רקע
ראשיתו של ההליך דנן בשנת 2016 עם הגשת כתב אישום חמור כנגד הנאשם, במסגרתו יוחסו לנאשם עבירות גניבה בידי מורשה; ניסיון לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות; זיוף בכוונה לקבל דבר בנסיבות מחמירות; מירמה והפרת אמונים בתאגיד; עבירות מנהלים בתאגיד; עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000; ועבירות לפי חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968.
כב' הנשיא (כתוארו אז) ברק קבע לעניין זה את הדברים הבאים:
"הסיטואציה שבפניי היא חריגה. בית-המשפט, ברגיל, אינו מצוי בעימות עם מי מהצדדים. הוא המכריע במחלוקות ואינו שותף להן. העובדה כי הובא בפני השופט מידע על איומים כנגדו אינה יוצרת, מניה וביה, עילת פסלות. אמת, איום על שופט, בין במשתמע ובין במפורש, הנו דבר חמור אשר פוגע בעקרונות היסוד של שיטתנו. הוא מהוה פגיעה קשה בשלטון החוק, ככלל, ובפעילות מערכת בתי-המשפט, בפרט. יש לעוקרו מן השורש ולגנותו בכל פה. זאת ועוד, איום על שופט על-ידי בעל-דין משמעו ניסיון ליצור מעורבות אישית של השופט בסכסוך המתברר בפניו ולהטות משפט על-ידי פגיעה באובייקטיביות השיפוטית. למרות זאת רק בנסיבות חריגות ביותר יהא באיום על שופט כדי להוות עילת פסלות. נסיבות חריגות אלו אינן אלא אמת-המידה הקבועה בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, ולפיה יש לבסס חשש ממשי למשוא פנים. על-כן לא ניתן לקבוע מראש כי עצם השמעת איום על שופט מקימה עילה לפסלותו, אלא יש לבחון את כלל נסיבות העניין כדי להכריע אם קיים חשש ממשי למשוא פנים בהמשך הדיון בפני הערכאה הדנה בהליך" [עניין ארמונד 870-869; ההדגשות אינן במקור – ח.כ.].
בחינת נסיבות המקרה ובהן העלאת טענת הפסלות לאחר הכרעת הדין, מעלה חשש כבד, כי הגשת בקשת הפסלות כמו גם מעשי הנאשם שקדמו להגשתה אינם אלא מעשה מתוכנן מראש מתוך תכנית אותה תווה הנאשם, בה ביקש לתמרן את מערכת המשפט ולבחור את המותב שיגזור את דינו.
...
דברים דומים נקבעו בע"פ 28/98 אסרף נ' בן דורי, פס' 6 (02.03.1998), כדלהלן:
"אין מקום להרחיב את השימוש בטענת 'מראית פני הצדק', אם וככל שיש לה מקום, לכל מקרה בו מועלה טענת פסלות שאין לה ביסוס אובייקטיבי ממשי, שאם לא כן נמצאנו מרוקנים מתוכן את הלכות הפסלות שפותחו בבית משפט זה" [ראו גם: ע"א 6275/03 שגיא נ' סלע, פס' 6 (28.07.2003); ע"א 6575/11 פלוני נ' פלונית, פס' 7 (09.10.2011); יגאל מרזל, "פסלות שופט: האתגר של מראית פני הצדק למבחן החשש הממשי למשוא פנים" ספר שטרסברג-כהן (א' ברק, י' זמיר, א' כהן, מ' סבוראי וא' עפארי עורכים, 2017)].
סוף דבר
טענה לפסלות מותב נוגעת בשורש ההליך השיפוטי ויש בה כדי להשליך על ההליך כולו, כמו גם על היושב בדין.
אולם, בשים לב לפסיקת שופטי בית המשפט העליון שהובאה לעיל בהרחבה, הרי שאין לאפשר מניפולציה של מערכת עשיית החוק, מקום בו נאשם מבקש לכופף אותה לרצונותיו.