הכרעת דין: ניהול עסק טעון רישיון ללא רישיון כדין

לפני בקשת המאשימה לצרוף ראיה, לאחר שמיעת סיכומי הצדדים ובטרם הושמעה הכרעת הדין.

ביום 18.12.18 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירה של ניהול עסק הטעון רשוי ללא רישיון, לפי סעיפים 4 ו- 14(א) ו- 16 לחוק רשוי עסקים, התשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק") ותקנות 9- 11ב' לתקנות רשוי עסקים (הוראות כלליות) תשס"א – 2000 ולפי פריט 4.7(א), 4.8 ו- 6.14 לתוספת לצוו רשוי עסקים (עסקים טעוני רשוי), התשע"ג – 2013.

העסק טעון רשוי בהתאם לחוק והופעל מבלי שניתן רישיון כדין.

אשר למחלוקת בין הצדדים לגבי פריט הרשוי של העסק, לא מצאתיה רלוואנטית להכרעה שכן רישיון יכול שיינתן בפריט רשוי שונה מזה שנתבקש או בשונה מההערכה של המאשימה בטרם שהוגשה הבקשה, וזאת בשל שינויים בעסק עד למועד הגשת הבקשה או קבלת הרישיון.

...

דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לצירוף ראיה להידחות.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הבקשה להוספת ראיה נדחית.

על אותה הכרעת דין מזכה בהליך הבניה הראשון , לא הוגש ערעור , ופסק הדין הפך לחלוט.

אתחיל בטענת הנאשם לקיומו של סיכון כפול , הטיעון של "כבר נשפטתי" לאור שני ההליכים הקודמים שהתנהלו נגדו: לטעמי , לא ניתן לקבל את הטענה של סיכון כפול במובן של כבר נשפטתי , מאחר ועסקינן בסוגיות שונות בשלושת כתבי האישום , כאשר כתב האישום בהליך הבניה הראשון עניינו ביצוע בניה הטעונה היתר , ללא היתר כדין , בכתב האישום בהליך רשוי העסקים, עסקינן בכתב אישום המייחס לנאשם עבירה של ניהול עסק טעון רשוי , ללא רישיון עסק כדין , בעוד שכתב האישום כאן מייחס לנאשמים , שניהם עבירה של שימוש בבניה שנבנתה ללא היתר , ומכאן , שלפי המבחנים של סיכון כפול , אין זה המקרה.

...

בעניין זה ראו ע''פ 8994/08 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם ב "נבו"): " דוקטרינת ההגנה מן הצדק מאפשרת לבית המשפט לבטל אישום, כאשר מסתבר לו כי לא ניתן להבטיח לנאשם משפט הוגן או כאשר העמדתו לדין פוגעת בעקרונות הצדק וההגינות, בדרך כלל בשל התנהלותה הקלוקלת של התביעה [בג"צ 1563/96 כץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(1) 529, 543-545 (1997); בג"צ 5319/97 קוגן נ' הפרקליט הצבאי הראשי, פ"ד נא(5) 67, 94-95 (1997); על"ע 2531/01 חרמון נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בתל-אביב-יפו, פ"ד נח(4) 55, 77-79 (2004)]. ההצדקה העיקרית לשימוש בסמכות קיצונית זו של בית המשפט הינה הרצון להבטיח כי רשויות אכיפת החוק ינהגו באופן ראוי, כמתחייב ממעמדן כגוף שלטוני. היא נועדה להוות בלם לפעילות אכיפה שלוחת רסן ושרירותית המתכחשת לזכויות הנאשם ולערכים של שלטון החוק. אכן, זוהי סמכות יוצאת דופן וכך גם הנסיבות המצדיקות את הפעלתה [ע"פ 4596/05 רוזנשטיין נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 30.11.05), פסקה 9]. " האם זה המצב במקרה הנדון לפנינו ? האם אכן יש בנסיבות המתוארות ע''י הנאשמים כדי להביא למסקנה כי נקיטת ההליך הפלילי והמשך ניהולו נגדם יש בהן כדי לפגוע מהותית בעקרונות של הגינות משפטית וקיומו של משפט הוגן בעניינם של הנאשמים? ביטול כתב האישום הוא המעשה הקיצוני שבית המשפט יידרש אליו רק במקרים קיצוניים ונדירים .

יחד עם זאת , לא ניתן להתעלם מהשתלשלות העניינים , שהביאה לכך שלמצער נגד הנאשם , הוגשו עד היום שלושה כתבי אישום בגין אותו נכס , כל פעם מזווית אחרת , ועיתוי הגשת כל כתב אישום מבין השלושה , מצביע בבירור על הנימוקים שעמדו בבסיס החלטת המאשימה להגשת אותו כתב אישום, וקיימת כאן בעייתיות רבה מאוד בהתנהלות המאשימה , בעייתיות שלטעמי יש בה כדי להביא למסקנה כי המשך בירור של הליך זה נגד הנאשם , יש בו משום פגיעה ממשית בתחושת הצדק ואסביר: כתב האישום בהליך הבניה הראשון , כאמור , ייחס לנאשם (הנאשמת כלל אל נכללה באותו כתב אישום- ג.ב.) ביצוע עבודות בניה טעונות היתר , ללא היתר כדין.

