מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

הליך משמעתי בעקבות מסדר זיהוי פגום

בהליך קובלנה פלילית (ק"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הקובל טען כי קיבל לידיו את דוח הבודקת "בתדהמה מוחלטת"; על כן, פנה אל עו"ד רם כספי על מנת לקבל עצה חברית הימנו – "מה עליו לעשות לאור מה שנעשה לו בדוח הבודקת, ובשאלה האם לדעתו מגיעים לו החומרים וההקלטות של הפגישות עם הבודקת כצד להליך הבדיקה, שהיה פגום מיסודו". על פי הקובלנה, עו"ד כספי השיב לקובל כי לדעתו הוא זכאי לקבל ולעיין בחומרי הבדיקה, והציע לשמש "מגשר או בורר" לבדיקת טענותיו ביחס אליה.
הנקבלת עמדה על כך שבפגישה נכחו עורכי דינו של הקובל, ומכאן ש - "לו היה רמז קל שבקלים שמא תתכן פגיעה שלא כדין בעיניינו, ברי כי עורכי הדין היו מסירים כל חשש כאמור...". עוד נטען בבקשה, כי ניתן ללמוד היקש מהמטריה המשפטית בתחום דיני העבודה, שם נקבע כי ניהול משא ומתן עם עובד ביחס לסיום העסקתו, תוך היתייחסות לחלופות שונות בעיניין זה (הסדר מוסכם עמו או ניהול הליך משמעתי), אינו עולה כדי כפייה לעניין חוק החוזים.
הליך הקובלנה הפלילית הוא שעטנז הכולל מאפיינים של הליך פלילי (סעיף 70 לחוק סדר הדין הפלילי), והליך אזרחי גם יחד, וזאת מפאת זהות המאשים, קטיגור שאינו אלא אדם פרטי, אשר בהתאמה - מונע מאינטרסים פרטיים.
...
ברם, לטעמי, גם אם לא אקבע מסמרות ורק על פני הדברים עצמם – הרי שהיצמדות לנטען בכתב הקובלנה מקשה על מסקנה מפלילה לכאורית.
אשר לעבירה לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים: בהינתן העובדה הבלתי שנויה במחלוקת שנושא הבחירות לא עלה, ולו ברמז, בשיחה המתוארת בקובלנה, השערתו של הקובל כי המדובר בקנוניה על מנת להרחיקו מהלשכה על רקע הבחירות, היא לכאורה מסקנה ללא אחיזה בעובדה כלשהי (להבדיל מטענה או מסקנה).
אשר על כן, לאור עמדת המחוקק ובית המשפט העליון גם יחד ביחס לטיבה, מהותה ואי-חיוניותה של הקובלנה הפלילית, סבורני כי בעידן היום, רגע לפני הכחדת דינוזאור משפטי זה מעל פני האדמה, הרי יש לבחון אם יש מקום לחייב את יוזם הקובלנה הפלילית בהפקדת ערובה לשיפוי בר הפלוגתא שלו, שעל כורחו קם בוקר אחד והנה לראשו מצנפת של "נאשם בפלילים", רק מפאת שחברו פשוט גמר אומר לעטות על עצמו את גלימת הקטיגור.

בהליך פסק דין הצהרתי - כללי (פ"ה) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מונחת לפנינו בקשת המבקש למנוע מהמשיבה, מועצה מקומית כפר מנדא (להלן – המועצה) לערוך לו שימוע טרם קבלת החלטה בדבר השעיה מכח סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג - 1963 (להלן – חוק המשמעת) עד להכרעה בהליך העקרי וזאת על יסוד טענותיו בדבר תוצאה ידועה של השימוע על רקע רדיפה פוליטית מצדו של ראש המועצה.
] כנגד המבקש הוגשה קובלנה משמעתית ותובענה משמעתית בגין זיוף נתונים ורישומים פקטביים שבעטיים הועלה אחוז הזכאות באופן פקטבי; מתן ציון למקצועות פנימיים שלא למדו בבית הספר; מתן שעות פיקטיביות למורים מקורבים; חריגה משעות התקן; דיווח כוזב במסגרת תכנית המצוינות ושליחת יד בכספים במירמה; פוליטיזציה של בית הספר – הפצת תעמולה פוליטית במהלך הבחירות לכנסת ושימוש לרעה בתפקיד לצרכים פוליטיים מקומיים; חוסרים בציוד בית ספרי יקר ערך; היחסים בין המבקש וסגנית המנהל, גב' מנאר עזאם וארוע ההסתגרות מיום 11.6.2022.
עוד נטען לקיומו של "פורום לא נאות" לנוכח הישתתפות גורמים מסוימים בועדת השימוע ולשימוע "למראית עין". בית הדין הארצי דחה בענין פסטרנק את בקשת רשות העירעור אף מבלי להדרש לתגובה משקבע כדלקמן: "כפי שעולה מהפרוט לעיל, בית הדין האיזורי טרם דן בטענותיה של המבקשת לגופן (לרבות בנוגע לפגמים שנפלו לטענתה בהליכי הזמנתה לשימוע), וכל שקבע הוא כי לא הובאה הצדקה להתערבות כבר בשלב ההזמנה לשימוע וכי מדובר בפנייה מוקדמת שכן טרם התקבלה החלטה בדבר פיטוריה של המבקשת.
מנגד, הטענות שהועלו כלפי המבקש הן טענות חמורות הטעונות בירור משמעתי, כאשר המועצה כגוף צבורי אינה יכולה לעבור עליהן לסדר היום מבלי לבררן באופן יסודי.
לנוכח זהות הסעדים בהליך הזמני והעיקרי, החלטה זו מסיימת את ההליך והמזכירות תסגור את התיק.
...
מונחת לפנינו בקשת המבקש למנוע מהמשיבה, מועצה מקומית כפר מנדא (להלן – המועצה) לערוך לו שימוע טרם קבלת החלטה בדבר השעיה מכח סעיף 47 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג - 1963 (להלן – חוק המשמעת) עד להכרעה בהליך העיקרי וזאת על יסוד טענותיו בדבר תוצאה ידועה של השימוע על רקע רדיפה פוליטית מצידו של ראש המועצה.
עוד מקובלת עלינו הטענה כי בשלב הראשון המקום להעלאת כל טענות המבקש כנגד נכונות הטענות והחשדות נגדו כמפורט בתובענה המשמעתית ו/או העדר הצדקה להשעיה הוא בפני עורך השימוע במהלך השימוע, כאשר ממילא כל החלטה שתתקבל במסגרת השימוע ו/או לאחריו נתונה לביקורת בית הדין.
עוד נציין כי לנוכח העובדה שסמכות ההשעיה מסורה לראש המועצה על פי החוק, לא מצאנו כי יש מקום להורות על קיום השימוע בפני גורם אחר.
] סוף דבר על יסוד כל האמור, הבקשה נדחית והצו הארעי שניתן ביום 26.8.22 מבוטל.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד נטען כי גם אם היה מקום לקבוע קיומה של אכיפה בררנית, אזי, שגה ביהמ"ש קמא בכך שלא בחן את הבקשה לביטול כתב האישום בהתאם למבחן התלת שלבי כאמור בפרשת בורוביץ, לפיו לצורך ביטול כתב אישום מטעמים של הגנה מן הצדק, על ביהמ"ש לזהות את הפגמים שנפלו בהליך ואת עוצמתם, לבחון אם בעצם ניהול ההליך הפלילי יש משום פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות בהתאם לנסיבות, ולאחר שהתקיימו 2 התנאים, לבחון האם ניתן לרפא את הפגמים באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול כתב האישום.
בנוסף נטען כי המערערת מבקשת לאחוז החבל משתי קצות: מחד לטעון כי לא ניתן היום להגיש הליך משמעתי כנגד המשיב, שכן הוא פוטר מהמשטרה, ואולם עד שפוטר יכולה הייתה המערערת לנקוט נגדו הליך משמעתי ברם לא עשתה כן. הכרעה: לאחר שקילת טענות הצדדים אנו סבורים כי דין העירעור להיתקבל, ואין מנוס מלהורות על ביטול ההחלטה שהורתה על ביטול כתב האישום כנגד המשיב.
המבחן לאורו יש לבחון הצדקת החלתה של דוקטרינת ההגנה מן הצדק, המוסדרת בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, הוא מבחן תלת שלבי, וראה בעיניין זה ההלכה שנקבעה בע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, ניתן ביום 31/3/05.
...
