בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
תת"ע 11919-12-17 מדינת ישראל נ' אסרף דוד
בפני
כבוד השופט נאיל מהנא
בעיניין:
מדינת ישראל
באמצעות לישכת תעבורה ירושלים
המאשימה
אסרף דוד אסרף דוד
ע"י ב"כ עו"ד דודו עמר
הנאשם
הכרעת דין
השאלה שלפנינו:
השאלה הדרושה הכרעה היא האם ניתן לייחס לנאשם סרוב לבדיקת שיכרות על ידי הכשלת בדיקת הינשוף.
מעיון בפלטי הבדיקה עולה כי בחלק מהבדיקות התוצאה שהתקבלה הייתה "נפח נשיפה לא מספיק", בחלק אחר "נשיפה לא רציפה" וחלק נוסף "נשיפה אסורה".
בהתאם לכך, משראה השוטר כי הנאשם מכשיל את הבדיקה בהתנהגותו יוחסה לנאשם העבירה של נהיגה בשיכרות מכוח סרוב, עבירה על סעיף 62(3) + 64ב(א1)+ 64ד(א) +סעיף 39א לפקודת התעבורה התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה").
כל אלה הנם מאפיינים לשכרות, גם אם אין בדיקה מדעית המוכיחה את שכרותו של הנאשם, וניתן על בסיסם להרשיעו בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים שהנה עבירה פחותה בחומרתה מעבירת הנהיגה בשיכרות.
...
משטען הנאשם בפניי השוטרים כי הוא סובל מבעיות רפואיות וכי הוא אינו יכול לבצע את הבדיקה אני סבור כי על השוטרים היה להפעיל שיקול דעת לבחון האפשרות לבצע לו בדיקת דם. עמדתי על כך בתת"ע 7617-03-12 מדינת ישראל נ' שכטר (פורסם בנבו, 28.01.14).
בנסיבות אלה, ומשהובאו על ידי הנאשם מסמכים רפואיים המעידים על מצב רפואי קשה הכולל, בין היתר, קשיי נשימה מהם סובל הנאשם, ונוכח העובדה כי הנאשם טען טענה זו בפני השוטרים בשטח ומשלא נבחנה האפשרות לבצע לנאשם בדיקה אחרת, הגעתי למסקנה כי יש לזכות את הנאשם מהעבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב.
גרסתו זו של הנאשם תמוהה בעייני ואיני מקבל אותה.
בנסיבות אלה, אני סבור כי התקיימו התנאים המבססים מעל לכל ספק סביר את העבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה ועל כן מצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה זו.
ניתנה היום, כ"ט אדר א' תשע"ט, 06 מרץ 2019, במעמד הצדדים
8 מתוך 8