הלוואה לרכישת אגרת חוב להמרה

על-יסוד האמור מבהירה המשיבה, כי השאלה איננה האם אגרות החוב המובנות נושא ההליך צמודות למדד, אם לאו; אלא שמיסוי המכשירים הפיננסים הללו נובע מהיותם, הלכה למעשה, "עיסקאות עתידיות", כמשמעות המונח בסעיף 88 לפקודה: "עסקה עתידית – התחייבות או זכות למסור או לקבל בעתיד כל אחד מאלה: הפרשים בין שערי מטבע חוץ, הפרישי מדד, הפרישי ריבית, נכס או מחיר נכס, והכל בכמות, בסכום, במועד ובתנאים הקבועים בהתחייבות או בזכות, לפי הענין, וכן מכירה של נייר ערך שטרם נרכש על ידי המוכר". לשיטתה, בנגוד לאגרת חוב, נייר ערך או הלוואה – התשואה מעסקה עתידית אינה ידועה מראש אלא תלויה בגורם אחר, שאיננו ודאי במועד עשיית העסקה העתידית; וכך הוא בנוגע לאגרות החוב המובנות נושא הבקשה: למחזיק בהן קיימת הזכות לקבל את "הקופון" רק בהתקיים תנאי עתידי מסוים, שאיננו מובטח (הריבית השנתית בשיעור שנקבע מראש, תימסר לרוכש, כאמור, רק בגין מספר הימים, שלגביהם היתקיימו שני תנאים מצטברים – שיעור ריבית ה-TELBOR לפקדונות שקליים לתקופה של 12 חודשים, היה מצוי בטווח המזכה בתשלום ריבית באותה העת; ופער הריביות היה מצוי בטווח המזכה בתשלום).

עוד יוער, כי בין הצדדים הייתה מחלוקת גם באשר להגדרתם (וכפול יוצא, לאופן מיסויים) של מכשירים פינאנסיים נוספים, כגון – "אגרות חוב בריבית משתנה שאינן צמודות מדד" או "אגרות חוב להמרה". לעמדת המבקש, לפי הרציונליים שפרטה המדינה, גם מכשירים פינאנסיים אלו דומים לכאורה ל"עיסקאות עתידיות", אך הרווחים בגינם אינם ממוסים ככאלה, באופן שלשיטתו מעקר מתוכן את הבסיס לסיווג אגרות החוב המובנות כ"עיסקאות עתידיות"; אולם לעמדת המשיבה, אופיים של מכשירים פינאנסיים אלו שונה.

...

משלא צירף המבקש חוות דעת לתמיכה בטענותיו, כיצד יש להגדיר את אגרות החוב המובנות נושא בקשתו, הרי שממילא לא עמד בנטל להוכיח כי שגתה המשיבה באופן שבו החליטה למסות את אגרות החוב המובנות הללו; ולפיכך דין הבקשה – להידחות.

סיכומם של דברים: המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח, ברמה הלכאורית הנדרשת בבקשה לאישור תובענה מינהלית כתובענה ייצוגית, כי עומדת בנסיבות העניין עילת תביעה נגד המשיבה, כנדרש לפי סעיף 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות; ולפיכך, הבקשה נדחית.

התוצאה אשר על כל האמור, אני דוחה את הבקשה לאישור התובענה המינהלית שהגיש המבקש כתובענה ייצוגית, לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות; בהיעדר תשתית לכאורית מספקת לצורך הוכחת עילת התביעה נגד המשיבה.

נושא שני (גדול משמעותית בהיקפו) הוא הונאה לגבי רכישת אגרות חוב ארגנטינאיות (תוך פעולה לשינוי במירמה של "מצג המטבע בו הוצגה העסקה ואת שער החליפין שהוצג בה", כדי לגרום לתובעות לשלם סכום הגבוה פי כמה מהסכום האמתי שנידרש בפועל לרכישת האג"ח).

כן נטען כי נקבע שהנתבעת ידעה היטב שהכספים הושגו במירמה, כי קיבלה ביודעין רווחים מההונאה, סייעה להלבנתם ע"י רכישת וילת יוקרה בשוויץ, היתה צד להלוואות מזויפות שנועדו להרחיק את הכספים, ושיקרה במכוון בעדותה.

לעניין זה טוענים הנתבעים כי בשל מצבו של השוק הרוסי וקריסתו מוביל הדבר גם להתדרדרות מצבן הכלכלי של החברות הפועלות בשוק הרוסי ובניהן התובעות, וכי שער הרובל הרוסי קרס מיחס המרה של 30 רובל לדולר ארה"ב ביוני 2014 לשער של מעל 60 רובל לדולר במרץ 2015.

...

בסיכומיהם העלו הנתבעים טענות גם ביחס להחלפת שמה של התובעת 3 ואי דיווח על כך לבית המשפט וכן טענו כי בניגוד לנטען על ידי התובעות התובעת 3 אינה בנק רוסי, לעניין זה אני מקבלת את טענת התובעות כי הן דיווחו על כך במסגרת תגובתן לבקשה הנדונה, ועו"ד דולי הצהיר בתצהירו מיום 20.2.15 כי המדובר בשינו שמה של התובעת 3.

באשר לטענה כי התובעת 3 היא בנק רוסי, טענו התובעות, ואני מקבלת את טענתן, כי בניגוד לנטען על ידי הנתבעים התובעת 3 אינה בנק אוטריקטי אלא הבנק הוא אחד מחברות הבנות שלה (לעניין זה ראו עדותו של עו"ד דולי עמוד 42 שורות 23-24).

סוף דבר הבקשה לחיוב התובעות בהפקדת ערובה נדחית.

לאור האמור, נערך ונחתם הסכם (שאינו נושא תאריך[footnoteRef:3]) אשר לפי התאור בכתב התביעה, "ממיר" את ההלוואה בת מליון הדולר, ב- 50% מכל המניות והזכויות בויואנס שיוחזקו ע"י סיגמא לאחר המרת אג"ח BH. כן הוסכם על חתימת הסכם הצבעה בענין השליטה בויואנס ועל זכות סרוב ראשון לרכישת מניות הדדית.

] התובע ממשיך וטוען, כי התברר לו שהתנגדות להסדר הנושים של ויואנס הוגשה ע"י מחזיקת אג"ח נוספת, קרן זרה המכונה "SSF"[footnoteRef:5] שהובטחה אף היא בשעבודים של ויואנס, וכי סוכם בין הצדדים שהאג"ח של SSF ("אג"ח SSF") ירכשו על ידם במשותף כדי להסיר היתנגדות זו והמניות שיתקבלו (לאחר הסדר הנושים) כתוצאה מאג"ח SSF, יתחלקו ביניהם שווה בשווה בדומה לחלוקה בענין אג"ח BH. [5: מדובר למעשה בשתי קרנות זרות שיכונו בהליך קודם ועל ידי הצדדים, יחדיו, "SSF": Special Situations Cayman Fund LP ו- Special Situations Cayman Fund III QP LP.] עוד טוען התובע, כי בחודש אוגוסט 2011 היתקיימה פגישה במשרדו של עו"ד דוד גוטליב, שהיה בא כוחם של הנתבעים, ולאחריה נשלחו ע"י עו"ד גוטליב, סיכום פגישה וחוזים שנוסחו על ידו בהתאם להסכמות בין הצדדים: (1) הסכם לפירעון חלקי של ההלוואה כנגד העברה והמחאה של סיגמא לאנקום "במחצית (50%) באגרת החוב בשעבודים ובכל המניות אשר מוחזקות ע"י סיגמא, באופן שמחציתם יהיו שייכים לאנקום ומחציתם לסיגמא, במחיר מחצית העלות לסיגמא" (סע' 53 לכתב התביעה).

...

יחד עם זאת יצויין, כי סעיף הויתור שנכלל בפסק הדין המוסכם בערעור, תומך במסקנה לפיה יש לסלק על הסף את העילות האמורות.

בעוד שאין בהלכות ידועות אלה, כדי להביא לשינוי המסקנה בענין העילות האחרות (אשר התובע מנוע מהעלאתן בהליך הנוכחי, כמפורט לעיל בפרקים קודמים), יש בהן כדי לאפשר את המשך הדיון בעילה הנטענת לגבי התחייבות סופרקום סלובקיה.

בכל הנוגע לעילות בסוגיית האופציה ובסוגיית אג"ח SSF, התביעה נדחית על הסף.

על מצבה של החברה ניתן ללמוד גם מדו"ח הסקירה של רואה החשבון המבקר לרבעון הראשון של שנת 2014 שלפיו: לחברה גרעון בהון; יש לה גם גרעון בהון החוזר; לחברה הפסדים חוזרים; תזרים המזומנים של החברה מפעילות שוטפת הוא שלילי וקיימות התחייבויות עתידיות מהותיות לפרוע את אגרות החוב להמרה.

בנוסף אמורה הייתה החברה להקצות מניות חדשות של החברה לקונה זאת תמורת סך של 2.5 מיליון דולר וכן לקבל הימנו הלוואה נחותה בסך של כ-0.5 מיליון דולר.

באשר לטענת החברה שלפיה מינוי מפרק זמני יסתום את הגולל על התביעה, אזי טענה מהסוג דנן, קרי, שככל שיינתן צו פירוק זמני יגרום הדבר לעצירת פעילות החברה ויסכל את סכויי התביעה בהנתן ההיתחייבות השלובות הנטענות שלה כלפי הרוכשת כך לעמדת החברה, אזי טענות ממין זה מועלית חדשות לבקרים על ידי בעלי שליטה ונושאי משרה של חברות המצויות בסיפת חידלות פרעון כטעם מדוע יש לדחות את בקשת הפרוק הזמני.

...

לאור מסקנתי דלעיל באשר לכך שהוקנתה סמכות כדין לנאמן להצטרף לבקשת הפירוק, לא כל שכן, בקשת הפירוק שהוגשה על ידי המבקש, שאין חולק שהוא בעל מעמד להגישה, נדחית הטענה המקדמית של החברה.

מפרק זמני לאור כל האמור, הגעתי לידי מסקנה שהמבקש והנאמנים הוכיחו ברמה הדרושה שהתקיימו התנאים למנוי מפרק זמני לחברת "אורכית תקשורת בע"מ" וכי דין הבקשה להתקבל.

אני ממנה את עו"ד ליאור דגן כמפרק זמני לחברה.

אני מורה לבעלי מניותיה, נושאי המשרה, עובדיה וכל מי שקשור עם החברה לשתף פעולה עם המפרק הזמני ולסייע בידו למלא את תפקידו ולהימנע מלהפריע לו במהלך מילוי תפקידו כמפרק זמני.

השקעת הכספים נעשתה בדרך של מתן הלוואות פרטיות לחברות ציבוריות (PIPE-Private Investment in Public Entities), בתמורה לרכישת אגרות-חוב להמרה, המרתן למניות ומכירתן בבורסה.

...

לסיכום, מן העדויות והמסמכים שהוגשו לעיוני ניתן לקבוע, כי הנתבעים הרימו את הנטל להוכחת העובדות "המדיחות" שטענו כלפי תביעת התובע, היינו כי השקיעו את כספי ההשקעה שנמסרו להם על ידי התובע, כמוסכם.

סוף דבר 34.

התביעה נדחית.