מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הליך ראוי בערר על שחרור ממעצר

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים נגדו.
בשולי התסקיר מיום 6.5.2020 הומלץ על שיחרור העורר לחלופת מעצר בבית הוריו.
לא זו בלבד איפוא, שאין זה השלב שראוי לידון בערר על ההחלטה, אלא שגם לא מצאתי מקום להתערב בשקול דעתו של בית המשפט המחוזי לגופו של עניין.
...
הערר נדחה.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 14.7.2022 (מ"ת 13646-07-22, השופט א' נחלון), שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.
במקרה דנן, אין לומר שבית המשפט המחוזי לא בחן כראוי את טענותיו של העורר באשר לאפשרות להורות על שיחרורו לחלופת מעצר.
...
מנגד, באת-כוח המדינה טענה כי דין הערר להידחות, בשים לב למסוכנות הברורה שעולה מהמעשים שמיוחסים לעורר, ובהתחשב בכך שהכנת תסקיר אינה מהווה זכות קנויה של העורר, אלא נגזרת מנסיבות המקרה (תוך התחשבות באופי המוגבל של המשאבים העומדים לצורך כך).
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבורה כי דין הערר להידחות.
אשר על כן, הערר נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריית גת נפסק כדקלמן:

התובע נחקר בתחנת המישטרה ולמחרת היום הובא בפני שופטת להארכת מעצר, אשר הורתה על שיחרורו בתנאי מעצר בית.
אציין כי בבקשה למעצר עד תום ההליכים היתקיימו ארבעה דיונים ושני עררים, במהלכם הוקלו תנאי השיחרור של התובע מעת לעת , החלטות אשר ניתנו לאחר בחינת חומר הראיות ותיק החקירה.
ראה עניין פרשת סעד הנ"ל: "... יש לבחון את הדברים על רקע הנתונים שהיו קיימים אצל הפרקליטות ובהיתחשב גם בכך שאין, ולא צריך להיות, מתאם מלא בין העמדה לדין לבין הרשעה. החלטה על נקיטת הליכים פליליים אינה מבטיחה הרשעה בדין, וממילא זכוי כשלעצמו אינו הופך את ההחלטה להעמיד לדין להחלטה רשלנית. התביעה, אף אם לא באותה עוצמה כמו גורמי החקירה, נתונה לעתים רבות באי-ודאות לגבי התיק הפלילי, ועליה לקבל החלטה אם בנסיבות העניין סביר וראוי להעמיד את פלוני לדין, בהיתחשב בטיב הראיות הקיימות והעניין הצבורי שבהעמדה לדין. על הפרקליטות לבחון את עצמה תוך כדי ההליך, ככל שמתבררות עובדות חדשות, אם ראוי להמשיך בהליך הפלילי, אם לאו; אך לעתים רבות מצויות שתי האפשרויות בתוך מיתחם הסבירות של שקולי הפרקליטות, ואין להסיק בהכרח מכך שהחלטה להעמיד לדין התבררה למפרע כבלתי נכונה, שהפרקליטות הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה. נקודה זו נכונה ביתר שאת, בהיתחשב בשקול הדעת הנרחב המוקנה לגורמי הפרקליטות בהחלטות כגון דא. בפסיקתנו מקובל, בקשר לבקורת שיפוטית מינהלית על החלטות הפרקליטות בתחום זה, כי לפרקליטות נתון מיתחם רחב של שיקול דעת בכל הנוגע להחלטות על העמדה לדין, במיוחד כשהבסיס להחלטה הוא הערכת משקל הראיות בתיק, ומשכך – ביקורת שיפוטית על החלטותיה תֵעשה בצמצום ... תפיסה זו באשר למיתחם הסבירות בהקשר המנהלי, צריכה להקרין גם על תפיסת מיתחם הסבירות בהקשר הנזיקי (אף שכמובן אין התאמה בין שתי הקטגוריות; ראו ע"א 9656/08 מדינת ישראל נ' סעידי, [פורסם בנבו] פסקה 24 (15.12.2011); ליחסי הגומלין המורכבים בין העילות המנהליות לעילות הנזיקיות ראו בהרחבה רע"א 2063/16 גליק נ' משטרת ישראל [פורסם בנבו] (19.1.2017) (להלן: עניין גליק))." העובדה כי ילנה, לא היתה עדת תביעה בכתב האישום, אין בה כדי להצביע על שיקול דעת מוטעה בהגשת כתב האישום.
...
התובע לא הוכיח קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין נזקיו, הגם שלא הוכיח נזקים כלשהם ועל כן יש לדחות את תביעתו.
סיכום התוצאה היא איפוא כי הנתבעת לא חרגה ממתחם הסבירות בעת מעצרו של התובע ולא נמצא כי בנסיבות מעצרו הופעל כנגדו כוח בלתי סביר וכך במסגרת דיוני הארכת מעצרו והעבירות אשר יוחסו לו , אשר עמדו תחת ביקורת שיפוטית בכל שלבי הדיונים בעניינו.
מכאן כי לא עלה בידי התובע להוכיח טענת רשלנות כנגד הנתבעת ולפיכך דין התביעה להידחות.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בחומר בעיניינו של המבקש ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את בקשת רשות הערר ולהורות על שיחרור המבקש לחלופת מעצר שיקומית כמוצע, בכפוף לתנאים שיפורטו להלן.
ניצול תקופת המעצר לצורך הליך שקומי ראויה ורצויה לא רק מבחינת הנאשם, המבקש לצאת ממעגל העבריינות ולזכות בהקלה בעונש, אלא גם מבחינת האנטרס הצבורי, אשר בראש מעיניו החזרת עבריינים למוטב ושילובם בחברה הנורמאטיבית, ומבחינת בני משפחתו וחוג מכריו, המעוניינים בקשר תקין ונורמטיבי עימו (ראו, בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' סויסה, פ"ד סד(3) 101, 119-113 (2011) (להלן: עניין סויסה); בש"פ 5240/18 קוזיאשוילי נ' מדינת ישראל (15.7.2018)).
...
כפי שיפורט להלן, אני סבור כי המקרה דנן נכנס בגדרם של השיקולים האמורים.
לצד זאת, אני סבור שיש בתנאים שנקבעו על ידי בית משפט השלום, בתוספת התנאים שיפורטו להלן, כדי להקהות את רמת מסוכנותו של המבקש.
על רקע האמור, אני סבור שלמרות שבית נועם אינו יכול לשמש כחלופת מעצר הרמטית, התועלת שבשליחתו של המבקש להליך השיקומי עולה על זו שבהחזקתו במעצר.

