הכרעת דין: לקיחת שוחד ובקשת שוחד בהסדר טיעון

המערער עצמו הורשע על פי הודייתו בכתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון, בארבע עבירות של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שתי עבירות של בקשת שוחד לפי סעיפים 290 ו-294 לחוק העונשין; ושלוש עבירות של הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון).

לא מצאתי כי הפגם שכביכול נפל בהליך לפי המערער – חריגה מהסדר הטיעון בשלב הטיעונים לעונש – יש בכוחו בכדי להצדיק את ביטול הכרעת הדין.

...

השופט נ' סולברג: דעתי כדעתו של חברי, השופט נ' הנדל; דינו של הערעור על הכרעת הדין – להידחות.

דינו של הערעור על גזר הדין – להידחות בעיקרו ולהתקבל במקצתו.

סוף דבר הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט נ' הנדל, אליו הצטרף השופט נ' סולברג, ובניגוד לדעתו החולקת של השופט י' אלרון לדחות את הערעור על הכרעת הדין.

כתב האישום כלל ארבעה אישומים שבהם יוחסו למשיבים ולשותפיהם לכתב האישום עבירות של לקיחת שוחד, לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); בקשת שוחד, לפי סעיפים 290 ו-294(א) לחוק העונשין; קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 438 ו- 415 לחוק העונשין; מירמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק העונשין; מירמה והפרת אמונים של עובד ציבור, לפי סעיף 284 לחוק העונשין; איסור הלבנת הון, לפי סעיפים 3(א) ו-(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000; קשירת קשר לבצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; קשירת קשר לבצוע עוון, לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין; סחיטה באיומים, לפי סעיף 428 לחוק העונשין; שבועת שקר, לפי סעיף 239 לחוק העונשין; השמטת הכנסה מדו"ח, לפי סעיף 220(1) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: פקודת מס הכנסה); שימוש במסמך מזויף, לפי סעיפים 418 ו-420 לחוק העונשין; רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 לחוק העונשין; שבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין; ערמה מירמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה; ניהול ספרי חשבונות כוזבים, לפי סעיף 220(4) לפקודת מס הכנסה.

יניב בלטר, אורי בלטר וחברת דנה הגיעו להסדר טיעון עם המערערת, וביום 21.4.2016 הורשעו על פי הודאתם.

בקביעות אלה התבסס בית המשפט המחוזי על עדותה של ברק, אשר חזרה בה בעדותה בבית המשפט מחלק מהדברים שהופיעו בהודעתה במישטרה, ואמרה כי כל שביקשה לוגסי לברר הוא פער המחירים בין חומר הניקוי שמיוצר על ידי חברת הופס לזה המיוצר על ידי "זוהר דליה". עוד התבססו קביעות בית המשפט על עדותה של לוגסי, שאמרה בעדותה כי הגיוני שהמידע התבקש בקיץ 2013, "אחרי שכל הפרשה הזאת היתפוצצה בתקשורת". לבסוף, התבססו קביעותיו של בית המשפט המחוזי בעיניין זה גם על עדותו של המשיב 1, אותה מצא "מהימנה ומדויקת" (עמ' 60 להכרעת הדין).

...

התוצאה היא שהעניין יוחזר לבית המשפט המחוזי כדי לגזור את דינו של המשיב.

סוף דבר הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלרון, לדחות את הערעור בכל הנוגע לאישום הראשון, כמו גם בכל הנוגע לפרשות "כי"ל" ו"שמן" באישום השני.

התוצאה היא כי זיכויו של המשיב 1 באישום הראשון נותר על כנו, בעוד שהוא מורשע באישום השני ובאישום הרביעי.

בהכרעת הדין קבע בית המשפט המחוזי כי הנאשמת לקחה שוחד באופן "שיטתי, ערמומי ומתוחכם" מ-8 גורמים שאינם קשורים זה לזה.

ע"פ 5735/18 דוד גודובסקי נ' מדינת ישראל (9.12.19) – המערער, אשר שימש כמנהל אגף האירגון של מפלגת ישראל ביתנו, הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-4 עבירות של קבלת שוחד, 2 עבירות של בקשת שוחד ו-2 עבירות של הלבנת הון.

לא למיותר לציין כי במסגרת הכרעת הדין, כמו גם גזר הדין, בית המשפט אינו נידרש (וגם אינו יכול להדרש) לשיקולים שהביאו את המאשימה, כמו גם את היזמים, להגיע להסדר הטיעון אליו הגיעו.

...

סוף דבר, מכל המקובץ לעיל, הנני לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם 1: 5 שנים מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.

חילוט בעניין נאשם 2: כאמור בפרק החילוט, הנני מורה ב התאם לסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון, על חילוט מחצית מהדירה בכתובת למרחב 8, אשדוד, הידועה כנכס המקרקעין בגוש 2068, חלקה 140, גוש 2029, חלקה 30, תת חלקה 77 ובסכום של 1,375,000 ₪.

על הנאשמת 3: הנני גוזר על הנאשמת 3, קנס (סמלי) בסך 100 ₪.

כתב האישום כלל תשעה אישומים המיוחסים למערערת, בהם מתואר כיצד ביצעה המערערת את המעשים המיוחסים לה, בגינם הואשמה בבצוע עבירות של לקיחת שוחד לפי סעיף 290 לחוק העונשין; עבירות בקשת שוחד לפי סעיף 290 בצרוף סעיף 294 לחוק העונשין; עבירות מירמה והפרת אמונים, לפי סעיף 284 לחוק העונשין; עבירות הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון); ועבירות של שימוש במירמה, עורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להיתחמק מתשלום מס, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].

בהכרעת הדין נקבע כי המערערת וגודובסקי נעתרו לבקשת דינוביצקי, לסייע לחברת ההפקות שבבעלותה להיתקשר בהסכמים להפקת ארועי תרבות במימון רשויות מקומיות או משרד הקליטה.

בעיניינו של גודובסקי נחתם הסדר טיעון, במסגרתו הודה בעובדות כתב האישום המגבשות עבירות שוחד והלבנת הון, תוך שלא הושגה הסכמה בעיניין העונש, והצדדים טענו בעיניין זה בפני בית המשפט המחוזי.

...

לאחר עיון בכתובים ולאחר שמיעת הצדדים לפנינו, הגעתי למסקנה כי במקרה דכאן ישנם טעמים מיוחדים מוצקים אשר מצדיקים הקלה בעונש שנגזר על המערער חלף מיצוי הדין – זאת, מבלי להתעלם מחומרתן היתרה של העבירות שהלה ביצע.

בשים לב לכך, סבורני כי נכון יהיה אם המערער ירצה את מאסרו מאחורי סורג ובריח ואין מקום לדבר על המרת המאסר בעבודות שירות כפי שנתבקש.

כפועל יוצא מהשיקולים שמניתי – דינו של ערעור המדינה, על כל חלקיו, להידחות.

לכן, יש להבחין בין האישומים השני והשלישי, בהם לא ניתנה התמורה אותה שאף הנאשם לקבל ושבאו לידי ביטוי בבקשותיו מי' ומו' ובשיחות בעלות האופי המיני שניהל עמהן, תוך כדי ואחרי הטיפול בעיניינן, כשלעניין זה יצוין כי כפי שנקבע בהכרעת הדין (סעיף 271) בשיחות עצמן אין לראות כקבלת שוחד; לבין האישום החמשי, במסגרתו השוחד נתקבל וט' קיימה יחסי מין עם הנאשם כתמורה לסיוע שהעניק לה ברשות.

· בת"פ (מחוזי-ב"ש) 23287-10-20 מדינת ישראל נ' אל פיניש (28.12.21), נדון נאשם, עובד במוקד משרד הבריאות בבאר שבע בתקופת הקורונה, שהורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשתי עבירות של לקיחת שוחד ושלוש עבירות של בקשת שוחד, בכך שדרש תשלום שוחד על מנת לפטור אנשים מבידוד.

...

חומרה מיוחדת מצא בית המשפט העליון בעובדה שהתנהגותו המבישה והמכוערת של הנאשם באותו מקרה נמשכה על פני תקופה של כשלוש שנים, בעוד שבמקרה שבפני מדובר באירועים שנמשכו כחודש אחד.

הערעור נדחה.

בשים לב לכל האמור, ובפרט לערכים המוגנים שנפגעו ממעשי הנאשם, מידת הפגיעה, נסיבות ביצוע העבירות, ומדיניות הענישה הנוהגת, אני סבור כי מתחם העונש ההולם נע מ-9 חודשי מאסר אשר יכול וירוצו בעבודות שירות ועד 30 חודשי מאסר, לצד מאסר מותנה.