הכרעת תובענות רכושיות, מזונות ומשמורת בין בני זוג

היחסים בין בני הזוג עלו על שרטון, ובין הצדדים מתנהלים הליכים משפטיים רבים.

לעניין ההליך דנן רלוואנטיות תביעות שהגישה המשיבה ביום 15.5.2016 בעינייני רכוש, משמורת ומזונות הקטינים לבית המשפט לעינייני מישפחה (להלן: התביעות).

כן נפסקו מזונות זמניים עד להכרעה בתביעת המזונות (להלן: המזונות הזמניים).

...

בפסק דינו מצא בית המשפט, בין היתר, כי יש לערוך איזון מיידי בין זכויות הצדדים על פי אחת החלופות שהוצגו בחוות הדעת ובכפוף להוראות קיזוז שפורטו; וכי המשמורת על הקטינים תהיה משותפת, בהינתן מקום מגוריו הנוכחי של המבקש ביישוב, ובאופן העולה בקנה אחד עם המלצות גורמי הרווחה והסכמת הצדדים בנושא.

לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה שדינה להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הבקשה נדחית אפוא.

מה יהיה הקף החיוב במזונות הקטינות? רקע רלבאנטי: התובעת (להלן "האישה" או "האם") הגישה כנגד בן זוגה (להלן "האיש" או "האב") סדרה של 3 תביעות : תביעה רכושית לאיזון משאבים ולפרוק שתוף בדירת הצדדים בקבוץ במסגרת תלה"מ 33870- 03- 21 (להלן "התביעה הרכושית") תביעה למזונות 2 הקטינות במסגרת תלה"מ - 03- 21 (להלן "התביעה למזונות") תביעה למשמורת הקטינות וקביעת הסדרי שהות בתלה"מ - 03- 21 (להלן "התביעה

דיון והכרעה בתביעה לאיזון משאבים: איזון משאבים בין בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974 נערך על פי הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג – 1973 (להלן "חוק יחסי ממון").

כפועל יוצא יש להניח שכל תביעה רכושית בין בני זוג תיכלול סעד של איזון משאבים לצד או כולל פירוק שתוף בדירת מגורים ולכן הוראת סעיף 6א' לחוק יחסי ממון בין בני זוג הופכת לאקטואלית ורלבנטית ביותר.

...

(₪ טיולים מטעם בית הספר, עד שני חוגים (בהגבלה עד לעלות חוג בסך הנני קובע, כי כל דרישה לטיפול ו/או להשתתפות של האב במימון או תשלום הוצאות חריגות כאמור (חינוכיות ורפואיות) תיעשה אך ורק לאחר שהתובעת תמצה כל ההליכים מול כל הגורמים האחראים על מימון, סבסוד, השתתפות ו/או מתן הנחות והטבות.

הנני מחייב את הצדדים להתייעץ זו עם זה ועם גורמים מקצועיים מוסמכים בטרם הוצאת הוצאה כאמור שהיא מעל 200 ₪.

במצב דברים זה ולאור התוצאות אליהן הגעתי במכלול ההליכים ולפנים משורת הדין, אני סבור שנכון וצודק יהיה שלא להטיל הוצאות משפט על מי מהצדדים.

תביעה רכושית - - תמש 11- 67671- התובעת עותרת למתן פסק דין הצהרתי שהצדדים הם בני זוג ידועים בציבור, לקבוע כי יש לאזן על דרך של מחצה על מחצה את כל הזכויות והחובות שצברו בני הזוג מאז סוף שנת 2007 ועד ליום 1/10/2017 , לרבות שהיא זכאית לקבל מחצית מהזכויות בדירת המגורים, מחצית מהרכב המשותף, ומחצית מזכויות שצבר הנתבע בעבדותו .

על פי הלכת השתוף בין בני זוג חזקה על בני - זוג המנהלים אורח חיים תקין תוך מאמץ 29 משותף כי, רכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים מצוי בבעלותם המשותפת (ע"א 300/64 - ברגר נ' מנהל מס עזבון, ע"א 253/65 - זהבה בריקר נ' ישראל בריקר ; ע"א 595/69 מרים אפטה נ' אשר אפטה).

דיון והכרעה - אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה כי,לאחר שבחנתי את טענות וראיות הצדדים 11 הגעתי לכלל מסקנה שהצדדים ניהלו חיים של בני זוג ידועים בציבור החל מחודש 9/2009 עת עברו להתגורר תחת קורת גג אחת בדירה , אך תוך הפרדה רכושית מוחלטת.

תלה"מ - 06- 19 - תביעה למשמורת - ב 11/2017 הגישה האם כנגד האב, תביעות רכוש ומזונות הקטינה; האב בתורו הגיש ב 11/2017 תביעה תלה"מ - 11- 17 למשמורת, ביום 8/7/2018 חתמו 2 , הצדדים על הסכם למשמורת והסדרי ראייה שקיבל תוקף של פסק בתאריך 7/10/2018 לפיו הסכימו כי המשמורת של הקטינה תהיה ביד האם, ונקבעו זמני שהות בכל סוף שבוע שני בלבד מיום שישי ועד מוצ"ש .

