הכרעה בתביעת חוב בהליך חדלות פירעון

ביהמ"ש קבע כי (סע' 9,12): "על נושה המגיש תביעת חוב, כמוהו כתובע אזרחי, מוטל הנטל להוכיח את תביעתו. הוא זה הטוען לקיום חוב ומבקש להוציא מחברו, ובמסגרת זו עליו להגיש תביעת חוב מנומקת ומלאה, תוך שהוא תומך אותה בתצהיר ובכל האסמכתאות והראיות הנמצאות ברשותו ... בכל הנוגע להוכחת רכיבים מסוימים בתביעות עובד כנגד המעביד נקבעו בדין נטלי ראייה שונים..." נקבע שם כי (סע' 13): "אכן, במקרים רבים בהליכי חידלות פרעון, אין בידי בעל התפקיד את היכולת לקבל את החומר הנמצא בידי המעסיק, על אחת כמה וכמה במקרה זה, בו המשיב מונה אך לשם בדיקת תביעות החוב. ואולם, אין בכך כדי להחזיר את הנטל על כתפי העובדים. לכן, כל אימת, שמתלושי השכר עולה כי לא שולמו למי מהמערערים דמי הבראה ו/או דמי חופשה, קיימת החזקה הקבועה בסעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר, כי רכיבים אלו לא שולמו. אכן, ייתכן ובמקרים מסוימים במסגרת הכרעה בתביעת חוב במסגרת הליכי חידלות פרעון יש מקום לידרוש מנושה הבהרות ותוספת מידע גם במקום שקיימת לו חזקה על פי דין, זאת בשל העובדה כי לא תמיד החייב משתף פעולה ועל פי רוב גם אין לו אינטרס לעשות זאת... ברם, אין בעובדה שמדובר בתביעה המוגשת בהליכי חידלות פרעון כדי לבטל את החזקה הקבועה בחוק ולהחזיר את הנטל על כתפי העובדים." בפר"ק (חי') 5074-04-15 זיאע סואעד נ' ק' אוגינץ בתפקידה כמפרקת חברת אור גידור בע"מ (בפרוק) (2.6.15) קבע כב' השופט קיסרי באשר לנטל הראיה כי: "על דברים אלה חזר בית המשפט בעיניין דנבר והוסיף כי "על נושה המגיש תביעת חוב, כמוהו כתובע אזרחי, מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, ובמסגרת זו להגיש תביעת-חוב מנומקת ומלאה, תוך שהוא תומך אותה בכל הראיות הנמצאות ברשותו..." (ההדגשה במקור, א"ק).

...

טענות הנאמן יש לדחות את הערעור.

המערער לא עמד בנטל הראייתי המוטל עליו ולא המציא את האסמכתאות הנדרשות ולכן יש לדחות את הערעור.

סיכומו של דבר: הערעור מתקבל ותביעת החוב של המערער מאושרת גם ביחס לרכיב פיצויי הפיטורין ופדיון ימי החופשה.

זאת על יסוד ההלכה המקובלת שבעל תפקיד בעת ההכרעה בתביעת חוב המוגשת בהליך חידלות פרעון ממלא תפקיד מעין שפוטי (ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן (4.8.2014)).

...

לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעתם לפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

בנוסף על האמור, מצאנו כי יש ממש בטענת הנאמנים כי ערעור המערערת לפנינו הינו בבחינת הליך ב"גלגול רביעי".

על כן, אין בידינו לסייע לה. הערעור נדחה כאמור.

עם זאת, לאחר קבלת תגובות הצדדים, קבע בית המשפט בהחלטתו מתאריך 6.9.2022, כי לא היה מקום להגשת הבקשה למתן הוראות על ידי הנאמן, משום שהסמכות להכריע בתביעת החוב המוגשת במסגרת הליך חידלות פרעון נתונה לנאמן, וגם מכיוון שהדרך לערער על הכרעת הנאמן אינה יכולה להיות על ידי הגשת בקשה למתן הוראות.

