי התכנית המפורטת עמדה בתנאי הסף ועתידה להידון בפני הועדה המחוזית, ברם טרם נקבע לה מועד דיון ולכן מבוקש לעכב את ביצוע הצוים פעם נוספת.

עד לא יאוחר מיום 15.5.23 וככל שלא תיתקבל החלטה ע"י המשיבה בכל הנוגע למתן הארכת מועד נוספת לבצוע צו ההריסה, זאת לאחר שתיבחן את משך הליכי האישור הצפוי לתכנית האזורית וכן לאחר שתשקול שוב את כל הנסיבות ואת הערות בית המשפט, יוכל המערער להגיש בקשה נוספת לבית משפט קמא ולהציג בפניו את כל הנתונים הנדרשים לביסוס כל הטענות שהועלו בפני בית משפט זה במסגרת העירעור.

...

ביום 02.11.16 הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע הצווים וביהמ"ש נעתר לבקשה ועיכב את ביצוע הצו עד ליום 01.10.17.

על כן, בנסיבות של מקרה זה, סבור אני כי יש מקום להורות על עיכוב ביצוע נוסף לתקופה קצובה שבמהלכה יהיה על המערער להציג את הבסיס העובדתי והמשפטי לטענותיו לאכיפה בררנית.

סבור אני כי על רקע כל שפורט לעיל, יש מקום לאפשר למערער את מיצוי ההליך, בטרם יחויב בביצוע צו ההריסה, וזאת גם במקרה שמדובר בהליך שעניינו בהארכת מועד לביצוע הריסה לאחר שהמערער הורשע בעבירה של בניה ללא היתר כדין.

אשר על כן אני מורה כדלקמן: הערעור מתקבל במובן זה שביצוע הצו נשוא הליך זה יעוכב עד ליום 30.5.23.

כן נקבע כי כדי לא לאיין תוקפה של ההחלטה שניתנה בהליך הפלילי, במסגרתה הורה ביהמ"ש לעניינים מקומיים על עיכוב ביצוע צו ההריסה עד ליום 19.06.23, תקופת עיכוב ביצועו של צו ההריסה המינהלי תוארך עד יום 19.06.23.

ככל שתוגש לביהמ"ש לעניינים מקומיים בקשה להאריך את תקופת עיכוב ביצוע צו ההריסה השפוטי, יתחשב ביהמ"ש לעניינים מקומיים בקיומו של צו ההריסה המינהלי ובסכויים הנמוכים של הכשרת הבניה בעתיד הנראה לעין.

נטען כי ככל שביהמ"ש רואה לנכון להעתר לבקשה, התקופה המאקסימאלית שיכול לתת על פי הבקשה הנה 47 יום ולכל היותר עד 19.06.23, מועד בו יפוג עיכוב הבצוע של צו ההריסה השפוטי.

...

בפני ערעור הנאשם (להלן: "המערער") על פסק הדין של בימ"ש השלום בחדרה (כב' השופט יעקב גולדברג), שניתן ביום 02.02.23 בתיק בצה"מ 5847-08-21 ובמסגרתו נעתר בימ"ש קמא לבקשת המשיבה והאריך את מועד ביצוע צו ההריסה המנהלי למבנה שלד בן שלוש קומות בשטח 840 מ"ר באום אל פחם ודחה את בקשת המערער לביטול צו ההריסה המנהלי שהוצא בעניין המבנה ביום 15.06.21 על ידי מנהל מחוז צפון ביחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה.

המשיבה הסכימה כי יש לבטל את החלטת "כמבוקש" מן הטעם שניתנה בלא קבלת תגובת המערער אך טענה כי יש מקום להיעתר לבקשה למתן ארכה לביצוע צו ההריסה וכי יש לדחות את הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי.

לכן יש לדחות את הערעור.

דיון ומסקנות: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, את המסמכים שצורפו ואת פסק דינו של בימ"ש קמא הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור מהטעם שלא נפל בפסק הדין כל פגם המצדיק התערבות.

בכפוף לאמור - הערעור נדחה.

בהמשך, ביום 20.06.22 הגיש המבקש את בקשתו לביטול צו ההריסה ועיכוב ביצועו.

צו ההריסה ניתן לאחר קיומו של הליך תקין ואין בטענות שהעלה המבקש כדי להצדיק ביטולו של הצוו או עיכוב ביצועו.

ביחס לסכויי הכשרת המבנים, הכלל הנוהג בפסיקה הוא כי ככלל, צו הריסה יבוצע במועדו, ואילו העתרות לבקשה לדחיית המועד לבצוע הצוו תיעשה רק במקרים "חריגים ויוצאי דופן", בהם היתר הבנייה מצוי בהשג יד ורק עיכוב פורמאלי מעכב את קבלתו (ראו: רע"פ 8220/15 רשיק כפאיה נ' מדינת ישראל פסקה 9 [פורסם בנבו] (27.12.2015); ענין קבועה, פסקה 10; בג"ץ 6455/12 מסאעדה נ' הועדה המחוזית לתיכנון ובניה חיפה, פסקה 4 [פורסם בנבו] (19.6.2013)).

...

לסיכום, המבקש לא הצביע על כך כי קיימת הצדקה בדין לעיכוב בנסיבות הענין, ומכאן גם הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

סוף דבר מכל האמור לעיל הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות, על כל חלקיה.

המבקש ישלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 2,000 ₪, תוך 30 ימים מהיום, אחרת יתווספו לסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.