במצב דברים זה , אין מנוס מהמסקנה כי עסקינן בנסיבות המצדיקות את האמצעי הדרסטי של ביטול כתב האישום , ועל כן , אני נעתרת לבקשת הנאשמים , מקבלת את הטענה של הגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית , ובהתאם לאמור לעיל , אני מורה על ביטול כתב האישום.

כתב האישום כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניהול עסק הטעון רשוי ללא רישיון, עבירה לפי סעיפים 4, 14 (א) ו- 16 לחוק רשוי עסקים, תשכ"ח- 1968 (להלן: "החוק") ועל פי תקנות 9 עד 11ב' לתקנות רשוי עסקים (הוראות כלליות), תשס"א- 2000 ולפי פריט 4.7א, 4.8 ו- 6.14 לתוספת לצוו רשוי עסקים (עסקים טעוני רשוי), תשע"ג- 2013.

החל משנת 2018 לפחות הפעיל הנאשם את העסק ללא רישיון ו/או היתר זמני כדין.

למען שלמות התמונה, יצוין, כי לאחר שלב הסיכומים וטרם שימוע הכרעת הדין ביקשה המאשימה לצרף ראיה בנוגע למספר העסקים הטעונים רשוי, וזאת לנוכח דברים שעלו בבדיקה שנערכה מול מחלקת רשוי עסקים אצל המאשימה.

...

עסקינן בסיווג עסק לממכר מזון ולכן דין טענת ההגנה להידחות.

בנסיבות אלה אני סבורה, כי החלטת המאשימה לשנות ממדיניות של העדר אכיפה למדיניות של אכיפה בתוך חודש ימים ממועד מתן מכתבי ההתראה הראשונים לנאשם ולשלושת האחרים והגשת כתב האישום בתוך חודש ימים פגעה בזכויותיו של הנאשם באופן מהותי והתוצאה המתבקשת היא, כי עומדת לנאשם טענה של הגנה מן הצדק.

בחנתי האם ניתן לרפא פגם זה בדרך אחרת שאינה ביטול כתב האישום ושוכנעתי שאין מנוס מביטול כתב האישום.

סוף דבר דחיתי טענות ההגנה בדבר אכיפה בררנית ומצאתי, כי שינוי המדיניות של המאשימה ממדיניות של אי העמדה לדין לאכיפה בתיק זה עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית ולא ניתן לרפא פגם בזה באמצעי שפגיעתו פחותה ולכן התוצאה היא אחת, ועל כן אני על ביטולו של כתב האישום.

בהכרעת דין שניתנה ביום 21.10.2020 הנאשם הורשע בעבירות הבאות- השלכת פסולת ולכלוך לרשות הרבים, בשל גלישת התשטיפים מחוץ ללול (בסמוך ללול), לפי סעיפים 2 ו-13(ב)(1) לחוק שמירת הניקיון, ובעבירה של ניהול עסק הטעון רשוי ללא רישיון עסק כדין, לפי סעיפים 4, 14 ו-14א' לחוק רשוי עסקים, ביחד עם פריט 3.2ח' לצוו רשוי עסקים.

...

מהמקובץ לעיל עולה כי סכומי הקנס שהוטלו בפסיקות של בית המשפט, נעו בין 25,000 ש"ח ל- 170,000 ₪, בשים לב לכלל נסיבות המקרה הנדון.

סבורני שאין מקום להידרש להמלצתו של שירות המבחן לגבי שירות לתועלת הציבור, שהותנתה בבדיקת מצבו הרפואי ואישור של רופא לגבי כשירותו והתאמתו בעניין זה, וזאת בשים לב למצבו הרפואי של הנאשם.

סבורני שיש ליחס משקל של ממש למצבו הרפואי של הנאשם ובשים לב לנסיבותיו האישיות החריגות ולהעמיד את העונש שייגזר עליו מתחת לרף התחתון של מתחם העונש ההולם לפי נסיבות העבירה.

מסכת הראיות נשמעה בשלמותה בפני בית משפט קמא אשר בהכרעת הדין מיום 25.2.21, הרשיע את החברה בעבירה של עיסוק בעסק טעון רשוי ללא רישיון עסק, לפי סעיף 4 + 14 + 14(א) לחוק רשוי עסקים.

כמו-כן, בדין היתייחס בית משפט קמא בחומרה לעבירה של ניהול עסק טעון רשוי ללא רישיון עסק כדין, שהרי החובה לנהל עסק שיש לו רשוי כדין נועדה, בין היתר, ואולי בעיקר, על-מנת שיהא פקוח כדין על העסק על ידי הרשויות המוסמכות.

...

אנו דוחים את הערעור של החברה על גזר הדין.

אנו מקבלים חלקית בלבד, את ערעורו של המערער על גזר הדין במובן זה שאנו מורים ששני חודשי המאסר בפועל שהטיל בית משפט קמא על המערער ירוצו בחופף במלואם עם שלושת חודשי המאסר על-תנאי שאשר בית משפט קמא הורה על הפעלתם, כך שבסה"כ יהא על המערער לרצות שלושה חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות.

אנו מורים בזאת למערער להתייצב בפני הממונה על עבודות שירות – יחידת ברקאי, שלוחת צפון, סמוך לבית הסוהר מגידו (צומת מגידו) ביום ראשון 26.12.2021 שעה 08:00 בבוקר.