...

על פי לשון הסעיף, הסמכות אכן מוקנית לבית המשפט ואולם, הנאמן יכול להתייחס להיקף החוב המובטח במסגרת הכרעתו, כיוון שסעיף 130(ב)(2) קובע שהנאמן יכריע בתביעות החוב לפי פרק א' לחוק ולכן, אין בידי לקבל את טענת המערער לעניין היעדר הסמכות של הנאמן וטענה זו נדחית.

מקובלת עלי טענת ב"כ המערער במועד הדיון ביום 12.12.2022 כי כנגד תמהיל אשראי שניתן ע"י הבנק, הבנק ביקש ביטחונות בדמות השעבודים מושא הערעור (ראה עמ' 2, שו' 18 בפרוטוקול הדיון בהליך עחדל"פ 44896-10-22).

סוף דבר הערעור מתקבל.

סבורני כי אין מקום שבית משפט זה יכריע במחלוקת לגבי תוקפה של ערבות בנקאית שניתנה להבטחת תביעה שהדיון בו עוכב, כאשר תלויה ועומדת תביעת חוב המתבררת במסגרת הליכי חידלות פרעון, ומסקנה זו נכונה מקל וחומר בשים לב למחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלה האם הערבות הבנקאית שנינתה הופכת את התובעת לנושה מובטח, מחלוקת לגביה נחלקו הדיעות בעיניין פבליקוב.

...

יצוין כי הנאמנים לא העלו כל טענה ביחס לסכום זה. שנית, ביחס לערבות הבנקאית סבורני כי הסמכות להכריע לגביה נתונה בנסיבות אלה לבית המשפט של חדלות פירעון, ומשכך דינה להישאר בקופת בית המשפט עד להחלטה של בית המשפט של חדלות פירעון לגביה.

לכאורה, האמור לעיל צריך להביא למסקנה לפיה יש להשיב את הערבות הבנקאית לידי הנאמנים.

סבורני כי אין מקום שבית משפט זה יכריע במחלוקת לגבי תוקפה של ערבות בנקאית שניתנה להבטחת תביעה שהדיון בו עוכב, כאשר תלויה ועומדת תביעת חוב המתבררת במסגרת הליכי חדלות פירעון, ומסקנה זו נכונה מקל וחומר בשים לב למחלוקת הנטושה בין הצדדים בשאלה האם הערבות הבנקאית שנינתה הופכת את התובעת לנושה מובטח, מחלוקת לגביה נחלקו הדעות בעניין פבליקוב.

סוף דבר יש להשיב לידי התובעת, באמצעות באי כוח, את סכום הפיקדון בסך 8,000 ₪.

מדובר בהכרעת נאמן בתביעת חוב במסגרת הליך חידלות פרעון.

...

אשר על כן, אני דוחה את טענות המערער לביטול החיוב.

עם זאת, כבוד הנשיאה חיות הסתייגה מקביעותיו בנושא החידוש האוטומטי של קנסות וקבעה כי "הקביעות העקרוניות בסוגיות הנוגעות לחידוש אוטומטי של קנסות ובעניין מיהותו של הנושא בנטל ההוכחה להתקיימות התנאי – כל אלה הן סוגיות אשר ניתן להותירן לעת מצוא. כשלעצמי, אני סבורה כי מדובר בנושא מורכב אשר עשוי להשליך, בין היתר, באופן משמעותי על האופן שבו נוהגים בתי הדין הדתיים בהפעילם את סמכותם לפי חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956...". כבוד השופט מינץ הסכים עם התוצאה האופרטיבית של כבוד השופט סולברג, תוך הסתייגות מקביעותיו בנוגע להעברת נטל הראיה למפר הצו ומבלי שהתייחס לשאלת חידושם האוטומטי של הקנסות.

ככל שלא יעשה כן, ישלם המשיב קנס בסכום של 250 ₪ לכל יום של אי פינוי המחסן.