בהליך מעצר עד תום ההליכים (מ"ת) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

יצוין כי על החלטתי מיום 16.05.23 הגיש המשיב ערר לביהמ"ש המחוזי, עמ"ת 44257-05-23, כאשר העורר חזר בו מהערר לאחר ששמע את הערות ביהמ"ש. תסקיר שירות מבחן הוגש ביום 14.06.23 וממנו עולה כי שירות מבחן לא המליץ על שיחרורו של המשיב לעמותת "מלכישוע", ובהיעדר חלופה אחרת לא המליץ על שיחרור ממעצר.
באשר לטענת המבקשת בעיניין סעיף 48(א)(7) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 ולפיה בית משפט רשאי להורות על שיחרור ממעצר להליך טפולי, רק עם קבלת המלצה חיובית של שירות מבחן ("חובה לקבל טפול למשתמשים בסמים, ובילבד שהטיפול אושר על ידי קצין מבחן") מוכן אני לקבל את עמדת ב"כ המשיב לפיה שיחרור לחלופה טיפולית יחד עם צו פקוח מעצרים ותסקיר משלים נותנים מענה הולם להוראות הסעיף, וממילא כפי שביהמ"ש רשאי לסטות מהמלצות שירות המבחן, הרי שהוא יהיה רשאי לעשות זאת גם בהתאם לחוות דעת פרטית שהוגשה, ובילבד שכאמור הדבר ילווה בתסקיר משלים וצו פקוח מעצרים כאשר מדובר בשחרור להליך שקומי / טפולי.
חלופה ראוי כי תסכון לפרק זמן ממשי; במיוחד אמורים הדברים בחלופה טיפולית הדורשת תעצומות נפש, בחינת שלבים ותהליך נפשי בצד ההליך הפיזי; טילטול אדם לאשפוזית וחזרה למעצר, עלול לגרום נזק כפול ומכופל, נפשי ופיזי.
...
לאור כל האמור מצאתי להעדיף את המלצת שירות מבחן שערך תסקיר מקיף יסודי וממצה בעניינו של המשיב זאת לאחר שגם קיבל מסמכים מהמחלקה לשירותים חברתיים בבאר שבע, דוח סוציאלי מיום 04.05.23, אבחון פסיכודיאגנוסטי משנת 2014, מסמכים מגורמי החירום בצוותא ועוד.
אמנם קיימת פסיקה (אליה גם הפנתה הסנגורית) לפיה במקרים מסוימים ניתן להסתפק בחלופה טיפולית ללא ערב מגבה, אך לא שוכנעתי כי כך הוא הדבר בענייננו, בשים לב לריבוי הבריחות ממסגרות קודמות, העדר יכולת להתמיד במסגרות טיפוליות קודמות ולקבלת מרות.
הליך טיפולי מדורג לא נעלמו מעיני טענות ב"כ המשיב, כי בתחילה המשיב ישהה באשפוזית מלכישוע ורק לאחר מכן ככל שתמצא התאמה יועבר לקהילה טיפולית מלכישוע, אך כאמור לעיל ולאור המסוכנות הגבוהה הן לשאר השוהים והמדריכים / הרכזים שבמקום, לאור סקירת עברו, לא שוכנעתי שיש מקום להעתר לבקשה גם בהתאם להדרגתיות שהוצגה.
לאור כל האמור אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים הפליליים נגדו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו