הכרעה בתביעת חוב מעשה בית דין

לטענת הנאמן, עת הוא נידרש להכריע בתביעת חוב, חזקה עליו כי יפעל בהתאם לסמכויותיו הקבועות בדין ובאובייקטיביות כמתחייב מתפקידו ומכך שהוא משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט ואין לראות בו כנציג החברות.

בית-המשפט מוסמך להורות על דחיית תביעה על הסף בין היתר בשל קיומו של מעשה בית דין מסוג השתק עילה לפיו "...אם תביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית משפט מוסמך – בית המשפט לא ייזקק לתביעה נוספת בין אותם הצדדים או חליפיהם אם היא מבוססת על עילה זהה" (ע"א 1545/08 אברהם מוסקונה ואח' נ' סולל בונה בע"מ, פס' 7 (4.3.2010) (להלן: "עניין מוסקונה"); וראו גם: ע"א 8273/16 Fundacio Gala-Salvador Dali נ' וי. אס מרקטינג (ישראל 2005) בע"מ, פס' 42 (11.7.2021); רוזן-צבי, בעמ' 243).

...

מכאן שטענת המבקשת לפיה היא אוחזת בעילה חדשה שטרם נדונה, לא כל שכן, כי מדובר בתביעה על חוב בלתי קצוב – דינה להידחות.

לא כל שכן, אף אם נלך לשיטתה של המבקשת כי מדובר בסעדים שונים, הרי שבהתאם להוראת תקנה 25 לתקנות סדר הדין האזרחי, היה על המבקשת למצות את כל הסעדים המבוקשים על-ידה וזאת עוד במסגרת בקשתה הראשונה, ולחילופין לעתור בבקשה מתאימה לפיצול סעדים או למצער להודיע כי שומרת על זכותה בעניין זה. סוף דבר אשר על כן ולאור האמור לעיל, דין בקשת המבקשת להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין ומעבר לדרוש גם לגופו של עניין.

בשים לב כי בסיום החלטתי מיום 17.10.2021 לא חויבה המבקשת בהוצאות נאמן בגין בגשתה מיום 10.6.2021, אני מחייבת את המבקשת בהוצאות הנאמן בסך של 10,000 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

באשר לטענת הנתבעים למעשה בית דין/ השתק פלוגתא בנוגע להשבת כספים לחברה עקב ביטול ההסכם, טוענים התובעים כי אין כל מעשה בית דין בעיניין זה. עמדת הנאמן בהליך הפר"ק בתגובה לבקשת הנתבעים 1-5 למתן סעדים הצהרתיים, אינה מהוה מעשה בית דין, משאין הכרעה בעיניין אף לא במסגרת הכרעה בתביעת חוב.

...

אשר לטענה למעשה בית דין טוענים התובעים כי היא דינה להידחות.

הכרעה: כעולה מהמקובץ, בתביעה מבוקשים שני סוגי סעדים; סעדים הצהרתיים/צווי עשה, וסעדים כספיים.

חלף זאת, אני מורה לתובעים לתקן את כתב התביעה, על-ידי צירוף החברה/הנאמן כבעל דין.

יש לציין כי המנהל המיוחד קבע עוד כי "יצוין כי אין בהחלטתי זו, לרבות בכל הנוגע לסכומי החוב שקוזזו, בכדי לפגוע בזכותם של התובעים להגיש בקשה לביהמ"ש המחוזי של פשיטת הרגל לניהול הליך משפטי לבירור חבותו של החייב כלפיהם". (סעיף 11 להכרעה בתביעת חוב) הנתבעת טוענת כי יש בקביעות אלה משום מעשה בית דין.

...

כך, בסעיף 22 לפסק הדין נקבע כי: "בסופו של דבר, צעדים אלה, ככל הנראה, הובילו לכך, שהחברה סולקה מאתר הבניה". וכן, "הנתבע היה מודע לכך שיתכן, כי בשל הצעד בו נקט, החברה תסולק מאתר הבנייה". השימוש במילים "ככל הנראה" ו"יתכן", כאשר אין מחלוקת כי סילוק אנדי מהאתר ארע כ- 8 חודשים לאחר מכן, ובהעדר הכרעה בענין הקשר הסיבתי בין פעולות הנתבעת ומר חן לבין סילוק אנדי מהאתר, אינה מספיקה כדי לקבוע כי מדובר בשאלה שהוכרעה בממצא פוזיטיבי.

לכן, הטרוניה בנוגע לאי העברת התשלום במועד צריכה להיות מופנית לחברת ימין, כפי שאכן נעשה בתביעת אנדי-ימין, ולא הוכח כל קשר סיבתי לנתבעת או למר חן. מכל האמור עולה כי לא הוכח כי מעשי הנתבעת הם שגרמו לפגיעה באנדי ולא הוכח קשר סיבתי בין פעולות הנתבעת לבין הנזק הנטען מושא תביעה זו. משכך דין התביעה להידחות.

סוף הדבר אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה.

מעשה בית דין – טענה שיש להעלותה בהזדמנות הראשונה בסיכומי טענותיה, העלתה שופרסל לראשונה טענה כבדת משקל בדבר קיומו של השתק עילה (מעשה בית דין) ביחס לאותם רכיבים שניתנה בהם הכרעה במסגרת תביעת החוב שהגיש התובע ובהתייחס לאותה תקופת עבודה בגינה הוגשה [ס' 9-17 לסיכומי טענות שופרסל].

...

על כן, בהתאם לסמכותנו מכוח סעיף 18 לחוק הגנת השכר אנו דוחים את התביעה ברכיב זה. טרם נעילה בשולי הדברים ועל מנת שלא תצא פסיקתנו חסרה, נבקש לייחד מספר מילים לטענתה החוזרת של שופרסל לפיה העבירה כבר לסופר שירות את מלוא הסכומים בהם היא חבה כלפיה על פי הסכם ההתקשרות ביניהן, כך שחיובה עתה בתשלום כזה או אחר כלפי התובע, יהווה משום חיוב בכפל.

מה גם, שסבורים אנו כי קבלת טענה מעין זו תיטול את עוקצו של החוק להגברת האכיפה, שבבסיסו השאיפה להטלת אחריות על מזמיני שירות בתנאים הנקובים בו. סוף דבר מהטעמים שפורטו לעיל, תביעת התובע מתקבלת בחלקה.

בשים לב לכלל נסיבות העניין, לרבות הסכום הנפסק לעומת הסכום שנתבע ובעיקר האופן בו נוהל ההליך על-ידי התובע, תוך אי גילוי עצם הגשת תביעת חוב בגין רכיבי התביעה – התנהלות שאינה ראויה לטעמנו - שופרסל תישא בהוצאות התובע בסך 500 ₪ ובשכר טרחת ב"כ התובע בסך 1,500 ₪ בלבד, אשר ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

אני קובעת כדלקמן: אני מבטלת את קביעת הנאמן בהכרעת החוב, אשר דחתה את תביעת החוב של מקובקי בנימוק להענקה פסולה שבוצעה על ידי החייבת למקובקי בדמות חתימתה על הסכם המכר והעמדת בית המגורים ברח' יחיאל דרזנר 49 בתל אביב (הידוע כגוש 6628, חלקה 730, תת-חלקה 2) לטובתו.

הנאמן הצטרף בתגובתו לטענת מקובקי כי יש לדחות את העירעור על הסף בשל מעשה בית דין.

...

להלן דבריו: "הגשת הערעור הזה בלי להתייחס להחלטה של השופטת גרוסמן היא עבירה פלילית. באו לאדוני כשיש החלטה מפורשת באותו עניין בין אותם בעלי דין והסתירו זאת מאדוני. מה היה קורה אם לא הייתי זוכר את ההחלטה? אדוני היה מחליט על צירוף או אי צירוף ובר להליך בלי לדעת שיש החלטה קודמת סותרת של השופטת גרוסמן. הפניתי בבקשה שלי לפסק דין בערעור 31070/02 מ"י נ' אזוגי. לבוא לבית המשפט כאן ולומר שיש זכות להצטרף בלי להזכיר שהיתה החלטה שאסרה זאת, רק משום כך יש לדחות את הבקשה. אסור לקבל דבר במרמה מבית המשפט" (עמ' 18 לפרוטוקול מיום 6.6.23).

אשר על כן, לאור החלטתה החלוטה של כב' השופטת גרוסמן שדחתה את בקשותיה של ובר להצטרף להליך ולאור התנהלותה הבלתי תקינה כמתואר לעיל, דין הערעור שהגישה להידחות.

להלן הדברים: "הכונס הרשמי בעמדתו לפנינו סבור אף הוא – על רקע הניתוח הכתוב שהציג – כי אין יסוד להחלת סעיף 96 לפקודה על הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה, וכי מסקנה זו אף תואמת את ההסדר הסטטוטורי החדש לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018. הוא אף מוסיף כי הנאמן והמערערת לא הפנו ולו למקרה אחד שבו בוטלה הענקה במסגרת הליך לאישור הסדר נושים לפי סעיף 19א' לפקודה. פרשנות בית המשפט המחוזי ועמדת הכונס הרשמי מקובלת אף עלינו". סוף דבר ערעור החייבת נדחה בעיקרו.