הכרעת דין: סירוב להסיע נוסעות במונית

בית משפט השלום לתעבורה במחוז תל-אביב (בת-ים) תת"ח 3791-07-20 מדינת ישראל נ' אדר בפני כבוד השופט אלעד שור בעיניין: מדינת ישראל המאשימה יורם אדר הנאשם הכרעת דין

דיון והכרעה ראשיתו של הארוע, בתלונה שהוגשה על ידי הנוסע למשרד התחבורה (ת/6) בה ציין כי הנו נכה ונהג המונית סרב להסיע אותו.

...

לאור כל האמור לעיל, אני מרשיע את הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

בפתח הכרעת הדין אני מוצא להודיע, כמצוות המחוקק, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעברות המיוחסות לו. כתב האישום נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:  -היתנהגות בלתי הולמת, עבירה לפי תקנה 416(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961 (להלן: "התקנות"), ועבירה לפי סעיף 62(1) ולסעיף 68 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961 (להלן: "הפקודה").

כן נטען כי הנאשם התנהג אל הנוסעים שאופן שאינו הולם נהג המורשה להסיע ברכב צבורי, והורה לנוסעים לרדת מהמונית תוך שימוש בקללות וצעקות; ואף סרב להחזירם לפתחו של בית החולים, כדי לקחת מונית אחרת, למרות שהמתלונן הסביר לו כי אישתו, המתלוננת, עברה ניתוח ולא יכולה לחזור ברגל.

...

בפתח הכרעת הדין אני מוצא להודיע, כמצוות המחוקק, כי החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו. כתב האישום נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:  -התנהגות בלתי הולמת, עבירה לפי תקנה 416(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א 1961 (להלן: "התקנות"), ועבירה לפי סעיף 62(1) ולסעיף 68 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961 (להלן: "הפקודה").

מכל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי המאשימה לא הצליחה להוכיח את זהותו של הנאשם מעבר לספק הסביר.

סוף דבר, אני מזכה את הנאשם.

נוכח המסקנה אליה הגעתי, איני רואה הצדקה להמתין עד למועד הדיון הקבוע, אלא ליתן את הכרעת הדין בהיעדר הצדדים.

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו תת"ח 10307-04-18 מדינת ישראל נ' אסיג לפני כבוד השופט אריה זרזבסקי בעיניין: מדינת ישראל המאשימה אברהם אסיג הנאשם הכרעת דין

הרקע לכתב האישום הוא שביום 10/7/10 בסמוך לשעה 15.10 ביציאה מתחנת הרכבת אוניברסיטת תל-אביב, פנה הנאשם לגב' מיטל ביטון (להלן: "המתלוננת") ושאל אותה האם היא צריכה מונית ומה היעד שלה, כשענתה המתלוננת כי היעד שלה הוא רח' ניסים אלוני בת"א, סרב הנאשם להסיע את המתלוננת למרות שהיה פנוי לבצוע הנסיעה.

דיון והכרעה מטעם התביעה העידה גב' מיטל ביטון – המתלוננת לאמור: "הוא פנה אלי, הוא ראה אותי מחפשת, אז אמרתי לו כן אני צריכה מונית, אמרתי לו לניסים אלוני הוא אמר לי 50 ₪, אמרתי לו תפעיל מונה, הוא ענה לי בצורה לא נעימה ולא יפה כלפי, אני לא יכולה להדגים כי זה לא נעים לי". (עמ' 2 ש' 18-16).

...

לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים אני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום וזאת מן הנימוקים הבאים: עדותה של המתלוננת היתה החלטית, ברורה ורהוטה והותירה עלי רושם אמין ואני מעדיף אותה על פני עדותו של הנאשם.

לאור כל האמור לעיל, לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

לפיכך, אני מרשיע את הנאשם וזאת לאחר שהזהרתי את עצמי כי הנני עושה זאת על סמך עדות יחידה.

בית משפט השלום לתעבורה בצפת תת"ח 3440-09-19 מדינת ישראל נ' פרטוק תיק חצוני: בפני כבוד השופט ראיד עומרי מאשימה מדינת ישראל הנאשם ירון פרטוק נימוקי הכרעת דין

גרסת הנאשם: בעדות הנאשם במשרד התחבורה ביום 11/6/2019 הוא השיב לשאלה כי הוא סרב להסיע את הנוסע: " זה שקר וזה לא הגיוני מה שהמפקח אמר, כי אם הוא אומר שעצר אותי כביכול ושאני אמרתי לו שיש מונית מאחורי אז אין הגיון בזה ואני לא זוכר דיאלוג ביני לבן אדם כלשהוא וכאילו אני סירבתי להסיעו". ואחר הוסיף:" לא היו דברים מעולם ואינני מסרב לנסיעה אף פעם.." בתשובתו לכתב האישום בתאריך 28/10/2019 הנאשם כפר בעובדות כתב האישום והוסיף: "לא היה ולא נברא מעולם, אנחנו גרים בקרית שמונה, אנו לא מסרבים לכל נסיעה שמגיעה אלינו, אנחנו לוקחים כל נסיעה, אני נהג מונית מזה 11 שנה, ביום המדובר, זה היה יום הבר מצוה של הבן הבכור שלי, באותו יום הייתי בקניון, אנחנו עובדים באותו קניון 8 סנטר, עומדים בחוץ ולוקחים נסיעות, אין לנו תחנה, זה מה שיש, יש לי גם תמונות. המפקח שטוען שראה אותי וסירבתי לנסיעה, לא היה דבר כזה, נתנו לי דוח על כובע ומדבקות, שמתי מדבקות, צילמתי והוא ראה. הוא אמר לי שיש לי עוד תיק על כך שלא רציתי לקחת אותו לת חי, אולי חיכיתי לאישתי, לבת שלי או לבן שלי". בעדותו הראשית הנאשם טען:" באותו יום נסעתי עם אישתי לקניון 8 סנטר בקרית שמונה, כדי לקנות מאפים וסוכריות לארוע עליה לתורה של הבן שלי אופק. הגעתי לקניון, אישתי ירדה מהרכב והיא נכנסה לקניון ואני חיכיתי לה בכניסה, ואז הגיע הפקח וביקשתי ממנו שיילך למונית מאחוריי, כי אני חיכיתי לאישתי שתגיע עם הדברים לארוע של הבן שלי, הוא לא שאל אותי ולכן לא הסברתי לו. באותו יום עצרו אותי הפקחים על כובע ומדבקות. זומנתי לחקירה רק על שני הדברים האלה וכשהגעתי לחקירה חקרו אותי על הסרוב לנסעה". הכרעה ודיון: עד תביעה מס' 1 רונן סבן הוא פקח של התחבורה הציבורית (הנוסע) העיד בפניי וציין כי הוא ערך את דו"ח הבקורת (ת/1) וציין בעדותו כי היה בפעילות בקרית שמונה, יצא מהתחנה המרכזית ליכה מספר דקות, עברה מונית, סימן לה לעצור, היא נעצרה לידו, אמר לנהג המונית (הנאשם) שהוא צריך למכללה והנאשם אמר לו שהרכב שהיה אחריו יקח אותו, ידע שהמונית היתה פנויה כי היא היתה ריקה.

...

הסיבה לסירוב להסיע על פי גרסת הנאשם: בנסיבות שהונחו בפניי, שוכנעתי כי התקיימה סיבה סבירה להסיע נוסע במונית.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני קובע כי עדותו וגרסתו של הנאשם עדיפה ומקבל גרסה זו כסיבה סבירה לסירוב להסיע.

נוכח כל האמור לעיל, אני קובע שהמאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולא הוכיחה את המיוחס בכתב האישום מעל לכל ספק סביר, ולפיכך אני מזכה את הנאשם מכלל העובדות שיוחסו לו בכתב האישום, וכפועל יוצא מהוראת החיקוק המיוחסת לו. ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.

בית משפט השלום באשקלון ת"פ 43929-04-17 מדינת ישראל נ' בללוב בפני כבוד השופטת טל לחיאני שהם בעיניין: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד הילה אליהוא המאשימה סרגיי בללוב ע"י ב"כ עו"ד גילת וקסלר הנאשם הכרעת דין

בחקירתו הראשית העיד המתלונן כי ביום הארוע לאחר שהנאשם לא עצר לו בתחנת האיסוף, הוא תפס מונית והגיע לתחנת האיסוף האחרונה, המתין להסעה אשר הגיעה ואספה אותו.

בשלב זה, עצר הנאשם את רכב ההסעות וסרב להמשיך בנסיעה, דבר שעורר את זעם העובדים על המתלונן.

...

עם זאת, כאמור, דברים ששמעה מבנה מיד בסמוך לאירוע ומצבו, כפי שנחשפה אליו עם הגיעה למקום, כמו גם פעולות שהיא עצמה עשתה, ניתן יהיה לבסס עליהם ממצאים, שכן לאחר שמיעת עדותה וההתרשמות הבלתי אמצעית שלי ממנה אני סבורה כי האם הייתה עדה אמינה שאף כאמור שיתפה באופן כנה לעניין השיח עם בנה.

מסקנה זו מחלישה עוד את ניסיון ההגנה לטעון לקרות אירוע המנתק הקשר הסיבתי בין אירוע התקיפה לתוצאותיה.

סוף דבר אני קובעת כי המאשימה עמדה בנטל הבאת הראיות והוכיחה מעל לכל ספק סביר את העובדות המפורטות בכתב האישום ואני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.