...

בשלב מסוים בשנת 2008 עזב הנתבע את הדירה השכורה ; לשיטת התובעת הנתבע עבר להתגורר איתה בבית אמה שם התגורר למעלה משנה, ואילו לטענת הנתבע הוא לן לסירוגין עד למעבר לדירתו בעיר 18 ,X בבית אם התובעת ובביתו בשכירות וכן בבית הוריו בעיר בחודש 8/2009 X מהראיות שהובאו בפני מסתברת יותר המסקנה כי במהלך שנת 2008 עבר הנתבע להתגורר לבית אם התובעת .

" במקרה דנן ולאחר ששקלתי את כל הנסיבות אני מורה כי, ההחלטה של המזונות הזמניים תחול עד למזונות חודש 3/2021 , ואת ההפחתה לסך של 1,000 ₪ תחל החל מהמזונות .

אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: הנתבע ישלם מזונות עבור הקטינה לידי התובעת בסך של 1,000 ₪ , החל מחודש 4/2021 המזונות ישולמו בכל 10 לחודש עבור החודש השוטף מראש.

סוף דבר - 103 .

התביעה הרכושית: בעניינינו, לצורך הכרעה בתביעה הרכושית יש להדרש בראש ובראשונה לסוגיית תוקפו של ההסכם עליו חתמו הצדדים ולבחון האם בפנינו הסכם ממון תקף כמשמעותו בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), אם לאו.

על מנת לעמוד על הפער, יהיה על בית המשפט לשקול בין היתר את השיקולים הבאים: פערי השכר במבחן אובייקטיבי ופשוט, ההכשרה המקצועית, כישוריו האישיים של בן הזוג, השפעתו וזיקתו של כושר ההישתכרות שנצבר לפני הנישואין לכושר ההישתכרות שנצבר בתוך תקופת הנישואין, כושר הישתכרות של בן-הזוג "שכיר" לעומת עצמאי במובן של הבטחון והאופק התעסוקתי, תוצאת איזון המשאבים החשבונאי, משמורת הילדים וחלוקת זמני השהייה של הילדים אצל כל אחד מההורים , תשלומי מזונות, יכולת השקום של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושין ועוד.

...

עתירת התובעת לעריכת איזון מוניטין עסקי, מוניטין אישי ופערי השתכרות – נדחית; עתירת התובעת לקבלת כספי תמורת המגרש ברמת צבי – נדחית; עתירת התובעת בנוגע לאיזון הרכבים – כמפורט בסעיף 129 לעיל.

התביעה לסילוק ידה של התובעת מבית המגורים ותשלום דמי שימוש - נדחית.

באשר להוצאות המשפט, לאחר שבחנתי ושקלתי את מכלול הנתונים ובשים לב לכך שחלק מעתירות התובעת התקבלו וחלקן נדחו וכך גם לגבי הנתבע, אזי איני רואה לנכון לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים וכל צד יישא בהוצאותיו.

ההליכים: בפני ארבע תובענות המתינהלות בין הצדדים: – תביעה רכושית שהגיש האיש ביום 18/06/2017 תמ"ש - 06- 17; תביעה נזיקית בסך 250,000 ₪ שהגיש האיש בגין ניכור הורי והסדרי שהות ביום 18/6/2017 – תמ"ש - 06- 17; – תביעה למזונות ומדור שהגישה האשה ביום 13/07/2017 תמ"ש - 07- 17; תביעה נזיקית בסך 150,000 ₪ שהגישה האשה בגין סיכול / סרוב התרת הנישואין ביום 23/10/2017 – תמ"ש - 10- 17; בין הצדדים התנהלו הליכים נוספים בעיניין משמורת הקטינים והסדרי ראייה (תמ"ש 38572- 06- 17 ; תמ"ש - 08- 20 ), במסגרתם ניתן תוקף של פסק דין להסכמות בין הצדדים ונקבע כי המשמורת על הקטינה א' תהיה בידי האב ואילו המשמורת על הקטינים א' וע' תהיה בידי האם.

דיון והכרעה: הצדדים נישאו בשנת 2004 וחל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג - 1973 (להלן: "החוק").

...

סוף דבר: לעניין התביעה הרכושית נפסק בהתאם לאמור בסעיף 65 לעיל.

לאור העובדה שהתביעות הנזיקיות ההדדיות נדחו מחד ומאידך נדחתה תביעת הרכוש של האב אני סבור כי יש מקום לחיוב הנתבע בהוצאות מתונות.

אני מורה כי הנתבע ישלם הוצאות התובעת בסך של 7,500 ₪ בצרוף מע"מ. סכום ההוצאות ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין.