הכרעת דין: תקיפה הגורמת חבלה והעלבת עובד ציבור

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש ב"כ המאשימה הגיש את גיליון הרשעותיו של הנאשם (עת/1) – לחובתו שלוש הרשעות קודמות: הרשעה משנת 2015 בעבירות רכוש, שלאחריה הופקע צו של"צ בשנת 2018 (אירועים משנת 2010); הרשעה משנת 2013 בעבירות אלימות כלפי בת זוג – תקיפה סתם ותקיפה גורמת חבלה של ממש (ארוע משנת 2011); הרשעה משנת 2009 בעבירות העלבת עובד ציבור ואיומים (ארוע משנת 2007).

לא למותר לשוב ולהפנות למקטע מתוך עדותה של המתלוננת, כפי שהובאה אף בהכרעת הדין (פס' 4): "לפתע הוא קם ומתחיל לצעוק "כלבה, בת זונה, את מסתובבת עם אתיופים, ומי את בכלל שאת תגידי לי כאן" ואז אני אומרת "אם כן ואתה מקלל אותי, אם לא תלך אני מזמינה מישטרה". הוא אומר "אה את משתפת פעולה עם השוטרים, עובדת בשבילם, את כל הזמן שומרת קשר איתם", אז אני אמרתי לו "אתה לא נורמלי, לך מפה אני אזמין מישטרה", אז הוא אמר "אם תזמיני מישטרה אהרוג אותך", ואז הוא תפס אותי, הוא מתנפל והעיניים שלו כועסות, תפס אותי בסוודר, קרע אותו, המשיך לקלל אותי "אני שונא אותך כל כך, נמאסת עליי" וכן הלאה, התחיל למשוך אותי, תפס אותי ביד בזרוע, התחיל לסובב אותי ולדחוף.

...

ערעורו נדחה.

לאחר שנתתי דעתי לשיקולים המנויים בסעיף 40ג(א) וסעיף 40ט לחוק העונשין, לאור הממצאים עליהם עמדתי לעיל ולאחר שבחנתי את מדיניות הענישה הנוהגת, ותוך שנתתי דעתי להתנהגותו הברוטלית של הנאשם, שאינה "מתחילה ונגמרת" בקללה יחידה, מכה אחת או בעיטה בודדת – כי אם באלימות פיזית ומילולית, שהותירה את המתלוננת כשידה האחת שבורה והאחרת חבולה, מוטלת כאוּבה על הרצפה ונאלצת לספוג עלבונות מפי הנאשם, שבאדישותו (האלימה אף היא) התפנה לעסוק בענייניו והתעלם מהפצרותיה כי יזמין עבורה אמבולנס, מצאתי לקבוע מתחם ענישה בין 30-12 חודשי מאסר.

במסגרת השיקולים לזכותו של הנאשם לקחתי בחשבון את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות כפי שהובאו מפי בא כוחו, את מצוקתו הכספית, את הקושי שנגרם לו ולאמו כתוצאה מהמעצר הממושך ומעונש המאסר שייגזר עליו, כמו גם את פרק הזמן המשמעותי בו הנאשם נתון במעצר, ללא חופשות וללא מי שיבקר אותו או יתמוך בו. תוצאה החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 16 חודשי מאסר בפועל אשר ימנו מיום מעצרו – 6.3.20.

כמו כן נטען בכתב האישום, שבחודש פברואר 2018, במועד שאינו ידוע במדויק למדינה, איים המערער על המתלוננת בכך שאמר לה: "אני אהרוג אותך, אמות, איך עדיין לא מתת, תמותי כמו אימא שלך ואחותך". בכתב האישום יוחסו למערער שתי עבירות איומים לפי סעיף 192 של חוק העונשין, התשל"ז-1977 ועבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 של חוק העונשין.

בית משפט קמא ציין, שבהליך קודם (ת"פ (שלום חדרה) 62836-06-15 מיום 15.6.2016), הושתו על המערער, בין היתר, חמישה חודשי מאסר על תנאי: "שלא יעבור בתוך 3 שנים מהיום עבירת אלימות מסוג עוון" (בהליך הקודם הורשע המערער על פי הודאתו בעבירה של תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה של ממש, לפי סעיף 382(ג) של חוק העונשין, בכך שהכה את רעייתו במכת אגרוף בפניה, וכתוצאה מכך היא ניחבלה בפיה עד כדי זוב דם).

לאחר שעיינו בהודעת העירעור, בהכרעת הדין ובגזר הדין של בית משפט קמא, לרבות בגזר הדין שבהליך קודם (ת"פ (שלום חדרה) 62836-06-15 מיום 15.6.2016), בתסקירי שירות המבחן, בחוות דעת הממונה על עבודות שירות, בטיעוני הצדדים בעל-פה בישיבות שהתקיימו בערכאת העירעור, ובהשלמות הטיעון בכתב מטעם באות כוח הצדדים, מסקנתנו היא שדין העירעור להיתקבל.

...

