מקום בו התבקשה מעורבות השוטר, אשר נמצא במקום לשם סיוע, כמו בנסיבות המקרה דנן, והנאשם לא שהה לפניותיו, לא עצר ולא הזדהה על אף שנידרש על ידו לעשות כן – המדובר בבצוע עבירה של הפרעה לשוטר ללא כל קשר לעבירה המנויה בחוק העזר.
בנוסף, לשם הדיון ובאופן עיוני בלבד, גם אם הייתה מתקבלת הטענה לפיה עיכובו ומעצרו של הנאשם היו בלתי חוקיים, אינני סבורה כי היתנהלותו התוקפנית של הנאשם אשר פורטה היא בגדר היתנגדות מידתית לעיכוב או מעצר ושאיננה עולה על הנידרש ואף רחוק מכך.
מי שמטיח קללה בעובד סוצאלי בלישכת הרווחה, ברופא או בשוטר, מעיד על עצמו שאין מורא החוק עליו, ומכאן קצר המרחק לבריחה משוטר או תקיפת שוטר או עובד סוצאלי.
לא ניתן להלום הטענה לפיה על שוטרים לעמוד חסרי אונים מול ביטויי אלימות מילולית וקללות ולא לעשות דבר, או כי עליהם ללמוד וליישם בשטח את הילכות בית המשפט העליון, שישומן אף במסגרת הכרעת דין אינו פשוט ותלוי נסיבות.
...
אינני מקבלת את הטענה שלא קם חשד כאמור, נוכח הפרשנות המצמצמת שניתנה לעבירה זו על ידי בית המשפט העליון (וזאת ללא קשר לשאלת הרשעתו או זיכויו של הנאשם מביצוע העבירה בהכרעת הדין).
בית המשפט מצא לזכות את הנאשם מביצוע עבירה של העלבת עובד ציבור, בכל הנוגע להתבטאויות המיוחסות למערער במהלך מעצרו (בניגוד לעניינונ), "בני זונות... שוטרים מזדיינים", תוך שהפנה לצמצום היקף התפרשותה של העבירה כפי שנקבע בדנ"פ אונגרפלד וכן לעניין כהן וציין "חרף הבוטות של הדברים, אין לראות בדברים אלה שנאמרו בלהט הרגע משום התבטאויות שעלולות לפגוע בתפקוד המשטרה או כאלה שפוגעות בליבת כבודם של השוטרים, כפי שנדרש על-פי ההלכה הפסוקה". במקרה זה הורשע הנאשם בין היתר בעבירות כנגד שוטרים.
חוששני כי אי מתן מענה לפגיעה בעובד ציבור עלולה להביא לערעור החישוקים השומרים על המשטר הדמוקרטי ובסופו של דבר, לערעור שלטון החוק.
סוף דבר, מצאתי לזכות את הנאשם מעבירת העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288, ולהרשיעו בביצוע עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין ושימוש בכוח או באיומים למנוע מעצר לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח משולב) תשכ"ט- 1969.
