רקע ועובדות כתב האישום
הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות הבאות: איומים, שתי עבירות לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לפי סעיף 380 לחוק; ניסיון תקיפה סתם, שתי עבירות לפי סעיפים 379 ו-25 לחוק.
מהנימוקים שפורטו בהכרעת הדין, מצאתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירת איומים נוספת בה הואשם באישום הראשון.
הנאשם כבן 55 ולחובתו עבר פלילי מכביד ביותר הכולל לא פחות מ-21 הרשעות קודמות, רובן המכריע בעבירות איומים ובעבירות אלימות כימעט מכל סוג אפשרי: פציעה כשהעבריין מזויין, פציעה, תקיפת שוטר, תקיפת עובד ציבור, תקיפה סתם, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפת בת זוג, תקיפת קטין על ידי אחראי, שימוש בכוח כדי למנוע מעצר, תיגרה והתנהגות פרועה במקום צבורי.
...
בע"פ (מח' ב"ש) 11563-08-12 אוקראינצנקו נ' מדינת ישראל (20.2.2013), נדחה ערעורה של נאשמת, שהורשעה בביצוע עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, לאחר שהכתה אישה באמצעות אגרוף בפניה, ולאחר שהאישה נפלה, המשיכה להכותה.
בשים לב לאמור, אני קובע שהמתחם העונשי הכולל, בנסיבות המקרה שלפני, לאחר שנתתי דעתי לחבלות שנגרמו למתלוננת ומנגד לחלקה ולהתנהגותה בחלק הראשון של האירוע, ומבלי שהדבר ישתמע כמתן היתר לנקיטה באלימות מכל סוג שהוא במצבים מעין אלו, מצאתי לקבוע מתחם עונשי הנע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל.
במקרה זה חוברות יחדיו מספר נסיבות המובילות למסקנה לפיה יש למקם את עניינו של הנאשם בחלק העליון של המתחם העונשי.
סוף דבר
לאחר שנתתי דעתי למכלול השיקולים, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל למשך 10 חודשים.