הכרעת דין וגזר דין בעבירות נהיגה ללא רישיון

כנגד המבקש הוגש ביום 20.02.2019 כתב אישום המייחס לו עבירות נהיגה ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א)+סעיף 38(1) לפקודה התעבורה, נהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2(א)+(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל – 1970, נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ואי ציות לשוטר לפי תקנה 23(א)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961.

נטען כי למעשה החזיק המבקש ברישיון נהיגה כחוק במועד מתן גזר הדין (רישיון מיום 12.01.2022 היינו כשלושה שבועות עובר להרשעתו) בעוד עובדה זו לא נילקחה בחשבון בגזר הדין (הסרת המחדל).

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ) קובע, כהאי לישנא: "נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין וגזר הדין אם ניתנו בהיעדרו, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עוות דין בקשה לפי סעיף קטן זה תוגש תוך שלושים ימים מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין אולם רשאי בית המשפט לידון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה אם הבקשה הוגשה בהסכמת התובע". בקשה זו הוגשה בחלוף שנתיים בקירוב מעת מתן פסק הדין ובהיעדר הסכמת תובע.

...

לאחר ששקלתי את טענות בצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ממכלול הנימוקים האמורים לעיל, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית.

הכרעת דין וגזר דין ת.פ 32334-10-19 מיום 05.11.2019 (ת/2) – הנאשם הורשע בעבירות של כניסה או ישיבה בישראל שלא כחוק; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו; נהיגה ללא רשיון נהיגה – מעולם לא הוציא; נהיגה ברכב ללא לוחית זהוי; נהיגה ברכב ללא ביטוח.

...

עבירות נהיגה פוחזת ונהיגה ללא רישיון נהיגה פגעו בערכים המוגנים של בטחון ציבור משתמשי הדרך; שלמות גופם; ואף יש בכך אלמנט של פגיעה כלכלית, כיוון שעלויות הנזקים העלולים להיגרם ממעשי הנאשם, בסופו של דבר, יגיעו לפתחו של הציבור, בהתייקרות פרמיות הביטוח.

כמו כן, המאשימה הגישה כתב אישום, הכרעת דין וגזר דין שניתן בת.פ. 3697-03-22 (טע/2), שם הוטל על הנאשם, בין היתר, עונש מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוא בר הפעלה בתיק שבפניי.

הנאשם הצהיר כי אין ברשותו רישיון נהיגה ועל כן הוא פטור מהגשת תצהיר בעיניין זה. אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שיחרורו, והתנאי הוא כי בתקופת התנאי הנאשם לא יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בפסילה, ויורשע בגינה.

...

לאחר ששקלתי את השיקולים המפורטים לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם, נע בין 8 ובין 24 חודשי מאסר בפועל, בצירוף פסילה בפועל ועל תנאי וענישה נלווית.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל בן 12 חודשים מיום מעצרו בתאריך 24.2.23.

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודשים שהוטל על הנאשם בת.פ. 3697-03-22 במצטבר לעונש שהוטל בגין תיק זה, כך שסך הכל על הנאשם לרצות עונש של 18 חודשי מאסר מיום מעצרו בתאריך 24.2.23.

ערעור שהגיש הנאשם הן על הכרעת הדין וגזר הדין היתקבל חלקית, ובית המשפט המחוזי הפחית את משך הפסילה בפועל ל-12 חודשים, והותיר את יתר חלקי גזר הדין על כנם.

מורה על הפעלת המאסר המותנה מתת"ע (תעבורה ב"ש) 2311-09-20 מיום 14.9.2020 למשך חודשיים, במצטבר לעונש המאסר שנגזר על הנאשם, כך שסה"כ ירצה הנאשם מאסר בפועל למשך 12 חודשים, החל מיום מעצרו, ובנכוי מעצרו בתיק התעבורה בהתאם לרישומי שב"ס. מאסר מותנה למשך 4 חודשים, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור עבירת על חוק הכניסה לישראל, או עבירות נהיגה ללא רישיון נהיגה או נהיגה בזמן פסילה, למשך 3 שנים מיום שיחרורו ממאסר.

...

אשר על כן, בראי הענישה הנוהגת ובהתחשב גם בעובדה שעסקינן בשתי הסעות בהזדמנויות שונות, אני קובעת מתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשים שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל.

בהתחשב בפסיקה הנוהגת, אני קובעת מתחם עונש הולם כולל אשר נע בין מאסר קצר שיכול שירוצה בעבודות שירות ופסילה למספר חודשים עד מאסר ל-8 חודשים ופסילה בת שנים.

מכל הטעמים הללו אני סבורה כי נכון לגזור את עונשו של הנאשם בחלקו האמצעי של מתחמי הענישה.

בקשה למתן רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט א' סטולר) בעפ"ת 37540-07-23 מיום 07.02.2024, בגדריו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה מחוז מרכז (כבוד השופט א' בועז) בתת"ע 1114-11-22 מיום 24.05.2023 ומיום 20.06.2023, בהתאמה.

ואולם, חרף גזר הדין האמור ואלו שקדמו לו, המבקש נתפס כשהוא נוהג בצומת התעשייה והעמל ברעננה בתאריך 15.08.2022, וברחוב התע"ש בכפר-סבא בתאריך 10.05.2023, ולפיכך הוגשו נגדו כתבי אישום המייחסים לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כאשר רישיון הנהיגה פקע מזה למעלה משנתיים, שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית, ונהיגה ברכב ללא ביטוח (תת"ע 1114-11-22 ו-פ"ל 5209-05-23, בהתאמה).

בהיתחשב בכל אלו, נגזר על המבקש עונש מאסר בפועל לתקופה של 9 חודשים; מאסר על תנאי לתקופה בת 10 חודשים, למשך 3 שנים בל יעבור עבירה של נהיגה ללא רישיון תקף מעל 24 חודשים או נהיגה בזמן פסילה מיום שיחרורו מבית הסוהר; פסילה בפועל מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנים; הפעלת התחייבות בסך של 10,000 ש"ח; וקנס כספי.

...

נוכח האמור לעיל, לא מצאתי ליתן רשות ערעור והבקשה נדחית בזאת.