מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרעת דין: חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בהסדר טיעון

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

על-פי הכרעת הדין מיום 10.10.2021, הנאשם 1 (להלן – הנאשם), יליד 29.8.1976, הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 וסעיף 335(א)(1) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), בעבירת החזקת נשק, לפי סעיף 144(א) בחוק, בעבירת ירי במקום מגורים, לפי סעיף 340א(א) בחוק ובעבירת החזקת סכין, לפי סעיף 186 בחוק.
...
שמעתי את הנאשם וכאמור לעיל, שוכנעתי מכנות דבריו, מצערו האמתי, מהאפתיה שהוא מגלה כלפי הנפגע ובעיקר מקשייו להתמודד עם התחושה שכשל בכך שפגע בנפגע ועם התחושה שכשל בדוגמה שהוא מבקש להראות לילדיו.
גזירת העונש המתאים לנאשם בחינת כל השיקולים שפורטו לעיל, לרבות עמדת המאשימה ועמדת בא-כוח הנאשם, מובילה למסקנה כי יש להעמיד את עונש המאסר שיושת הנאשם בתחתית מתחם העונש.
גזר הדין – סיכום לנוכח כל האמור, על הנאשם נגזרים העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך ארבעים ושניים חודש, החל מיום מעצרו ביום 25.11.2020 (במקרה של סתירה לרישומי שב"ס, יש לפעול על-פי רישומי שב"ס).

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

שני שותפיו של המערער למעשים (נאשמים 1 ו-3 בכתב האישום), הורשעו גם הם במסגרת הסדר טיעון בעבירות של סיוע להריגה, סיוע לחבלה בכוונה מחמירה, סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות וסיוע לעבירות בנשק.
נסיבות אלה עומדות ברקע לערעור שלפנינו אשר היתייחס בתחילה גם להכרעת הדין אך לאחר מעשה הצטמצם רק לגזר הדין.
אכן, יש לקחת בחשבון שמדובר בעונש שהוסכם בהסדר טיעון, אך אין באמור, בנסיבות העניין, כדי להכריע את הכף (וראו: ע"פ 1421/10 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקות 21-20 (18.7.2012)).
...
לאחר שעיינו בטיעוני הצדדים – המקוריים והמשלימים – ושמענו את טענותיהם בעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי העונש שהוטל על המערער, על אף שהיה פועל יוצא של הסדר הטיעון והיה נכון בשעתו, פוגע בעיקרון אחידות הענישה באופן המצדיק התערבות בית משפט זה. עיקרון אחידות הענישה, הנגזר מעיקרון שוויון הנאשמים לפני החוק, מנחה את בית המשפט לשמור על הלימה בין עונשיהם של נאשמים בעלי נסיבות אישיות דומות, אשר ביצעו עבירות דומות באופיין ובנסיבותיהן (ע"פ 9792/06 חמוד נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (1.4.2007); ע"פ 9919/17 זועבי נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (9.7.2019); ע"פ 325/21 ניניו נ' מדינת ישראל, פסקה 15 (29.8.2021) (להלן: עניין ניניו); ע"פ 2216/21 עשור נ' מדינת ישראל, פסקה 20 (19.12.2021)).
יובהר כי כל האמור הוא מבלי להתעלם מכאבה של משפחת המנוח, וכי העונש שהשית בית המשפט המחוזי על המערער היה הולם בשעתו ואלמלא הועמד עונשם של שותפיו כאמור על 4 ו-6 שנות מאסר בפועל, לא היינו מוצאים לנכון להתערב בו. אשר על כן, מצאנו להקל בעונשו של המערער ולהעמידו על מאסר בפועל בן 18 שנים.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

