הליך פגמים תוקף אישור המכירה ע"י הכונס שנכסי החברה

בפסק דין שניתן ביום 23.5.2019 אושר המכר של המקרקעין לחברת נועם השבת בע"מ בתמורה בסך של 61 מיליון ₪ בתוספת מע"מ. ההליך שבפני, עניינו ב - 47/150 חלקים מהמקרקעין שנמכרו ע"י כונסי הנכסים ( ייקראו להלן-"המקרקעין") הרשומים ע"ש בני מישפחת עבדללה (נתבעים 6,5,2 ו-7 בתביעה לפירוק שתוף): כאמל, פאיק, אנור ועבד עבדללה (ייקראו להלן-"הבעלים").

כמו כן, ייפוי הכוח פגום ואין לו תוקף משפטי בהעדר זהוי של החתומים עליו ע"י שני עדים.

משלא הוגש כראיה תצהירו הקודם של עמי שהוגש במסגרת הליך אחר, כלליות ההצהרה לכאורה על מכר של מלוא המקרקעין ללא זהויים וללא ראיה למקור הידיעה של עמי על מכירת כל מקרקעיו לא נסתר תוקפה של ההעברה של המקרקעין במתנה ממריני לעמי על פי יפוי הכוח הנוטריוני.

...

לפיכך, נדחית הטענה של הנתבע, שהועלתה לראשונה בסכומים ובהרחבת חזית מכתב ההגנה, להתקשרות בהסכם המכר עם התובע במועד מוקדם להסכם המכר עם מוסא, שמוסכם כי בוטל.

טענות הנתבע לזכויותיו במקרקעין דינן להידחות משהושלמו הליכי הסדר המקרקעין ללא רישום של הזכויות של יאסין; חלימה וסורייה עליהן מבסס הנתבע את זכויותיו ומבלי שמי מהם ו/או מי מטעמם ואף לא הנתבע עצמו, ביקש מפקיד ההסדר לתקן את הרישום על פי העילות הקבועות בפקודת ההסדר (כמובא בפסקאות 25-29).

לפיכך, אני מורה לכונסי הנכסים להעביר לתובע את חלקו בתמורה שהתקבלה מהמכר לחברת נעם השבת בע"מ לפי חלקו של התובע בשיעור של 47/150 מהמקרקעין שנמכרו על ידם.

עם זאת, כאשר נפלו פגמים מהותיים בהליך רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטל את הזכייה אף לאחר הכרזת הקונה, ואף לאחר שניתן צו מכר לפי תקנה 69 לתקנות ההוצאה לפועל (רע"א 5080/97 כהן נ' עו"ד רום בתפקידו ככונס נכסים, פ"ד נב(2) 332 (1998); רע"א 2404/01 וקנין נ' בראון, פ''ד נו(1) 913 (2001)).

כפי שציין בית המשפט העליון בע"א 573/12 הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' גולדסיל בע"מ, פסקה 19 (29.8.2012) (עניין גולדסיל"): "הינה כי כן, הכלל הרגיל הוא כי עד לאישור המכר על ידי רשם ההוצאה לפועל, (או על ידי בית משפט) לא התגבשה זכות הקונה לנכס, אף שנראה שבדרך כלל נותנים בתי המשפט משקל לציפיותיו של הקונה. על כן, ככלל, המועד הקובע לסופיות המכר הוא בעת מתן האישור של רשם ההוצאה לפועל". וראו גם, בע"מ 8788/10 פלוני נ' פלוני, פסקה 3 (13.11.2011) ("עניין פלוני"), שם ציין בית המשפט העליון, כי: "זכייה בהתמחרות איננה בהכרח סוף פסוק. צד שלישי המתקשר בהסכם מהסוג הנידון עם מציע, מודע לכך כי ההסכם עימו עדיין טעון אישור בית המשפט וכי תוקפו הסופי מותנה באישור כזה. ודוק; לא בנקל יתערב בית המשפט בנידון". עוד ראו בעיניין זה, רע"א 618/01 נעים נ' עו"ד גרנות – כונס נכסים (31.12.2000).

גישה דומה ניתן למצוא בר"ע 338/83 חפציבה חברה לבנין עבודות ופיתוח בע"מ נ' גפני, פ"ד מא(3) 449 (1984), שם נקבע כי רק בנסיבות חריגות יהיה מקום לבחון הצעה חדשה לאחר שנחתם הסכם מכר עם אחד המציעים.

...

לסיכום נקודה זו – הגם שנמצא כי הייתה הפרה של חובת תום הלב (האובייקטיבית) בכך שהתובע לא עודכן על הגשת הבקשה לאישור הסכם המכר עם הצד השלישי, לא הוכח שנגרם בשל כך נזק לתובע.

בהתחשב במסקנה אליה הגעתי אין צורך לדון בטענה לפיה השתהותו של התובע והעובדה שלא פנה לנתבע בעקבות המכתב מיום 27.8.2009 שוללת או מקטינה את זכותו לפיצוי, בשל אי הקטנת הנזק או אשם תורם.

