הכרעת דין: קשר לפשע ומתן אמצעים לביצוע פשע

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 9197/18 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט א' שטיין המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת דינו מיום 28.6.2018 וגזר דינו מיום 22.11.2018 של בית המשפט המחוזי לנוער בתל אביב-יפו בת"פ 37053-04-17 שניתנו על ידי כב' השופט העמית צבי גורפינקל תאריך הישיבה: י"ב בניסן התשע"ט (17.4.2019) בשם המערער: עו"ד יורם שפטל בשם המשיבה: בשם שירות המבחן לנוער: עו"ד תמר פרוש עו"ס טלי סמואל ][]פסק-דין

המערער, יליד 1998, הורשע בשמונת האישומים בעבירות הבאות: סחיטה באיומים (ריבוי עבירות) לפי סעיף 428 רישא וסיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), פירסום ידיעות כוזבות הגורמות פחד ובהלה (ריבוי עבירות) לפי סעיף 159(א) לחוק העונשין, ידיעות כוזבות בנוגע לעבירת פשע (ריבוי עבירות) לפי סעיף 243 סיפא לחוק העונשין, קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, היתחזות כאדם אחר לפי סעיף 441 לחוק העונשין, נשיאת נשק לפי סעיף 144(ב) רישא לחוק העונשין, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין; תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין; מתן אמצעים לבצוע פשע לפי סעיף 498(א) לחוק העונשין; פירסום תועבה ובו דמוית של קטין לפי סעיף 214(ב) לחוק העונשין; החזקת פירסום תועבה ובו דמותו של קטין לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין; תיווך לסחר בסם מסוכן (5 עבירות) לפי סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973; חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת (ריבוי עבירות) לפי סעיף 5 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק המחשבים); מידע כוזב (ריבוי עבירות) לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים; הלבנת הון לפי סעיפים 3(א)(1) ו-3(א)(2) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

...

לאור כל האמור לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור על הרשעתו של המערער.

גזר דינו של בית משפט קמא אמנם אינו נופל לאחת מהתבניות המוכרות המצדיקות התערבות בענישה, אולם בבחינת נסיבות ביצוע העבירות ונסיבות המבצע, אני סבור כי נסיבותיו החריגות של המערער מצדיקות התערבות ברכיב עונש המאסר לריצוי בפועל שנגזר עליו.

ואף אני סבורה כי נסיבותיו החריגות של המערער מצדיקות התערבות מה ברכיב עונש המאסר והעמדתו על 7 שנים לריצוי בפועל; מה גם שהמדינה לכתחילה היתה נכונה להסתפק בעונש זה. ת השופט א' שטיין: אני מסכים.

השופט מנחם פינקלשטיין, אב"ד כללי שני הנאשמים, עמוס לביא (המכונה "עמוס הקטן") ודוד פלוס, הורשעו לפי הודייתם בפנינו בכתב אישום מתוקן בשנית – במסגרת הסדר טיעון – בעבירות של קשר לפשע ושל מתן אמצעים לבצוע פשע.

בפרשת רמון הביע בית המשפט את עמדתו כי "בתיק זה נחצו כל הקוים האדומים, המושג סוב-יודיצה דורדר לתהומות שלא הכרנו. תוכן עדויות פורסם באמצעי התיקשורת, טרם עדים השמיעו את עדותם, וכך התוודענו במספר מקרים, ל'זהום עדויות'" – ת"פ (שלום ת"א) 5461/06 מדינת ישראל נ' רמון, פס' 96 להכרעת הדין (31.1.2007).

...

לפיכך, מששקלה המאשימה בכובד ראש ובשיקול דעת את התמונה הכוללת של המארג הראייתי הנסיבתי והגיעה לכלל מסקנה שאין סיכוי סביר להרשעה בעבירת הרצח, נחה דעתי שהמאשימה פעלה באופן תקין, והפעילה את שיקול דעתה בסבירות.

לאחר שקילת הדברים החלטתי שלא להידרש במסגרת חוות דעתי לסוגיה מורכבת זו. הנימוק לכך הוא שלפנינו הוצג הסדר טיעון, הכולל הסכמה מלאה בין ב"כ הצדדים, וסוגיית הסוביודיצה לא הועלתה ע"י מי מהצדדים.

השופט פינקלשטיין העלה תמיהות קשות בעניין זה, בשים לב לכך שההסדר הושג בשל קשיים ראייתיים בטרם שמיעת הראיות, ולא במהלכה או לאחריה; ובשים לב לחיזוק ראייתי ניכר ביחס לקשר ולהכנות לרצח ביום שקדם לביצועו (עדות עד המדינה), דבר שהנאשמים הודו בו בסופו של דבר.

