הליך השעיה לצמיתות של עורך דין

בנוסף, בעניינינו, מצבת החוב לא חל בה שינוי משמעותי, ולגביה קבע בית המשפט בהליך הקודם חוסר תום לב, והרשעתו לאחר ההליך הקודם, מחזקת מסקנה זו. העבירות בהם הורשע החייב של זיוף ממסכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות תוך שימוש בשמותיהן ובחתימותיהם של עורכי דין , כמות רבה של מסמכים שזויפו, בתקופת השעייתו מה שפוגע באמון הציבור ועת קיבל שכר טירחה בגובה כ 3000 ₪ .

דהיינו, החייב הורשע בעבירות פליליות חמורות שיש בהן הפרות חוק חוזרות ונישנות, עבירות מירמה וזיוף, גניבת נכס מופקד ועוד שבגינם הושעה משלכת עורכי הדין כשבהליך הראשון ההשעיה הייתה זמנית בעוד בתקופת ההליך לפנינו ולאחר שביצע החייב עבירות בהם ניתן פסק דין לאחר ההליך הראשון השעייתו הייתה לצמיתות ודי בכך כדי להעיד על חומרת העבירות שבוצעו מטעמו.

...

כך נקבע בפש"ר (מחוזי-נצ') 1131/04 דביר גראדדו נ' הכונס הרשמי ואח', (לא פורסם, ניתן ב -26.12.04): "על החייב, המבקש להכריזו, פעם נוספת, כפושט רגל, לאחר שנקבע כי ניצל לרעה את ההליך, לשכנע את בית המשפט, לא רק כי נשתנו הנסיבות, אלא שהנסיבות החדשות הינן כה חריגות, עד כדי שהן גוברות על השיקול, לפיו חייב הפועל בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, לא יזכה להגנת הליכים אלה". ראו והשוו: פש"ר (מחוזי-חי') 393/01 תשובה אליהו נ' הכונס הרשמי (לא פורסם, ניתן ב-4.11.02); פש"ר (מחוזי-חי') 386/03 סוברנו מוריס משה נ' הכונס הרשמי, (לא פורסם, ניתן ב-26.7.04); פש"ר (מחוזי-נצ') 334/05 ארשיד עסאם נ' הכונס הרשמי, (לא פורסם, ניתן ב-23.1.06); בש"א (מחוזי-חי') 2257/04 פש"ר 124/04 בחוס פרג נ' הכונס הרשמי, (לא פורסם, ניתן ב-27.5.04), שם נפסק מפי כב' השופט סוקול: "דומה גם כי מקום שבו בקשת חייב נדחתה בשל ניצול לרעה של ההליכים אין זה ראוי לאפשר לחייב להגיש בקשה מחודשת, אלא בנסיבות חריגות בלבד. כידוע חובת תום הלב הלוא חלה על החייב גם במהלך הליכי פשיטת רגל. חייב שפעל שלא בתום לב במסגרת ההליכים הקודמים לא יזכה לצו הכרזה וברי שאין לאפשר לו להגיש בקשה מחודשת". התנהלות החייב בהליך השני; החייב הציג חוסר תם לב במסגרת ניהול ההליך עת לא הציג התמונה המלאה אודות נסיבות הסתבכותו וניסה לשנות מגרסתו שניתנה בהליך הראשון.

בנוסף, בענייננו, מצבת החוב לא חל בה שינוי משמעותי, ולגביה קבע בית המשפט בהליך הקודם חוסר תום לב, והרשעתו לאחר ההליך הקודם, מחזקת מסקנה זו. העבירות בהם הורשע החייב של זיוף ממסכים בכוונה לקבל באמצעותם דבר בנסיבות מחמירות תוך שימוש בשמותיהן ובחתימותיהם של עורכי דין , כמות רבה של מסמכים שזויפו, בתקופת השעייתו מה שפוגע באמון הציבור ועת קיבל שכר טרחה בגובה כ 3000 ₪ .

פשר (חי') 409/03 בוגנים לוי ליאת נ' הכונס הרשמי כאשר אדם חותם על שיקים בנסיבות אלה, מבלי לדעת כלל אם יש בחשבון הבנק כסף לתשלום הסכום הנקוב בשיק אם לאו, יש בכך משום מצג כוזב בפני מקבלי השיקים וממילא יש בכך משום התנהגות חסרת תום-לב. בנוסף, כאשר אדם חותם על ערבות בסכום גבוה, כפי שעשתה החייבת, ביודעו כי כושר השתכרותו אינו מאפשר לו לשלמו וכי אין בידו רכוש שיש בו כדי להבטיח את תשלום הסכום הנערב, הרי שיש בהתנהגותו זו משום התנהגות חסרת אחריות המגיעה כדי חוסר תום-לב. סוף דבר; עיקר הדברים נוכח התנהלות החייב בתוך ההליך, לכך יש להוסיף העדר שינוי נסיבות אודות יצירת החובות, עובר בהרשעתו של החייב פעם נוספת- בעבירות של מרמרה וזיוף שהביאו להשעייתו לצמיתות מחברות בלשכת עורכי הדין , עקב חומרת המעשים שנעשו על ידי החייב, דין בקשתו השנייה של החייב להכרזתו פושט רגל, דחייה.

בית הדין החליט ביום 25.1.2015 להרשיע את הנתבע בעבירות לפי חוק לישכת עורכי הדין, התשכ"א-1961.

ביום 9.6.2016 החליט בית הדין לגזור על הנתבע, בין השאר, עונש של השעיה לצמיתות מלשכת עורכי-הדין.

כמו כן, הנתבע לא רצה להתעמת עם עו"ד תוסייה-כהן, כדי שלא תיפגענה זכויות לקוחו בהליך הבוררות.

...

68) על-יסוד האמור, נקבע בזאת כי הנתבע לא הרים את נטל השכנוע המוטל עליו ולא הוכיח את רכיבי תביעתו, עצם קיומם של החובות הנטענים וגובהם, ומכאן דין תביעתו שכנגד - להידחות.

סיכום 69) לאור האמור, התביעה של התובעים - מתקבלת באופן חלקי; התביעה שכנגד של הנתבע - נדחית.

70) הנתבע ישלם לתובעים סך של 90,460 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד מועד מתן פסק הדין.

כדוגמה לכך, מובאת החלטת עמיתי, כב' השופט הבכיר צבי סגל, מיום 20.10.13 בעמל"ע 4305-10-13 צדוק גבריאל נ' לישכת עורכי הדין (סעיף 9, וכן סעיף 23 לתגובת הלישכה), וכן הביא פסק דין שנתתי אני בעיניין שליחת יד בכספי פקדון שבו העונש שהושת היה חמש שנות השעייה, והערעור של עורך הדין נדחה (סעיף 19 לתגובת הלישכה).

בית הדין המשמעתי המחוזי החליט כי לפניו בקשה הקרובה להגשת ראיה נוספת לאחר סיום ההליך, ובמקרה כזה, היה על הנאשם להגיש בקשה מפורטת לצרף ראיות חדשות, כאשר לבקשה זו יש לצרף תצהיר המפרט את הנסיבות בהן ניתנה אותה הצהרה של המתלוננת ואת הנסיבות בהן הסכימה עורך דין כנאנה סימא, לכאורה, לאשר את ההצהרה (ראה: פיסקה 118 לעיל).

הוספתי ואמרתי, באותה פרשה, לעניין רמת הענישה את הדברים הבאים (שם, בפיסקאות 102-103): "במקרים 'רגילים', דין השולח יד בכספי לקוחותיו, ובמיוחד כאשר מדובר בסכומים משמעותיים, הנו הוצאה לצמיתות מחברותו בלישכת עורכי הדין, שכן מדובר בעבירה חמורה, אשר פוגעת באמון הציבור בעורכי הדין, בצורה קשה ביותר. רק בנסיבות אישיות חריגות ביותר, או כאשר מדובר בסכומים פעוטים או נמוכים יחסית, ראוי יהיה, כי בית משפט לא ישעה לצמיתות עורך דין, אשר שלח ידו בכספי לקוחותיו.

...

       לענין חוות הדעת הגרפולוגית, טענת הנאשם היא, כי "על המתלוננים להגיש חוות דעת גרפולוגית, על מנת להוכיח את טענותיהם ולא עשו כן אז דין התלונה להידחות על הסף" (סעיף 3 עמ' 1 לסיכומיו; וכן בראש עמ' 2; הנאשם חוזר על כך גם לקראת הסיום  בעמ' 4).

בית הדין אף נתן לו הזדמנות להביא עדות מומחה בתחום הגרופלוגיה, אך הוא בחר שלא לעשות כן. לאור האמור לעיל, טענת העדר הייצוג על ידי עורך דין – נדחית.

לפיכך, טענת הגנה זו של המערער, שכאמור, לא הושמעה במלואה – נדחית.

עם כל הרצון לתת משקל לנסיבות אישיות של נאשם, סבורני כי קביעת עונש של שלוש שנות השעייה (לעומת חמש שנות השעייה בפרשת עאסי הנ"ל), יש בה משום איזון נכון והתחשבות מספקת.

בהמשך, פנה הנאשם לאדם שהיה בעבר עורך דין אך הושעה לצמיתות מלשכת עורכי הדין, ושילם לו סך של 100 ₪ על מנת שהוא כעו"ד יאמת את חתימות חברי העמותה הפיקטיביים.

הצדדים טענו לקשיים הצפויים בניהול המשפט, לרבות ריבוי עדים; לחלוף הזמן מבצוע העבירות, לשקום שעבר הנאשם, ובשים לב לאנטרס הצבורי שבהשגת הודיית הנאשם ובקבלת אחריותו למעשיו והאנטרס הצבורי במובנו הרחב – החסכון בזמן השפוטי ובמשאבי התביעה והאנטרס הקיים בניצול יעיל של המשאבים שבידי כלל גורמי האכיפה; וציפיותיו של הנאשם, אשר הודה על סמך הסדר טיעון ויתר על זכותו לניהול הליך, איני סבור כי ניתן לומר כי ההסדר סוטה מהגבולות שנקבעו בפסיקה לעניין הסדרי טיעון (ע"פ 1958/98 בעיניין פלוני, בעמ' 608; ע"פ 2021/17 מצגר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.04.17)).

...

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ושקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהתאם להלכה הפסוקה בדבר התערבות בית המשפט בהסדרי טיעון, איני סבור כי מדובר באחד מאותם מקרים חריגים בהם יש מקום לסטייה מהסדר הטיעון בשל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה בהגיעה להסדר הטיעון, אף שאין ספק כי מדובר בהסדר המקל עם הנאשם באופן משמעותי בעונש החורג מהעונש ההולם במקרה זה (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 609 (2002); ע"פ 3068/10 פלונית נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 1.11.10)).

בית הדין הארצי אף נימק פסיקתו בכך ש - " ... לעורך דין ותיק נטול הרשעות קודמות ... השעיה לצמיתות היא "עונש מוות", ויש בה משום פגיעה קשה במשלח היד ובחופש העיסוק של המערער, שבגילו ספק אם יצליח לפתח קריירה חלופית.

בשים לב לנימוקים אלו הקל בית הדין הארצי בבד"א 11/22 עם הנילון ושינה את גזר דינו של בית הדין המחוזי בבד"מ (מרכז) 44/21, כך שחלף הוצאת הנילון לצמיתות מלשכת עורכי הדין, בגין כל אחד משלושת האישומים בהם הורשע בהליך האמור, הוצא המערער מלשכת עורכי הדין למשך שלוש שנים, בגין כל אחד מהאישומים בהם הורשע, ובסך הכל לפרק זמן בן תשע שנים.

עברו המשמעתי "הנקי" של עורך דין וותיק, עשוי להצביע על כך שאף אם כשל באופן חד פעמי בשליחת יד בכספי לקוחו - מעשה חמור הפוגע בנשמת אפו של מיקצוע עריכת הדין - אין בכך בהכרח כדי ללמד, כי אותו עורך דין אינו כשיר לשמש עורך דין.

...

אף בהתעלם מהרשעותיו הנוספות של הנילון (מושא בד"א 16/22 ו - 19/22), אשר ככל הנראה לא עמדו בפני בית הדין הארצי עת ניתן פסק דינו בבד"א 11/22 - שומא היה על בית הדין הארצי להגיע למסקנה, לפיה הנילון אינו כשיר לשמש עורך דין.

סבורני, כי הדרך בה הלך בית הדין המחוזי בבד"מ (מרכז) 44/21 היא הנכונה.

אף בכך יש כדי לחזק את המסקנה, שלא היה מקום להתערבות בית הדין הארצי בגזר דין בית הדין המחוזי.