הליך להגדרת הפטור שבסעיף 5ג לפקודת מיסי עירייה וממשלה

אין חולק כי הנתבעת קיבלה פטור מארנונה בגין התקופה מיום 1/1/2013 ועד ליום 31/12/2015, בהתאם לסעיף 5(י) לפקודת מיסי הערייה ומיסי הממשלה (פיטורין) 1938 (להלן: "פקודת הפיטורין").

עם זאת, מהפסיקה עולה כי יש מקום לאפשר לאזרח להעלות טענות הגנה כנגד תביעה אזרחית, גם אם לא נקט בהליך השגה, במקרים מסוימים וברשות בית המשפט, וזאת במיוחד כאשר אין מדובר בעיניין טכני של עריכת מדידות ובדיקת המצב בשטח, אלא בשאלה מהותית או עקרונית, ובמקרים שבהם יש חשש לפגיעה בזכות ועוות דין שייגרמו לאזרח אם תיחסם דרכו להעלות את טענותיו בפני הערכאות הרגילות (ראו: ע"א 4452/00 ט.ט. טכנולוגיה מיתקדמת בע"מ נ' עריית טירת הכרמל, פד"י נו, חלק שני, 773, עמ' 778 עד 780.

אין לקבל את טענת התובעת כי סעיף 5(י) אינו חל על הנתבעת; סבורני כי בית ספר לילדים נזקקים עונה על הגדרה הקבועה בסעיף 5(י) לפקודה בדבר מוסד מיתנדב לטובת הציבור; העובדה שמדובר במוסד חינוכי אינה משמיטה או סותרת את היסוד ההתנדבותי שבו, אלא אולי ההפך; אין מחלוקת שהתובעת אינה זכאית לקבל פטור לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, וזאת משום שהיא אינה מנהלת בית ספר מוכר, כהגדרתו בסעיף, ולפיכך הפנייתה של התובעת להגשת בקשה בהתאם לסעיף זה אינה רלבאנטית.

...

אין לקבל את טענת התובעת כי סעיף 5(י) אינו חל על הנתבעת; סבורני כי בית ספר לילדים נזקקים עונה על הגדרה הקבועה בסעיף 5(י) לפקודה בדבר מוסד מתנדב לטובת הציבור; העובדה שמדובר במוסד חינוכי אינה משמיטה או סותרת את היסוד ההתנדבותי שבו, אלא אולי ההפך; אין מחלוקת שהתובעת אינה זכאית לקבל פטור לפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת הפיטורין, וזאת משום שהיא אינה מנהלת בית ספר מוכר, כהגדרתו בסעיף, ולפיכך הפנייתה של התובעת להגשת בקשה בהתאם לסעיף זה אינה רלבנטית.

לנוכח האמור, אני מחליט כי הנתבעת זכאית לפטור לפי סעיף 5(י) לפקודת הפיטורין שניתן לה על ידי הממונה על המחוז ולא שונה או בוטל; פטור זה הוא בשיעור שני שליש מהחוב לתקופה המצוינת בפטור, החל מ 1/1/2013 עד 31/12/2015.

הנתבעת תשלם לתובעת החזר אגרה יחסי בהתאם לסכום שנפסק, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15% מהסכום שנפסק כאמור.

לטענת המבקשת, זכאית היא להנות מההגנה הקבועה בסעיף 5ג(ה)(3) לפקודת מסי הממשלה ומסי הערייה (פטורין), 1938 (להלן: פקודת מיסי הערייה או הפקודה), מכוחו ניתן פטור מארנונה לכל מוסד חינוך כמשמעו בסעיף 5 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.

יוער כי הערייה בתגובתה התייחסה ארוכות לסמכותו של הממונה על המחוז למתן פטור לפי הסעיף האמור – אלא שעניין זה אינו מתעורר בהליך שלפניי.

לפי הטענה, יש לפרש את סעיפי הפטור פרשנות מצמצמת שמשמעה כי הפטור ניתן רק ביחס למוסדות הלימוד ולא ביחס לשימושים "נלווים". ביחס לאולם האירועים (הגדרה עליה חלקה המבקשת) נטען עוד כי ממילא לגביו לא תעמוד המבקשת בתנאי לפיו אין המוסד יכול לשמש למטרות רווח.

...

בתגובה לבקשת הרשות להתגונן טענה העירייה כי יש לדחות את הבקשה ולחייב את המשיבה במלוא סכום הארנונה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות בעלי הדין בכתב ובעל פה שוכנעתי כי יש מקום לאפשר למבקשת להתגונן מפני התביעה, אך יש להתנות את הרשות להתגונן בהפקדה כספית שתשקף את המורכבות (העובדתית והמשפטית) של טענות המבקשת.

ג(ה)(3) לפקודת מיסי ערייה ומיסי ממשלה (פיטורין) 1938.

ועוד יצוין, שבשלהי הדיון שהתקיים לפניי ביקשו באי כוח הצדדים שהות על מנת לבוא ביניהם בדברים ולבחון את האפשרות לסיים את ההליך בהסדר בלא צורך במתן פסק דין.

סעיף זה של הפקודה קובע פטור מארנונה מקום שבו מדובר: ב"מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור ובית ספר כמשמעותו בחוק פקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ-10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו בחוק החניכות, התשי"ג-1953, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי שטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית;".

אכן, משנדחתה טענת המערער לעניין עצם העמידה בתנאי הפטור שבסעיף 5ג(ה)(3) לפקודה בנסיבות המקרה שלפניי ועל פי גדרי המחלוקת וביחס לשנים הרלבנטיות, נותרת כאמור השאלה השנייה והיא אם הפטור האמור חל על המשיב; אם הוא חל על "כולל שומרי החומות". בעיניין זה, קיימת אכן אי בהירות והעדר ממצאים עובדתיים ברורים של ועדת הערר בהתייחס לטענות מנהל הארנונה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי במכלול החומר שלפניי ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים, מסקנתי היא שדין הערעור להתקבל בחלקו.

הנה כי כן, בשל מכלול טעמים אלה, ובנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה ומהלך הדברים הדיוני הן לפני ועדת הערר והן בערעור שלפניי, מסקנתי היא שיש לדחות את הערעור בכל הקשור לקביעת ועדת הערר לעניין ההכרה העקרונית בפטור שלפי סעיף 5ג(ה)(3) לפקודה.

התוצאה הערעור מתקבל אפוא בחלקו במובן האמור לעיל.

בבג"צ 3585/94 אגודת בריכת מגדלי דוד המלך בע"מ נ' עריית תל-אביב-יפו (לא פורסם) נקבע: "העותרת טוענת כי היא זכאית לפטור מתשלום ארנונה כללית, וזאת מכוח האמור בסעיף 5(ח) לפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) 1938. טענה זו נופלת לדעתנו לגדר הוראת סעיפים 3ו-5 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976. על-פי הוראה זו, מי שחוייב בתשלום ארנונה כללית רשאי להשיג עליה בפני מנהל הארנונה, ואם החלטתו לא מספקת את העותרת, בפני ועדת הערר. נמצא, כי לעותרת סעד חילופי". משכך, מסלול בירור טענת העותרת לפיה היא זכאית לפטור מלא מכוחו של סעיף 5ג לפקודת הפיטורין הנו השגה וערר.

ברע"א 8879/99 עריית תל-אביב-יפו נ' המכללה לביטוח ואח', פ"ד נז (2) 577, 583 הובהרו התנאים להענקת הפטור: "למעשה, על-מנת שיוענק הפטור מתשלום ארנונה כללית, מכוח סעיף 4(א)(IV) האמור, צריך שיתקיימו על פי לשון החוק ארבעה תנאים מצטברים: ראשית-כי מדובר ב'מוסד חינוך' ('educational institution') שנית-כי הבעלות וההחזקה בנכס שלגביו נתבקש הפטור מארנונה הן בידי מוסד החינוך ('owner and occupier') שלישית-כי הנכס משמש את מוסד החינוך לאחת מן המטרות שמנויות בפסקאות 4(א)(IV)(א) עד 4(א)(IV)(ג); רביעית-כי הפטור אינו מוענק לנכס שהשימוש בו הוא לשם הפקת רווח כספי". המבקש פטור הטוען להיותו "מוסד חינוך" נזקק לאישורו של הממונה על המחוז במשרד הפנים, כפי שהובהר בענין המכללה לביטוח בעמ' 585: "10. ראוי להעיר עוד באשר להליך שיש לנקוט בבקשה לקבלת פטור מארנונה לפי הוראת סעיף 4 לפקודת הפטור: הארנונה הכללית מוטלת, מידי שנת כספים, על-ידי ה"מועצה", כהגדרתה בסעיף 7 לחוק ההסדרים בשנת 1992.

...

דרישות המשיב כפי שמצאו ביטויין בהתכתבות בין הצדדים מעידות על עירוב תחומים בין סוגי הפטור והוראות החוק השונות, ומשכך מתבקשת המסקנה כי עתירה זו מעוררת שאלה הטעונה בירור.

לאור האמור לעיל, החלטתי לקבל את העתירה באופן חלקי ולהורות על ביטול ההחלטה מיום 27.11.05, והחזרת ההכרה בעותרת כמוסד חינוך על פי סעיף 4(א)(IV) לפקודת הפיטורין.

המשיב ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום.

העתירה מבוססת על שתי עילות עיקריות: (-) טענה לזכות לקבלת פטור מכח סעיף 5ג(ה)(3) לפקודת מיסי העיריה ומיסי הממשלה (פיטורין), 1938 (להלן-פקודת הפיטורין).

(ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), לא תוטל ארנונה כללית או אגרה על שטח נכס המשמש לאחד מאלה: (3) מוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מוסד חינוך כמשמעותו בסעיף 5 לחוק האמור ובית ספר כמשמעותו בחוק פקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, שחל עליו החוק האמור, שבו לומדים או מתחנכים באופן שיטתי יותר מ-10 תלמידים ושניתן בו חינוך גן ילדים, חינוך יסודי וחינוך על יסודי לתלמידים עד גיל 18 שנים וכן בית ספר מקצועי, כהגדרתו בחוק החניכות, התשי"ג-1953, והכל אם אינו למטרות רווח ולגבי השטח המשמש לחינוך או ללימוד כאמור ואשר אין בו פעילות עסקית".

זה השלב להבהיר כי היתנהגותה של המשיבה בהליך זה תמוהה בעיניי, בסעיף 37 לתשובה טענה המשיבה כי "העותרת לא פנתה אל הממונה על המחוז ודי בכך כדי לקבוע כי העותרת לא מיצתה הליכים וכי מדובר בעתירה מוקדמת ודינה להסתלק על הסף", בהסתמך על טענה זו פניתי בפתח הדיון לצדדים והמלצתי כי העותרת תפנה לממונה כמתואר לעיל, העותרת נענתה בחיוב ואילו ב"כ המשיבה סירב להמלצה ועמד על דיון בעתירה לגופה, כשהוא מיתעלם מטענתו כי מדובר בעתירה מוקדמת.

...

במקרה שבפניי, לא הוכחה המצאת ההשגה (נספח ג) לגבי שנת 2011, לא היתה פנייה למנהל הארנונה ותוכן הפניות לשנים 2011, 2012 אינו מהווה השגה על פי החוק ולכן אני דוחה את העתירה המסתמכת על הטענה של אי דחיית ההשגה במועד.

סיכום לאור האמור לעיל, אני דוחה את העתירה ככל שמדובר בעילה כי השגות העותרת לא נדחו במועד ואני מוחק את העתירה ככל שמדובר בעילה לפטור לפי פקודת הפיטורין.

בנסיבות אלו אני סבור כי על כל צד לשאת בהוצאותיו ומאחר וקיימת מחלוקת בין הצדדים הטעונה בירור, אני אוסר על המשיבה לפעול בהליכי גבייה מינהליים לגבית החוב מושא העתירה לפני יום 1.4.2013.