סבורים אנו, כי נוכח התסקיר החיובי מיום 11.11.2020, המצביע על אופק שיקומי ממשי של המערער, שהחל בטיפול ביחידה לטיפול בהתמכרויות, נראה שקיים סיכוי ממשי לשיקומו של המערער, אשר השכיל להבין כי מקור התנהגותו האלימה כלפי רעייתו הוא בצריכת האלכוהול.

לפיכך, אנו מקבלים את הערעור, מאמצים את המלצת שירות המבחן בתסקיר העדכני מיום 11.11.2020 (אך מעמידים את תקופת המבחן על 18 חודשים), ומורים כדלקמן: אנו מורים על ביטול 3 חודשי המאסר בפועל שנגזרו על המערער בבית משפט קמא (בפִסקה 15(א) של גזר הדין), וכן על ביטול עונשי המאסר על-תנאי שהטיל בית-משפט קמא.

אנו מורים על חידוש המאסר על תנאי בן חמישה חודשים, שהושת על המערער ב-ת"פ (שלום חדרה) 62836-06-15 (מיום 15.6.2016), וזאת למשך שנתיים מהיום.

ראו מתוך הכרעת הדין (פסקה 13): "זהו שופט עבריין אלים... שופט שקרן נוכל מושחת וסדיסט... תתפטר... סוג של פושע לא מורשע ואני קורא לציבור להוציא אותך מכס השיפוט ומיד... סדיסט, מופרך, חולה נפש, שצריך טפול פסיכיאטרי... שקרן סדיסט ומושחת...". הנאשם לא בחל בדימויים, עד כדי השוואה לנאצים: "אני מקוה ששמואל בר מינן סליחה בר יוסף יישב שנים רבות בכלא כפושע נגד האנושות... לפני 70 שנים ההיסטוריה שפטה אנשים כמוך על פשעים נגד האנושות!!!...". ועוד: "חלאת אדם בדמות שופט שמואל בר יוסף יושב על כסא השיפוט שבעבריינות סדיזם שחיתות ופשע הפריד את בני ממני על לא עוול בכפי... כשמדינת ישראל תתחיל להעמיד שופטים לדין על פשעים נגד האנושות, כאבא לי' בני, אבקש להתחיל עם שמואל בר יוסף הסדיסט... מושחת נוסף... המותב ששיקר וזייף את פרוטוקול הדיון", ועוד ועוד.

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות איומים, היתנהגות פסולה במקום צבורי, זילות בית המשפט, תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ותקיפה הגורמת חבלה.

...

בדומה לאופן קביעת המתחם, גם בשלב גזירת הדין החלטתי להתחשב במיעוט המקרים שנדונו עד כה בעבירות אלו, וליתן משקל רב מהרגיל לנסיבות העומדות לזכותו של הנאשם, תוך מתן דגש למהלך חייו הנורמטיבי.

משכך החלטתי למקם את עונשו אך מעט מעל תחתית המתחם.

אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 14 חודשי מאסר בפועל.

דיון והכרעה: על אף שהנאשם ביצע גם עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וגם עבירה של שבוש הליכי משפט, לאור סמיכות הזמנים בו בוצעו העבירות, וכאשר עבירת השיבוש באה בהמשך לבצוע עבירה של תקיפת שוטרים, אני קובעת כי בהתאם למבחן הקשר ההדוק שנקבע בהילכת ג'אבר (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מ"י (29.10.14)), מדובר בארוע אחד לצורך קביעת מחתם העונש ההולם.

· בע"פ (מח' ב"ש) 33867-10-13 אברהם נשיא נ' מדינת ישראל (11.12.2013), נדחה עירעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר, בכך שבתגובה לסרוב השוטרים לאפשר לו כניסה למיתחם הבמה בפסטיבל, דיבר בגסות לשוטרים, תקף אותם באגרופים ובעיטות, נשך ונגח בראשו של שוטר.

בית משפט השלום קבע כי מיתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות ועד 10 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם מאסר על תנאי לצד פיצוי למתלונן בסך 2,000 ₪ ו-180 שעות של"צ. העירעור שהוגש לבית המשפט המחוזי הופנה כלפי הכרעת הדין בלבד.

· בת"פ (י-ם) 33109-12-12 מדינת ישראל נ' מוהנד אדריס (25.12.2014) הורשע נאשם, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, בכך שלאחר שהובא לתחנת המישטרה לבדיקת זהותו, נגח בפניו של שוטר, נשך אותו ברגליו וגרם לו חבלה.

...

· בע"פ (מח' ב"ש) 33867-10-13 אברהם נשיא נ' מדינת ישראל (11.12.2013), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר, בכך שבתגובה לסירוב השוטרים לאפשר לו כניסה למתחם הבמה בפסטיבל, דיבר בגסות לשוטרים, תקף אותם באגרופים ובעיטות, נשך ונגח בראשו של שוטר.

לאחר שבחנתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, כפי שפירטתי אותם לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל אשר ירוצו בעבודות שירות.

...