כתוצאה מהתאונה, ניחבל בגופו המעורב חבלות של ממש, כמפורט בסעיף 5 לכתב האישום ובתעודה הרפואית, שהוגשה וסומנה ת/ל.
הכרעת הדין ניתנה ביום 20.5.20 ובהסכמת הצדדים, נשלח הנאשם אל שירות המבחן, למתן תסקיר והמלצה עונשית בעיניינו.
דיון והכרעה
הנאשם נותן את הדין על גרם תאונת דרכים על חבלות של ממש, כאשר מיתחם הענישה ההולם ייקבע על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין וכפי שנקבע בע"פ 2918/13 דבס נגד מדינת ישראל:
בית המשפט נידרש לקיים בחינה תלת-שלבית לצורך גזירת העונש: בשלב הראשון עליו לקבוע את מיתחם העונש ההולם את נסיבות ביצוע העבירה ואותן בלבד.
ברע"פ 1420/13 זורקובסקי נגד מדינת ישראל, אושר עונש של 7 חודשי פסילה, פסילה על תנאי וקנס למי שנהג בחוסר זהירות ונסע לאחור תוך פגיעה בהולכת רגל שנגרמו לה שברים בכף הרגל.
...
לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי מתחם הענישה ההולם את העבירות בה הורשע הנאשם והתוצאות הקשות של התאונה, כולל פסילה בפועל, לתקופה שבין 10 חודשים ל-24 חודשים, פסילה מותנית, קנס כספי ובהתאם לחומרת החבלות, גם רכיבים נוספים, כגון - מאסר מותנה או מאסר בפועל, לריצוי בעבודות שירות, עבודות לתועלת הציבור ופיצוי לנפגע.
היה זה ראוי לשלב רכיב של עבודות לתועלת הציבור בגזר הדין בעניינו של הנאשם, שאף הביע רצון לבצע של"צ, אך בשל מגיפת הקורונה, מצא שירות המבחן כי לא ניתן לשלב את הנאשם בשל"צ, בשל גילו ומצבו הרפואי והמליץ על פיצוי למעורב, חלף השל"צ.
לאור כל האמור לעיל ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:
קנס כספי בסך 1800 ₪ או 18 ימי מאסר תמורתם.
אני דנה את הנאשם ל-3 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים.
