לפי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, ביום 27.03.2019, בסמוך לשעה 22:37, ברחוב בן יהודה 28, בחיפה, נתפס הנאשם כשהוא מחזיק ברשותו, בכיס מכנסיו השמאלי – הקידמי, בתוך קופסא שחורה, סם מסוכן מסוג הרואין, באופן הבא: אריזה אחת מפלסטיק המכילה סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.3917 גרם נטו; ושבע אריזות נוספות של הסם במשקל נטו מחושב 0.1743 -/+ 6.6535 גרם נטו.
רע"פ 747/14 לוי נ' מדינת ישראל (11.2.14) - בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות העירעור של הנאשם שהורשע באחזקת סם שלא לצריכה עצמית, מסוג הרואין במשקל של 5 גרם ומסוג קוקאין במשקל של 0.095 ובעבירה נוספת של החזקת סם מסוג הרואין לצריכה עצמית ונדון בבית משפט השלום ל- 8 חודשי מאסר ומאסרים מותנים.
הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה – כאמור, מדובר במי שבעברו, עבירות בתחום הסמים, לרבות סחר בסמים והחזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית.
לפי הוראת סעיף 40י (ג) לחוק, ובהקשר זה, לא די שהנאשם יעורר ספק סביר בקיומה של נסיבה מסוג זה, ונטל הראיה המוטל עליו, הוא להוכיח זאת במאזן ההסתברויות, וכך קובעת הוראת סעיף 40י (ג) לחוק:
"בית המשפט יקבע כי היתקיימה נסיבה מחמירה הקשורה בבצוע העבירה אם היא הוכחה מעבר לספק סביר; בית המשפט יקבע כי היתקיימה נסיבה מקילה הקשורה בבצוע העבירה אם היא הוכחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי".
השאלה הנשאלת, אם כן, היא, האם הנאשם עמד בנטל ראיה זה.
לעמדתי, התשובה לכך היא בשלילה.
...
מתחם העונש ההולם (סעיף 40ג (ב) לחוק העונשין):
בנסיבות העניין שבפניי, בשים לב לערך המוגן שנפגע, מידת הפגיעה בו, האשם שהפגין הנאשם בביצוע העבירה, מדיניות הענישה הנוהגת, ונסיבות ביצוע העבירה, אני קובע את מתחם העונש ההולם, כנע בין עונש מאסר בפועל של 8 חודשים, ועד לעונש מאסר בפועל של 18 חודשים, מאסר על תנאי וקנס.
הוא נדון ל-12 חודשי מאסר בפועל ולעונשים נלווים; ובעפ"ג (חיפה), 4757-09-12 דהן נ' מדינת ישראל (2013), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירה של החזקת סם מסוג קוקאין, במשקל של כ-3 גרם נטו, מחולק לשש אריזות, החזקה שלא לצריכה עצמית.
אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
12 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו – 27/3/19.