טענת המשיב היא כי במקרים דומים של הזנחת כלי ירייה על ידי שוטרים, נפתח הליך משמעתי, ולא הוגש נגדם כתב אישום, ברם על מנת להגיע למסקנה כי אכן הייתה בענייננו אכיפה בררנית, יש להשוות בין המקרים האחרים בהם לא הוגשו כתבי אישום, כאשר המערערת הסתפקה בניהול הליכים משמעתיים, לבין נסיבות המקרה שבענייננו, ולבחון האם מדובר במקרים דומים ובנסיבות דומות, כאמור בע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פולדי, ניתן ביום 10/9/13: "אכיפת הדין נגד אדם אחד והימנעות מאכיפתו נגד אחרים – כאשר מדובר במקרים דומים – היא אכיפה בררנית (selective enforcement). אכיפה בררנית יכולה לקבל ביטוי באחד משני מופעים: הראשון, החלטה להעמיד לדין רק חלק מן המעורבים בפרשה נדונה; השני, החלטה להעמיד לדין בשעה שבפרשות אחרות שעניינן דומה לא הוגשו כתבי אישום...כך או כך, המשותף לשני פניה של הטענה הוא כי סמכות האכיפה הופעלה נגד אחד ולא נגד אחרים, ללא כל טעם טוב להבחנה ביניהם. בלשונו של השופט י' זמיר: "אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא". ועוד – "... ההכרעה בשאלה אם העמדתם לדין של חלק מן המעורבים בביצוע עבירה הינה בבחינת אכיפה חלקית מותרת או שמא בבחינת אכיפה בררנית פסולה, תהא לרוב תלויה – כפי שצוין בפרשת זקין – בבירור השאלה אם הרשות הבחינה בין המעורבים על יסוד שיקולים ענייניים (שם, בעמ' 814)". (הדגשות לא במקור).
לטעמנו אין מקום לראות במקרים אלה כקבוצת השוואה למקרה שבענייננו, שכן מדובר בנסיבות שונות וקלות יותר.
סוף דבר: אין לראות בהגשת כתב האישום כנגד המשיב אכיפה בררנית המצדיקה צעד דרסטי כביטול כתב האישום, ודין הערעור להתקבל באופן שההחלטה שהורתה על ביטול כתב האישום מבוטלת, והתיק יוחזר לבית המשפט קמא לצורך שמיעתו, כאשר מוצע, כאמור לעיל, כי המערערת תשקול עמדתה בכל הנוגע לשאלת ההרשעה וגזר הדין, או לחילופין תשקול שנית האפשרות לחזור בה מכתב האישום.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 30.8.2022 נימסר לאימו של העותר כי סגן הפרקליטה הצבאית הראשית לא מצא פגם המצדיק את התערבותו בהליך המשמעתי.
הם הדגישו כי המערכת הצבאית מבוססת על משמעת וסדר שהם הכרחיים לאור המשימות המוטלות עליה.
רצונו הוא לגדלו "Long as God can grow it", ודרישות הצבא כי יעשה כן מתנגשות חזיתית עם זהותו ועצמיותו, ונתקלות בסרוב עיקש בנוסח "no, no, no, no, no…". כמקובל בימינו, הוצמדה לתפיסת עולם זו גם הגדרה מעין-אקדמית – "גבר סיסג'נדר שונה מגדרית" – משל, יש בשִׁיּוּם כשלעצמו כדי להוסיף מִשְׁנֶה חשיבות לדרישה להכרה בזכות.
...
משכך, דין עתירתו של העותר להידחות.
לכן ולאור כל האמור, העתירה נדחית.
מקובלת עליי עמדת חברתי, כי אל לנו להתערב בהחלטת מדיניות זו, וכי כל שניתן וראוי לדרוש מבחינה משפטית הוא כי צה"ל יבחן מעת לעת את עמדתו ביחס לתביעות להתחשבות בתפיסות עולם אישיות-ייחודיות בראי התפיסות החברתיות המקובלות.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בפני בקשה להורות על ביטול כתב האישום שהוגש כנגד המבקש, הוא הנאשם בכתב האישום, מחמת הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית, מכוח סעיף 149(10) בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: "החסד"פ).
עוד נטען כי במקרה זה יש להורות על ביטולו של כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, בשל אי קיום הנחיית פרקליט המדינה, ובחירת המאשימה לנהל הליך פלילי במקום הליך משמעתי.
שנית, כתב האישום מיפרט את הנעשה בהתאם לזיהוי חד וברור של הנאשם בסירטון המתעד את התקיפה כמי שתקף לבדו את המתלונן.
בשלב השני, תבחן השאלה האם קיום הליך פלילי חרף הפגם, יפגע באופן מהותי בעקרונות הצדק וההגינות, ובשלב השלישי על בית המשפט לבחון האם הפגמים ניתנים לריפוי באמצעים מתונים ומידתיים יותר מביטולו של כתב האישום.
...
תגובת המאשימה המאשימה טוענת כי דין הטענה המקדמית להידחות על הסף, שכן תיק זה אינו מתאים לגדר החריגים בהם קיומו של ההליך הפלילי כנגד הנאשם סותר מהותית את עקרונות הצדק וההגינות המשפטית.
דיון והכרעה לאחר שבחנתי את הבקשה ואת התגובה לה, כמו גם את הנחיית פרקליט המדינה והפסיקה הרלוונטית, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות בשלב זה של ההליך.
נוכח כל האמור לעיל, בעת הנוכחית לא הוצגו בפניי טענות המצדיקות את קבלת הטענה – והיא נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו