הכרעת דין בעבירות חניה על מדרכה בירושלים

בית משפט השלום לתעבורה בירושלים תת"ע 4419-01-19 מדינת ישראל נ' סגל בפני כבוד השופט, סגן הנשיא נאיל מהנא בעיניין: מדינת ישראל המאשימה אייל צבי סגל הנאשם הכרעת דין

אכן הנאשם לא הביא כל הוראה או חוק עזר ערוני המאפשר חניה כאמור תוך השארת מרווח למעבר הולכי רגל, אולם לא מן הנמנע כי דברי הנאשם שהמועצה החליטה, לאור מצוקת החניה, שלא לאכוף עבירות חניה על המדרכה כאמור, הנם דברים נכונים.

...

החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

לאור האמור לעיל, ולאור הספק שהתעורר בעניין ביצוע העבירה האמורה, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

בית משפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק חע"ק 59489-08-18 עירית קרית ביאליק נ' קרן בפני כבוד השופטת סימי פלג קימלוב בעיניין: עירית קרית ביאליק המאשימה משה קרן הנאשם הכרעת דין

עוד טען הנאשם, כי הזעיק עובד פנצ'רייה "צמיגי ****" אשר הגיעו לחלצו וכלשונו: "אני טוען כי הפקח אשר צלם את הרכב לא הואיל בטובו להגיע לרכב ולראות אולי אני שוכב, אולי קרה משהו. קרה משהו ברכב, היה פנצ'ר. העמדתי משולש, ישבתי בצד, הבאתי אישור מצמיגי ****. הם באו לחלץ אותי. ישבתי על המדרכה ליד הרכב. הפנצ'ר היה בצד ימין מקדימה. כתבתי מכתב לראש עירית קריית ביאליק. גם שמתי משולש, הוא אפילו לא התקרב" ( ההדגשות שלי ס.פ.ק עמ' 1 לפרוטקול מיום 19.06.2019) מטעם המאשימה העיד הפקח מר דרור אלמקיס וכן הוגשו המוצגים הבאים: הדו"ח הוגש וסומן - ת/1 תצלום העבירה – ת/2 הודעת תשלום הקנס – ת/3 בקשה לביטול דו"ח מיום 4.4.18 – ת/4 בקשה לביטול הודעת תשלום מיום 24.5.18 – ת/5 מכתב ביטול דו"ח – ת/6 כך סיפר הפקח בעדותו על נסיבות מתן הדו"ח : "זו כיכר בשד' ירושלים ליד הערייה, גם באדום לבן וגם 2 גלגלים על המדרכה... לפני שהגעתי למקום בדקתי אם היה מישהו ברכב. .. לא היה אף אחד. גם לא היה מישהו ליד הרכב. בד"כ אם מישהו ליד הרכב, ורואה פקח ישר רצים... לא ראיתי משולש" משנשאל הפקח האם הבחין בתקר או במשהו חריג אחר, השיב: "לא. אם יש פנצ'ר, הרכב נופל בד"כ ורואים. רואים בתמונה שהגלגלים מלאים". הפקח אף אישר כי אם היה מבחין בתקר לא היה נותן דו"ח ואף : "הייתי מנסה לאתר את בעל הרכב ולראות מה קרה". בחקירתו הנגדית לנאשם, שלל הפקח כי הבחין בנאשם וציין כי בהגיעו למקום הרלוואנטי, רכוב על אופנוע, עצר את האופנוע "... עשיתי סיבוב וצילמתי מאחור". עוד נישאל הפקח על ידי הנאשם כך: "ש. אני אומר לך שיש שם גינה ואני לא יכול לעמוד וישבתי בגינה, בכניסה לגינה.

סיכומו של דבר, ששוכנעתי שהמאשימה הוכיחה את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר ומכיוון שאין חולק כי העבירה אכן התגבשה בעת שרכב הנאשם חנה על מדרכה, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה לפי סעיף 16 (א)(3) לחוק העזר לקרית ביאליק (העמדת רכב וחנייתו) התשע"א-2010 .

...

הנאשם בעדותו אישר כי את המכתב נ/1 ביקש לאחר קבלת הדו"ח. דיון והכרעה לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים שוכנעתי, כי המאשימה הוכיחה את המיוחס לנאשם במידת ההוכחה הנדרשת בפלילים.

לטעמי הנאשם לא עמד בנטל זה. לאחר ששמעתי את גרסת הנאשם מצאתי, כי אין בידי לקבלה בשל היעדר עקביות וסתירות המקשים על מתן אמון בגרסתו, כך למשל בנוגע לסיבה שגרמה לו, לטענתו, להעמיד את רכבו על מדרכה שאבני השפה שלה צבועות אדום/לבן.

סיכומו של דבר, ששוכנעתי שהמאשימה הוכיחה את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר ומכיוון שאין חולק כי העבירה אכן התגבשה בעת שרכב הנאשם חנה על מדרכה, אני מרשיעה את הנאשם בעבירה לפי סעיף 16 (א)(3) לחוק העזר לקרית ביאליק (העמדת רכב וחנייתו) התשע"א-2010 .

לפניי ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים (כב' השופטת ס' אלבו) מיום 28.11.2018 בח"נ 33386-01-18 (להלן: ״בית משפט קמא״) בגדרם הורשע המערער בשתי עבירות של חניה על מדרכה בנגוד לסעיף 5(א) לחוק עזר לירושלים (העמדת רכב וחנייתו) תשכ"א-1960 בשילוב עם תקנה 72(א)(2א) לתקנות התעבורה, התשכ”א- 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") ונגזר עליו כפל קנס המקורי בסכום של 1,500 ₪.

...

משכך, גם טענה זו דינה להידחות.

סוף דבר מטעמים אלה, אני קובעת, כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, ומשכך דין הערעור להידחות.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בפתח הכרעת הדין אציין שהחלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של חניית רכב על מדרכה בנגוד לסעיף 5 (ה) 3 לחוק העזר לרמת גן (העמדת רכב וחנייתו ) התש"ם. במעמד ההקראה כפרה הנאשמת וטענה שזכאית היא להחנות באופן בו נאכפה מכוח חוק חניה לנכים התשנ"ד 1993.

לענין זה אני מפנה לפסק הדין בת"ק (ירושלים) 2024-06-15 גדי ורקשטל נ' עירית ירושלים, אליו הפניתה המאשימה את בית המשפט.

...

אפנה לאמירת בית המשפט "יוער כי לרוב, אם התובע אינו מצליח לנסח לעצמו מהי ההפרעה לתנועה, או כיצד גרמה העמדת הרכב לעיכוב התנועה, יש מקום לחשוב שלא בוצעה עבירה מסוג זה, ולהימנע מהגשת כתב אישום." כך אני סבור ראוי לנסח גם כתב אישום כאשר מדובר ברכב הנושא תו נכה המפר את חוק העזר.

כאשר מדובר בקו אלכסוני לספסל אני סבור שעל הפקח היה להביא ראיות נוספות לעניין המרווח בין הספסל והרכב וההשלכה של מרווח זה על אפשרות המעבר.

גם לגישת הפקח המרווח שנותר עומד על 90 ס"מ. אני סבור שהפקח היה אמור להבהיר בראיות מדוע מרווח שכזה איננו בגדר מעבר חופשי.

לסיכום אני מוצא שבנסיבות מקרה זה לא הוכח לי על ידי המאשימה שהאופן בו חנתה הנאשמת סותר את הוראות חוק חניה לנכים ולפיכך אני מזכה אותה מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

בסעיף 1 לחוק העזר מוגדרת "מדרכה" – "כמשמעותה בתקנות התעבורה". בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, מוגדר המונח "מדרכה" כך: "חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו". בהתאם להגדרה זו, הגדרת מקום כמדרכה טעונה מבחן כפול: מבחן המיקום "חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש המצוי בצד הכביש", ומבחן הייעוד "מיועד להולכי רגל" (ע"פ (מחוזי י-ם) 17161-04-13 יורם ניצן נ' עריית ירושלים (30.6.13) ).

לאור האמור, ספק אם ניתן להגדיר את המקום שבו חנה הרכב כמקום המיועד למעבר הולכי רגל, ולפיכך – יש מקום לזכות את הנאשם מבצוע עבירה של חנייה על מדרכה.

לפיכך, אני מזכה את הנאשם מבצוע העבירה המיוחסת לו. המזכירות תמציא את הכרעת הדין לצדדים בדואר.

...

לטענתו, החניון הסמוך היה מלא, ולכן הוא החנה את הרכב במקום האמור, שכן הוא ידע שהוא משמש לפריקה ולטעינה של סחורה, למעט בימי שבת, היום שבו נרשם הדו"ח. הנאשם טען תחילה, כי כלי רכב אחרים שחנו במקום לא קיבלו דו"חות, אולם בסופו של דבר זנח טענה זו. לטענת המאשימה, אין מדובר במקום חנייה מוסדר, אלא במדרכה מסביב לבית מלון, ובמקום שאינו מיועד לפריקה ולטעינה דווקא.