בהכרעת דין מיום 23.5.2013 של כבוד הרכב השופטים (כתוארם אז) אב"ד גלעד נויטל, מאיר יפרח וגיליה רביד, הורשע צרפתי בעבירה של ניסיון לרצח לפי סעיף 305 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירה של החזקת נשק שלא כדין לפי סעיף 144 (א) לחוק העונשין, שתי עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, ועבירה אחת של הפרת הוראה חקוקה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין (להלן "הכרעת הדין").
משמעה של הטלת אחריות זו, הוסיפה הנתבעת, היא חיוב המישטרה כל אימת שלא הצליחה למנוע מעשה פשע, והחזקתה כמבטחת תוך קביעת אמת מידה לא סבירה ואף מנוגדת לתקנת הציבור, שכן נשיאת האחריות של המישטרה תהיה "במקום" נשיאת המעוולים הישירים בנזקים הנגרמים כתוצאה מעוולתם.
...
עמדת הנתבעת הייתה, כי אין כל מקום לפיצוי האמור בשל אי הוכחתו, ובשל העובדה כי מצבו הרפואי של התובע אינו מצדיק פיצוי זה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שהוצגו, והתחשבתי בראיות שלא הוצגו, הגעתי למסקנה, כי יש לזכות התובע בפיצוי גלובאלי בגין רכיב זה, אך בשיעור מתון יותר מדרישתו.
להלן סיכום ראשי הנזק להם זכאי התובע:
הפסדי שכר בעבר (כולל פנסיה) - 192,879 ₪
הפסדי השתכרות בעתיד (כולל פנסיה) - 150,000 ₪
ג. עזרת צד שלישי עבר ועתיד - 10,000 ₪
ד. הוצאות רפואיות וניידות עבר ועתיד - 5,000 ₪
ה. כאב וסבל - 150,000 ₪
סה"כ - 507,879 ₪
נוכח האמור, תשלם הנתבעת לתובע סכום של 507,879 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע את האגרה ששילם, הוצאות משפט בסכום של 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום של 118,843 ₪ (סכום זה כולל מס ערך מוסף).