כמו כן, פעם נוספת היתקיים נגדו הליך בבית המשפט לנוער שהסתיים ללא הרשעה, בגין ביצוע עבירות רכוש רבות, מתן אמצעים לבצוע פשע, קשירת קשר לפשע ואלימות, הכולל 16 תיקי חקירה שונים.

גזירת דינו של נאשם 14 – אהרון סוסן 8.1 כללי נאשם 14 הורשע בהתאם להכרעת הדין בעבירות הבאות: באישום 4 בעבירה של קשירת קשר לבצע פשע לפי סעיף 499(א) (רצח) לחוק העונשין במסגרת ארגון פשיעה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.

...

בדומה, יש לדחות את בקשת הסנגור הנסמכת על סעיף 11 לחוק העונשין, לנכות את התקופה שבה שהה הנאשם במעצר בבלגיה בגין מעורבותו בעבירות שבוצעו שם. סעיף 11 לחוק העונשין קובע: "נשא אדם עונש בחוץ לארץ על עבירה, או היה נתון שם במעצר בגללה, ינוכה העונש או תקופת המעצר מן העונש שעליו לשאת בישראל בשל אותה עבירה". את הדגש בענייננו יש לשים על התיבה "בשל אותה עבירה". אין חולק כי הנאשם היה עצור בבלגיה בגין עבירה שעניינה סם מסוכן מסוג חשיש (שאין בינה לבין אישום 11) וכן בגין עבירה של "חברות בארגון פשיעה" (עבירה שקיימת על פי החוק בבלגיה).

10.7 לסיכום עונשו של נאשם 17 לאור כל האמור לעיל ולעונשים שיש לגזור על הנאשם בהתאם למתחמי הענישה שנקבעו ומיקומו בתוכם, חלקם בחופף וחלקם במצטבר, אנו גוזרים על נאשם 17, יעקב בן שטרית, מאסר בפועל למשך 10 שנים.

סוף דבר לסיום, אנו מבקשים להביע את תנחומינו לבני משפחות הקורבנות.

משכך, אסתפק בסקירת עקרי הדברים הדרושים להכרעה בבקשה הנוכחית.

ביום 3.9.2018 הוגש נגד המשיב ושותפיו כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע, מתן אמצעים לבצוע פשע, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, ייצור, הכנה והפקה של סמים וכן החזקת כלים לשם כך. לפי הנטען, התכנית העבריינית כללה הפקת סמים מ-6 ליטרים של קוקאין נוזלי שיובא לישראל מקולומביה.

...

מבלי להקל ראש בטענות המשיב, הגעתי למסקנה כי נקודת האיזון בין צרכי ההליך הפלילי, מחד גיסא, לבין ההגנה על חירות המשיב תחת חזקת החפות, מאידך גיסא, טרם הוסטה לכיוון מציאת חלופה למעצר מאחורי סורג ובריח.

אני מקבל אפוא את בקשת המדינה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב כמבוקש לעיל.

בתימוכין הפנה, בין היתר, לת"פ 31129-05-21 מדינת ישראל נ' שוקרון (18.4.23), בו נטען כי מיתחם העונש נקבע בין 8 ל-24 חודשים בנסיבות בהן דובר על 2 אישומים בעבירות של גניבת רכב, מתן אמצעים לבצוע פשע וקשירת קשר לפשע.

בית המשפט על כל ערכאותיו חוזר ומדגיש בחשיבותה המכרעת של המילחמה בקטל בדרכים בכלל, ובאותם נהגים פורעי חוק וסדר בפרט, אשר בנהיגתם הפוחזת מסכנים חייהם של נהגים אחרים, הולכי הרגל וכוחות הבטחון הנאלצים באופן תדיר לבצע מרדפים רכביים אחריהם תוך סיכון חייהם.

...

 מכלל הדברים האמורים, לאחר שנתתי דעתי לפגיעה הגבוהה של הנאשם בערכים המוגנים, לענישה הנוהגת בכלל וזו אליה הפנו ב"כ הצדדים, סבורני כי מתחם העונש ההולם לכלל האירועים והעבירות אותן ביצע הנאשם בנסיבות ביצוען, צריך וינוע בין 36 ל - 66 חודשי מאסר בפועל.

הנאשם העומד לפני היום הוא עבריין מורשע, רצידיוויסט בעבירות רכוש, הוא אלים ומסוכן.

סוף דבר – לאחר שקלול מכלול השיקולים והנתונים הנדרשים לעונשו של הנאשם בגדרי המתחם אותו קבעתי, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 48 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו על פי רישומי שב"ס. הפעלת מאסרים על תנאי מת"פ 46857-08-20 כך שהמאסר בן 6 חודשים ומאסר בן 3 חודשים ירוצו בחופף למאסר בן 10 חודשים אותו ירצה הנאשם במצטבר לעונש שהושת עליו בסעיף א' לעיל.