סוף דבר לאור כל האמור, התביעה נדחית.

בהקשר להצהרת הרוכשים; ביום 15.10.2013 השיב הכונס – נימצוביץ, בדו"ח ביניים שהגיש, כי ביום 15.10.13 התקבלה אצל כונס הנכסים הודעה ממשרדי מסוי המקרקעין בתל אביב בדבר הגשת הצהרה לרכישת הנכס מטעם הרוכש, אשר לא הוגשה כדין, היות והמכר עדיין לא אושר על ידי רשם ההוצאה לפועל (ראו נספח 14 לתצהיר שחם).

מכל מקום, יש לציין כי כב' הרשם מצא שהיו פגמים שירדו לשורשם של ההליכים ולכן לא ניתן לאשר את פעולות כונס הנכסים ולא ניתן לאשר את המכר.

מכאן, שגם אין תוקף למינוי כונס הנכסים שמונה ביום 05.07.2004 שכן מונה למכירת נכס של חברה שאינה מהוה אישיות משפטית נוכח מחיקתה.

פירוק השתוף ומכר זכויות החברה במקרקעין אושרו במסגרת פסק הדין מיום 25.11.12, ולאחריו העבירו הנתבעים את תמורת המכר לכונס הנכסים נימצוביץ.

...

הלו הלו, שנייה אחת, אפשר עוד ציפי: אני לא יכולה מוטי: אני אומר, אני מבקש, לפני שאני מקבל החלטה, ציפי: אין לבקש, ככה זה מוטי: אני רוצה לבקר, אני רוצה ציפי: כרגע התשובה היא שלילית, מוטי.

סבורני כי הן "מחילה" זו על שיעור ארי מהחוב, מגלם קניית "סיכוי סיכון", אגב ויתורים הדדיים.

סוף דבר אשר על כן, ולאור כל המקובץ לעיל, לא השתכנעתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין, בענייננו.

בית המשפט המחוזי בחיפה פר"ק 27300-05-18 סגל קרמיק בע"מ ואח' נ' הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' בפני כבוד השופט רון סוקול, סגן נשיא בעיניין: החברה החייבת 1. סגל קרמיק בע"מ 2. סיגלית סגל ע"י ב"כ עו"ד מ' כהן ובעניין: הנאמנים: ובעניין: הנושים ובעניין: ובעניין: הרוכשים ובעניין: 1. עו"ד ליאור מזור 2. רו"ח אשר אנגלמן 1. הבנק הבנלאומי הראשון לישראל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ע' וויל ואח' 2. בנק לאומי לישראל בע"מ 3. בנק הפועלים בע"מ 4. בנק מזרחי טפחות בע"מ 5. בנק דיסקונט לישראל בע"מ עו"ד עדינה וויל - כונסת הנכסים על זכויות החייבת במקרקעין הידועים כגוש 19937 חלקה 16 אלי ומיכל כהן ע"י עו"ד ש' דנה כונס הנכסים הרישמי החלטה

לדיון התייצב גם יאיר חכמון, מתווך נדל"ן שזומן על ידי החייבת, שהבהיר כי הגיעו אליו רוכשים פוטנציאליים שהציעו מחיר גבוה יותר, אך משנודע להם כי המכר יבוצע על ידי כונסי הנכסים, ויתרו על הגשת הצעה (עמ' 28).

ככל שהחייבת סברה כי נפל פגם בהליך המכירה, היה עליה להעלות טענותיה לפני אישור המכירה על ידי בית המשפט, ולא להמתין עד לאחר האישור ולאחר מציאת רוכש חלופי.

הואיל ולא נימצאו מתחרים כלשהם להצעה, קשה להבין מדוע פגם בערבות, כגון חישוב סכום הערבות ללא רכיב המע"מ, רלבאנטי לתוקפה של ההצעה.

מכירת נכס על ידי בעל תפקיד יכולה להעשות בהליך מיכרז, בכפוף לעקרונות דיני המכרזים, במכירה פומבית או בדרך של ניהול משא ומתן ישיר עם קונים פוטנציאליים, הכל בהתאם לנסיבות המקרה ואישור בית המשפט.

...

סוף דבר בשים לב לכל האמור ולאחר שכהן הגדילו את הצעתם והעמידו אותה על סך של 7.5 מיליון ש"ח, איני מוצא מקום לבטל את ההתקשרות עמם.

על כן, אני דוחה את בקשת החייבת ומורה לבעלי התפקיד להמשיך במימוש הסכם המכר עם כהן, תוך הוספת הסכום הנוסף לתשלום האחרון.

לאור תוצאות ההליך, אני מחייב את החייבת לשלם למשפחת כהן הוצאות הבקשה בסך של 7,500 ש"ח. ניתנה היום, ט"ו שבט תש"פ, 10 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו פש"ר 55918-10-22 ברינקר נ' כונס נכסים רישמי תל אביב ואח' פש"ר 17232-11-22 מ.ובר נכסים והשקעות בע"מ נ' פלמר ואח' לפני כבוד השופט אילן דפדי תיק פש"ר 55918-10-22 המערערת/החייבת מיכל ברינקר ע"י ב"כ עו"ד איריס אדרי המשיבים 1.כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד יעקב זערור 2.עו"ד אמיר פלמר, בתוקף תפקידו כנאמן לבצוע הסדר נושים של החייבת 3.אמיר מקובקי ע"י ב"כ עו"ד שי צוקרמן ועו"ד נופר מלכיאל למברגר תיק פש"ר 17232-11-22 המערערת/ הנושה מ. ובר נכסים והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שולמית לאלו המשיבים 1. עו"ד אמיר פלמר, בתוקף תפקידו כנאמן לבצוע הסדר נושים של החייבת 2.אמיר מקובקי - נושה ע"י ב"כ עו"ד שי צוקרמן ועו"ד נופר מלכיאל למברגר 3.מיכל ברינקר – חייבת ע"י ב"כ עו"ד איריס אדרי 4. כונס נכסים רישמי תל אביב ע"י ב"כ עו"ד יעקב זערור פסק דין

הנכס נמכר באמצעות כונסי הנכסים, הנאמן עו"ד פלמר ובא כוח הבנק עו"ד נימצוביץ והתמורה שולמה במלואה על ידי הרוכשים ביום 6.1.2019.

לדבריו, מדובר בטענה מלאכותית וכבושה שהועלתה בדיעבד בניסיון להיתחמק מהתחייבויותיה ואינה יכולה להיתקבל על פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה לביסוס טענה לפגם ברצון מהסוג המדובר.

להלן הדברים: "ייתכן כי החייבת ציפתה ועודנה מצפה כי תיוותר בידה יתרה נכבדת ממכר הנכס בהתאם להסדר הנושים. עם זאת, על החייבת לזכור כי במסגרת אישור הסדר הנושים, המבוסס על מכר הנכס בסך 7.5 מיליון ₪, נילקחה בחשבון האפשרות הסבירה ביותר כי לא יישאר בידה דבר ממכר הנכס, מלבד אותם 200,000 ₪ שהוסכם ואושר שיישארו בידה. שהרי באותה נקודת זמן שבה אושר הסדר הנושים, תביעות החוב טרם נבדקו ובהתאם לכך עמדו על סך של כ- 12 מיליון ש"ח (ראו דו"ח הנאמן מיום 24.6.2018 שהוגש בהליך העקרי). עוד על החייבת לקחת בחשבון כי נושיו של בעלה **** נידחו מפני נושיה בהליך הנוכחי, ולמעשה בהיעדר נכס ממשי, יצאו וידיהם על ראשם" (סעיף 112 לפסק הדין).

גם בפסק הדין בע"א 4768/15 בן דוב נ' עו"ד קרן רייכבך סגל, כונסת נכסים של נכסי טאו תשואות בע"מ (פורסם במאגר משפטי, 21.2.2018) אליו הפניתה החייבת, אין כדי לסייע לה. באותו פסק דין השאלה שבית המשפט בחן היא, האם עסקת השיעבוד בין חברה לבנק היא במהותה ועל פי אמות מידה אובייקטיביות, עסקת מכר או עסקת המחאה על דרך השיעבוד שבמסגרתה הועברה בעלות באופציה לידי הבנק.

...

להלן דבריו: "הגשת הערעור הזה בלי להתייחס להחלטה של השופטת גרוסמן היא עבירה פלילית. באו לאדוני כשיש החלטה מפורשת באותו עניין בין אותם בעלי דין והסתירו זאת מאדוני. מה היה קורה אם לא הייתי זוכר את ההחלטה? אדוני היה מחליט על צירוף או אי צירוף ובר להליך בלי לדעת שיש החלטה קודמת סותרת של השופטת גרוסמן. הפניתי בבקשה שלי לפסק דין בערעור 31070/02 מ"י נ' אזוגי. לבוא לבית המשפט כאן ולומר שיש זכות להצטרף בלי להזכיר שהיתה החלטה שאסרה זאת, רק משום כך יש לדחות את הבקשה. אסור לקבל דבר במרמה מבית המשפט" (עמ' 18 לפרוטוקול מיום 6.6.23).

אשר על כן, לאור החלטתה החלוטה של כב' השופטת גרוסמן שדחתה את בקשותיה של ובר להצטרף להליך ולאור התנהלותה הבלתי תקינה כמתואר לעיל, דין הערעור שהגישה להידחות.

להלן הדברים: "הכונס הרשמי בעמדתו לפנינו סבור אף הוא – על רקע הניתוח הכתוב שהציג – כי אין יסוד להחלת סעיף 96 לפקודה על הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה, וכי מסקנה זו אף תואמת את ההסדר הסטטוטורי החדש לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. הוא אף מוסיף כי הנאמן והמערערת לא הפנו ולו למקרה אחד שבו בוטלה הענקה במסגרת הליך לאישור הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה. פרשנות בית המשפט המחוזי ועמדת הכונס הרשמי מקובלת אף עלינו". סוף דבר ערעור החייבת נדחה בעיקרו.