לפי הכרעת הדין, נוכח אי שביעות רצונו מהטיפול שקבל, הגיע המערער לבית החולים, כשהוא חמוש בסכין בעלת להב באורך 19 ס"מ שהוסתרה במכנסיו, ניכנס למחלקה בה אושפז, היתעלם ממאבטחים שהורו לו לעצור, איים על מאבטח באמצעות סכין ודקר אחות בבטנה.
בית המשפט העליון דחה את עירעורו של הנאשם;
· ע"פ 4337/15 שוקרון נ' מדינת ישראל (24.2.16) – המערערת הורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה של איומים ועבירה של החזקת סכין.
...
הנאשם נשא בתיקו גם סכין, וברי כי שימוש בה יכול היה לגרום לנזק חמור עוד יותר, אולם הוא לא עשה בו שימוש בסופו של דבר, והסכין נותר בתוך התיק.
לאור כל האמור, באיזון בין מכלול הנסיבות – שיתוף הפעולה של הנאשם עם ההליך המשפטי, נסיבות חייו הלא פשוטות בעקבות התמכרותו ומצבו הנפשי הנוכחי, לצד עברו הפלילי של הנאשם שאינו מכביד והיעדר לקיחת אחריות – יש למקם את עונשו של הנאשם מעט מתחת למחצית מתחם העונש ההולם, ולצד זאת, להטיל עליו גם מאסר על תנאי ופיצוי הולם, שישקף מקצת מנזקיה של ד"ר וייסבוך.
סיכום
לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר לתקופה של 6 שנים, בניכוי ימי מעצרו מיום 14.6.22;
יופעל המאסר על תנאי מת"פ (רמ') 31634-06-21 לתקופה של 3 חודשים במצטבר, כך שסך הכל יוטל על הנאשם מאסר לתקופה של 6 שנים ושלושה חודשים, בניכוי ימי מעצרו;
מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג פשע, בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו;
מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת אלימות מסוג עוון, בתוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו;
פיצוי למתלוננת בסכום של 50,000 ₪.