על-פי הכרעת הדין מיום 5.10.2021, הנאשם, יליד 16.4.2002 (כבן 18 ו-4 חודשים במועד העבירות והיום כבן 20 ו-3 חודשים), הורשע בהתאם להודאתו במסגרת הסדר טיעון בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 333 ו-335 בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק) ובעבירת החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) בחוק.
...
עם זאת הוסיף, כי אפילו ימצא בית המשפט לנכון לסטות ממתחם העונש מטעמי שיקום, אין מקום לסטייה ניכרת, כפי שהומלץ בתסקיר.
לנוכח כל האמור, עתר בא-כוח הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן.
קביעת מתחם העונש ההולם - סיכום לנוכח כל האמור, בהתאם לעיקרון ההלימה ותוך התחשבות בערכים החברתיים שנפגעו, במידת הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות העבירה, כפי שאלו פורטו לעיל, מתחם העונש ההולם בנסיבות הנדונות הוא בין שמונה-עשר חודש לשלושים ושישה חודשי מאסר בפועל.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הוא ניגש אל המתלוננת החבולה, פצעי הדקירה על גופה והיא מדממת, תפס בשערותיה, כופף את ראשה ודחף אותה בתנועה מהירה כלפי השולחן אליו ישבה (הכרעת הדין, פסקות 23 ו-25).
בהקשר זה אפנה גם לת"פ (מחוזי ב"ש) 28280-10-19 מדינת ישראל נ' אדרי (10.11.2020), שם נדון נאשם שהורשע על פי הודאתו בעבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות ותקיפה, בהסדר טיעון "סגור" לעונש של 5 שנות מאסר, מאסרים מותנים ופצוי למתלוננת בסך של 60,000 ש"ח. הנאשם ביצע את העבירות כלפי בת זוגו לשעבר.
...
לאור האמור לעיל, אני סבורה כי מכלול נסיבות העבירה הייחודיות, בדגש על מסכת האלימות שהלכה והסלימה, האכזריות שאפיינה את מעשי הנאשם, סיכול אקטיבי של ניסיונות המתלוננת לברוח, מימד ההשפלה וזריעת האימה שהפגין כלפיה, המשך הפגיעה במתלוננת גם לאחר שהצליחה להיחלץ מידיו באורח נס ואף בנוכחות אחר, ביצוע המעשים תוך צריכת משקאות משכרים ועל רקע קשר זוגי עם המתלוננת, הנזק שנגרם למתלוננת והנזק החמור שהיה עלול להיגרם לה - לצד הפסיקה הנוגעת למקרים שניתן למצוא בהם דמיון מסוים לנסיבות כאן ומגמת ההחמרה בענישה, מצדיקים קביעת מתחם עונש הולם הנע בין 4 ל- 7 שנות מאסר בפועל.
אני סבורה שענישה משמעותית, שמבטאת את הגמול ההולם למעשיו של הנאשם וחומרתם, עונה גם על הצורך בהעברת מסר מרתיע לנאשם.
עם זאת, הואיל ובענייננו המאשימה לא ביקשה להפעיל את התנאי הרי שלפנים משורת הדין הוא יופעל בחופף לעונש המאסר בתיק זה. סוף דבר לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: א. 7 שנות מאסר בפועל, החל מיום מעצרו ביום 3.1.2022.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2024 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

ע"פ 24469-03-19 בוקין נ' מדינת ישראל (28.10.2019) – הנאשם, בעל הרשעות קודמות, הורשע בהכרעת דין שניתנה ע"י מותב זה, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של חבלה חמורה על רקע סיכסוך דרכים.
ע"פ 1508/16 אמסלם נ' מדינת ישראל (18.08.16)- הנאשם הורשע, עפ"י הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בכך שהלם במתלונן, דר רחוב, ברגליו באמצעות מוט ברזל, הכה בפניו בשתי מכות אגרוף, ולאחר שנפל ארצה הלם בו עם המוט בראשו.
...
לטענת המאשימה, אמנם חלקו היחסי של הנאשם 2 באירוע האלים הינו מצומצם יותר מזה של בנו, הנאשם 1, אך לטענת המאשימה העובדה שהורשע בעבר, בין היתר, בעבירות אלימות, הגם שמדובר בהרשעות ישנות, מובילה למסקנה כי אין להקל בעונשו ביחס לעונש שיגזר על הנאשם 1.
לפיכך ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות ואת ההלכה הפסוקה, הגעתי לכלל מסקנה כי אף שאין ענייננו מצדיק קביעת מתחם ענישה שונה ונפרד לכל אחד מהנאשמים, הרי השוני המהותי בחלקם באירוע, כמו גם עיקרון הענישה האינדיבידואלית, יבואו לידי ביטוי בגזירת העונש, בתוך המתחם (ר' לעניין זה, למשל ע"פ 7006/14 תורג'מן נ' מדינת ישראל (23.03.15) [פורסם בנבו]) לאור כל האמור, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה, מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם ככזה הנע בין 9 – 30 חודשי מאסר בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.
סופו של דבר, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שפורטו לעיל, לרבות שיקולי גמול והרתעה, סברתי כי יש למקם את הנאשם 1 בשליש התחתון של המתחם, תוך הטלת עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
סוף דבר: אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: על הנאשם 1: 14 חודשי מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר עבירת אלימות מסוג פשע; 6 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם, אלא אם יעבור בתוך 3 שנים ממועד שחרורו ממאסר עבירת אלימות מסוג עוון; קנס ע"ס 2,500 ₪, אשר ישולם בתוך 30 ימים מהיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו