הכרעת דין: החזקת סם שלא לצריכה עצמית

בית משפט השלום באילת ת"פ 38312-03-10 מדינת ישראל נ' ריאחני 15 ספטמבר 2014 בפני כב' השופט יוסי טופף המאשימה: מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שחר עידן ועו"ד איציק אלפסי שלוחת תביעות אילת הנאשם: כמיל ריאחני, ת.ז. 059420638 ע"י ב"כ עו"ד יהונתן רבינוביץ סנגוריה ציבורית הכרעת דין

במסגרת סיכומיה, עתרה המאשימה להרשעת הנאשם בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית והספקת סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, על אף שעבירה זו לא נכללה בכתב האישום, וזאת מכוח סעיף 184 חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי").

נקבע כי בית המשפט יכריע לעניין מטרת החזקת הסם בהתאם לנסיבות ולכמות הסם שנתפסה; וכלשון כב' הש' קדמי בבש"פ 5906/96 גדי חונדאשווילי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 28.8.1996): "לא נקבעה בתוספת השניה לפקודת הסמים המסוכנים "חזקת כמות" לענין מטרת החזקתם של כדורי אקסטזי.

...

בנסיבות דנן, אני קובע על בסיס מסכת הראיות שנפרסה לפניי, בעיקר לאור הודאת הנאשם במעשים, שנתקיימו יסודות העבירה, הן בהיבט הפיסי והן בהיבט הנפשי.

בהקשר זה אני מוצא לציין כי על אף שמצאתי להרשיע את הנאשם בעבירה של הספקת סם מסוכן לאחר, אין בידי לקבוע כי המדובר בהספקת סם לאחר, שבוצעה באופן עקבי ותדיר, אלא מדובר, כפי גרסת הנאשם, במקרים בודדים של צריכת סמים בצוותא במסגרת חברתית, ולא בסיטואציה מתוכננת וצפויה מראש, במסגרתה תכנן הנאשם לחרוג משימוש עצמי בסמים, מלבד אותם מקרים בודדים בהם סיפק סם מסוכן לשכנו.

סוף דבר מצאתי לזכות את הנאשם מעבירת החזקת הסמים שלא לצריכה עצמית ולהרשיעו, כפי עתירתו, בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים ובעבירה של הספקת סם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים.

רקע הנאשם הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בהכרעת דין מיום 29.1.19, בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, לפי סעיפים 7(א) ו – 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג 1973 (להלן – "פקודת הסמים המסוכנים") עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו – 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים, ועבירה של הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287 (א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.

...

סופו של דבר, הורשע הנאשם בפריט האישום הראשון בהחזקת סם לצריכה עצמית, על יסוד הודאתו בכך בבית המשפט.

בשים לב לפסיקה המפורטת לעיל ולאחר שעיינתי בפסקי הדין שהוגשו ע"י הצדדים, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן נע בין 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות לבין 13 חודשי מאסר בפועל.

באיזון בין השיקולים השונים, אני קובעת כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בגדרי המתחם וברף התחתון שלו, לצד עונשים נלווים.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 8 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, מיום 17.8.18 ועד היום.

בהכרעת הדין נקבע, כי בתאריך 23.2.19 בשעה 23:54 או בסמוך לכך, על כביש 310 סמוך לרהט, החזיק הנאשם בתוך רכב מסוג יונדאי ל"ז 85-110-62 (להלן: הרכב) 101.5 גרם סם מסוכן מסוג חשיש, שלא לצריכתו העצמית ומבלי שהדבר הותר לו בפקודה, בתקנות או ברישיון מאת המנהל.

...

באשר לסוג העבירה, נסיבות ביצוע העבירה ושיקולי ענישה - מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי מדובר בעבירה שאין להקל ראש בחומרתה.

עם זאת, מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה, כי אין להקל ראש גם בהחזקת סמים אלו.

משכך, אני קובעת כי מתחם הקנס, בהתאם למנעד שבמדיניות הענישה הנוהגת, נע בין 2,000 ₪ ל-20,000 ₪.

סוף דבר לא מצאתי מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל שיקולי שיקום, לפי הוראות סעיף 40ד לחוק העונשין.מיום 10.7.2012 במסגרת גזר הדין לקחתי בחשבון גם את הצורך בהרתעה אישית ובהרתעת הרבים, בהתאם לסעיפים 40ו ו-40ז לחוק העונשין.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות; בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות, הנאשם יבצע את עבודות השירות ב-מועצה דתית מרחבים, צומת גילת ד"נ הנגב 851000, 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום.

בית משפט השלום בירושלים ת"פ 21126-01-19 מדינת ישראל נ' ברבר לפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא בעיניין: מדינת ישראל ע"י עו"ד הילה אקוע ועו"ד ניר בינשטוק משטרת ישראל - תביעות י-ם המאשימה אחמד ברבר ע"י ב"כ עו"ד מוסטפא יחיא הנאשם הכרעת דין

על כן, אימץ בית המשפט את חוות דעתו של מומחה המז"פ. למעשה, גם בעיניין זה, טענות המבקש עוסקות בקביעות עובדה ומהימנות, שלא מצאתי להתערב בהן" תוצאה על-יסוד האמור, מרשיע בזאת את הנאשם בבצוע החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-(ג) רישא בפקודת הסמים וכן בהפרעת שוטר במילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 בחוק העונשין.

...

לאחר בחינת חומר הראיות, בעיקר שמיעת עדות המומחה, סבורני שגם על שאלה זו התשובה היא חיובית.

בפריט האמור אכן נמנית התרכובת הכימית "אינדזול קרבוקסאמיד Indazole-carboxamide" כסם מסוכן ועוד מוסיף המחוקק שם "וכן נגזרות מבניות של חומרים אלה". בפרק ההגדרות בתוספת צוין: ""נגזרת מבנית" - חומר שבו קיימת התמרה (substitution או replacement) או גריעה של קבוצה כימית אחת או יותר על המבנה הכימי של חומר נתון;". הפקודה מגדירה גם מה היא "קבוצה כימית". מכאן, ככל שבפקודה מוזכר חומר כסם מסוכן על נגזרותיו המבניות, יוצא אפוא, כי אם "יש לו איזושהי תוספת של קבוצה כימית או הורדה של קבוצה כימית אחת או יותר, הוא גם מוגדר כסם" (ש' 10-7, ע' 22).

על-יסוד האמור ובהעדר חוות דעת מקצועית נגדית כאמור, וכן על-יסוד הוראת סעיף 31(4) בפקודת הסמים לפיה: "עדות עד מומחה בהתאם לתקנות שהתקין שר המשפטים על בדיקה מדגמית שנעשתה בסם, תהיה ראיה לענין סוג הסם, משקלו, כמותו וצורתו, כל עוד לא הוכח היפוכה", הגעתי למסקנה שיש לאמץ את חוות הדעת ואת עדות המומחה, וכן לקבוע בזאת כי התרכובת הכימית שזוהתה בעניינו של הנאשם היא סם מסוכן לפי הפקודה.

רקע הנאשמת הורשעה בהכרעת דין מנומקת בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א) ביחד עם 7 (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 (להלן: "פקודת הסמים").

...

לאור האמור לעיל ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתסקיר שירות המבחן ובחנתי את מכלול השיקולים, מצאתי לנכון לסטות ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום.

סוף דבר אשר על-כן, אני מורה על ביטול הרשעת הנאשמת בתיק זה וקובע כי הנאשמת ביצעה עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) + (ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים.

הנני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים: מורה על הטלת צו של"צ בהיקף של 300 שעות.