הליך תלוי ועומד בהקפאת הליכים

כמו כן לטענתו, קיים הליך תלוי ועומד בבלגיה ויש צו הקפאת הליכים ביחס לחברה שבבעלותו.

...

לפיכך, אני סבור כי במקרה דנן יש להורות ליצחק להפקיד כמחצית מסכום פסק הבוררות דהיינו סך של 800 אלף דולר ארה"ב וזאת במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית בתוך 30 יום מהיום.

לפיכך, אני מחייב את יצחק לשלם את עלות הטיסה של המבקש לישראל וכן את עלות בית המלון לפי חשבונית שתוצג על ידו , וכמו כן אני מחייב את יצחק לשלם שכ"ט עורך דין בסך כולל של 10,000 ₪ בגין בקשה זו. החלטה זו ניתנה על ידי בכובעי כרשם בית המשפט.

לטענת הנתבע, התובע לא ציין לפניו כי הוא מבקש להבדק תחילה על ידי מומחה בית משפט בתביעתו האזרחית ורק לאחר מכן על ידי הועדות הרפואיות; הליך תלוי ועומד בבית המשפט אינו סיבה להקפאת ההליכים בועדות הרפואיות; הועדות הרפואיות יכולות לקבל החלטה מקצועית ועניינית ביחס לתובע גם ללא חוות דעת של בית המשפט בעיניינו.

...

- לאחר בירור עם הלשכה המשפטית, הוחלט שאין להיעתר לבקשות ב"כ הנפגע להקפיא את ההליכים בוועדה הרפואית.

אלא שבהתנהלותו הלא ראויה של התובע, כפי שפורטה לעיל, אין כל מקום להיעתר למבוקשו ובכך מתייתר גם הצורך לדון בסוגיה מה היה קורה לו היה התובע מפרט מלכתחילה לפני הנתבע את הנימוק האמיתי לבקשתו לעכב הדיונים בוועדות הרפואיות עד שיבדק תחילה על ידי מומחה בימ"ש. סוף דבר התביעה נדחית.

ביום 18.5.2021 הוגשה בקשה שכותרתה – "בקשה להקפאת הליכים". הבקשה נומקה בהליך התלוי ועומד בפני בג"צ (בג"צ 4343/19, כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים ואח' נ' הכנסת ואח').

...

יום למחרת ההחלטה הקודמת, היינו, יום אחד לפני מועד הדיון, הוגשה בקשת דחייה נוספת ואותה שב ב"כ ונימק בטענה לקיומו של הליך תלוי ועומד בבג"צ. עוד באותו היום ניתנה החלטתי שאותה אביא במלואה: "לאחר קבלת עמדת המשיב נתתי את דעתי לבקשה זו, והגעתי לכלל מסקנה, שלא יהא נכון להורות על דחיית הדיון, בפרט נוכח צו הביניים שתחתיו מוסיפה המערערת 2 ושוהה בישראל. מצב בו מתבקש בית המשפט לדחיות, כאשר ברקע צו ביניים, יש בו מידה יתירה של בעייתיות. היה ויהיו העותרים נכונים להשעיית הצו אשוב ואשקול בבקשת הדחיה. עם זאת, אאפשר לב"כ הצדדים לטעון לשאלת ההשלכות של הבג"ץ על השאלה האם משליך הדיון באותו בג"ץ על הדיון בפרשה זו, וטענות הצדדים גם לשאלה זו – תישקלנה. הדיון מחר, במועדו". לא חלף זמן רב ואכן אישרו המערערות, כלשונן, כי הינן נכונות להשהות את צו הביניים.

סוף דבר, על הפרק התנהלות שאין בידי לקבלה, והבקשה נדחית.

מן המקובץ עולה, שבמועד בו ניתנת החלטתי זו, חפצות המערערות במקביל – הן, לעכב את הדיון שנקבע לעניינן, הן, לעשות זאת בחסות צו ביניים, והן להתנער מהסכמתם לכך שתותנה הסכמתי לדחיית מועד הדיון הקודם בביטול צו הביניים.

סוף דבר – לפנים משורת הדין ומטעמים אנושיים, אהיה נכון לחדש את צו הביניים, אך זאת, רק לאחר שיישאו המערערות בהוצאות המדינה בשל אבדן זמנו של בית המשפט בעקבות ביטול הדיון הקודם, וכן בשל בקשה זו, בסך של 1,000 ₪.

יתרת הכספים ככל שתוותר בחשבון הנאמנות על שם עו"ד אולשביצקי לאחר ביצוע שתי העברות כדין, תוחזר ותועבר לנתבעת , או לכל גורם כפי שיוחלט על ידי כב' בית המשפט המחוזי בהליך העומד ותלוי בפניו בענין הקפאת הליכים וצו המניעה.

...

ביום 26.2.15 התקיים דיון בפני כב' הרשם קבאני אשר בסיומו ניתן תוקף של החלטה להסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים ובית המשפט הורה בזו הלשון : " למען הסדר הטוב, אני מורה לבנק פועלים סניף 716 נהריה, להותיר בחשבון הנאמנות מס' 64050 המתנהל על שם עו"ד אולשביצקי שי סך של 118000 ₪ , ואת כל היתרה שתוותר בחשבון להעביר למר אסף אטדגי לחשבון 638916 באותו סניף. כן מורה, ללשכת ההוצלפ קריות, לסגור את תיק ההוצלפ מס' 1301176140 לאחר ביטול כל ההליכים שאושרו במסגרתו ככל שאושרו וזאת בהתאם למוסכם בין הצדדים". לעניין העברת כספים לצד ג', חב' פרטנר הזוכה בתיק הוצלפ 5486930215 נגד רובוקלין בע"מ שהיא חברת אסף אטדגי בע"מ , ביקשו הצדדים כי בית המשפט יתן הוראות לנאמן להעביר את כל סכום החוב העדכני שעומד היום על 104,006 ₪, בכפוף להחלטה בצו המניעה בתיק פירוק מס' 56436/02/15 מחוזי חיפה וזאת מתוך יתרת הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות הנ"ל על שם עו"ד אולשביצקי (להלן: "ההחלטה מיום 26.2.16").

לאור האמור – ועל סמך ההסכמות בין הצדדים מיום 26.2.15, להם ניתן תוקף של החלטה, אני מורה לעו"ד שי אולישיבסקי להעביר את כל הסכום שנותר בחשבון הנאמנות שמספרו 064050 המתנהל בסניף 716 של בנק הפועלים (אשר עמד על 13,122 ₪ נכון ליום 3.12.15), לידי הנתבעת 1 וזאת לא יאוחר מיום 1.2.18.

לסיכום – עו"ד אולשיבסקי יפעל על פי האמור בסעיף 20 לעיל ויעביר את כל יתרת הסכום אשר נותר בידיו בכספי הנאמנות הנ"ל לידי הנתבעת 1 וזאת עד ליום 5.2.18.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

מאוחר יותר הגישו המשיבים בקשה לדיון דחוף בבר"ע. המבקשת היתנגדה לכך והגישה מטעמה בקשה לעיכוב / הקפאת ההליכים בתיק, עקב הליך תלוי ועומד בתביעה אחרת שהמשיבים הגישו נגדה, ובקשה לאיחוד הדיון בשני ההליכים.

...

יוצא, אפוא, שכעת נותרה לבירור והכרעה שאלה עובדתית בנוגע לקיום התנאי השני, היינו: האם עד כה התובעת קיימה בצורה מלאה ושלמה את התנאי השני, והאם היא עשתה זאת בפרק הזמן הנכון, כאמור לעיל? סבורני כי סוגיה עובדתית זו ניתנת לבירור במסגרת בקשה בטענת "פרעתי" שהמבקשת יכולה להגיש בתיק ההוצל"פ. המשיבים טוענים כי המבקשת כבר הגישה בקשה בטענת "פרעתי", אך זו נמחקה על פי בקשתה, ולכן, היא מנועה מלהגיש בקשה נוספת בעניין זה. אין בידיי לקבל טענה זו. אין מחלוקת שהבקשה הראשונה בטענת "פרעתי" נמחקה ולא נדחתה לאחר בירור לגופה.

לפיכך, לא נוצר מעשה בי-דין בעניין זה. אף אם יש ממש בטענות המשיבים כנגד התנהלותה הדיונית של המבקשת, סבורני כי עדיין אין בכך כדי להשמיט את זכותה של המבקשת להגיש בקשה חדשה בטענת "פרעתי". יש לציין שלדעתי המשיבים היו יכולים להתנגד למחיקת הבקשה הראשונה בטענת "פרעתי", ורשם ההוצל"פ היה רשאי לא להיעתר לבקשת המחיקה ולקיים דיון לגוף העניין, בשים לב לטענות הצדדים, וזאת בהיקש מתקנות 154 ו- 155 לתקנות סדר הדין האזרחי; שכן, בקשה בטענת פרעתי מתבררת בהתאם לפרק כ' לתקנות סד"א (תקנה 27א לתקנות ההוצל"פ), אך היא גם בבחינת תובענה כאמור בתקנות סד"א, ולכן, ניתן להחיל עליה את ההסדר שתקנות 154- 155 הנ"ל, ולו על דרך ההיקש.

יחד עם זאת, לנוכח אי-הבהירות שהייתה קיימת עד כה לגבי המחלוקת בכל הנוגע לקיום התנאי השני, לרבות פרשנות פסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין זה, אני מחליט כי ההחלטה לעיכוב הליכי הפינוי שניתנה בתיק זה על ידי כב' השופטת ק' אזולאי, תמשיך לעמוד בתוקפה במשך 14 יום מהיום, וזאת על מנת ליתן למבקשת סיפק לשקול אם להגיש בקשה בטענת "פרעתי" במסגרת תיק ההוצל"פ, או כל הליך אחר נכון לטעמה, לצורך ההכרעה בסוגיית קיום התנאי השני כאמור.