הכרעה בשאלת תאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

וכך נאמר: "אכן, יהיו מקרים בהם פיצול הדיון מייעל את ההליך. כך יהיה כאשר הנושא שהועמד לדיון תחילה הוא נושא מוגדר ומצומצם שדיון מהיר וקצר בו עשוי להביא לסיום ההליך כולו. כך גם ראוי לפצל כאשר הדיון בסוגיית הנזק (למשל) הוא דיון מורכב במיוחד, או שיש לו עלויות יוצאות דופן, ומאידך גיסא יש אפשרות ממשית שהתובענה תדחה על יסוד העידר חבות. יש מצבים בהם הדין מחייב פיצול דיון, כגון בתביעות לשון הרע (רע"א 3576/94 הנ"ל), או כאשר ההכרעה בשאלה המקדמית תיקבע את המסלול הדיוני לבירור יתר השאלות (למשל, כאשר יש מחלוקת בשאלה אם ארוע נזיקי הוא בגדר "תאונת דרכים" לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975).

...

החלטה זו של בית הדין האזורי מקובלת עלינו, ולא מצאנו מקום להתערב בה. למען הסר ספק נציין כי ערים אנו לכך שגם הדיון בטענה זו עשוי להצריך מידה מצומצמת של בירור עובדתי, אלא שההנחה היא כי זה יהא מוגבל ומצומצם.

כמו כן, אם במהלך עריכת הבירור יגיע בית הדין האזורי למסקנה כי הבירור העובדתי הנדרש אינו מצומצם כפי שהוא נחזה להיות בשלב זה, יהא בידו לשוב ולאחד את בירורה של טענה זו יחד עם בירור הבקשה לאישור התובענה.

סוף דבר - הגענו למסקנה לפיה יש לדון בבקשת רשות הערעור כאילו הוגש ערעור, ולקבלו באופן חלקי, במובן זה שהשאלה הראשונה אינה מצדיקה פיצול הדיון, ואילו השאלה השניה בהתאם למיקודה בסעיף 17 לעיל - מצדיקה את פיצול הדיון.

עניינינו בתביעה שהוגשה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים"), בגין ניזקי גוף שנגרמו על פי הנטען לתובע ביום 26.2.18 , כאשר במהלך עבודתו על טרקטור, ירד ממנו על מנת להחליף את כף הטרקטור, ותוך כדי ההחלפה, נפלה הכף וידו נלכדה בין הכף לגוף הטרקטור וכתוצאה, ניחבל בכף יד ימין וחלק מאצבעו השניה נכרת.

השאלה המתייחסת לעצם קיומה של התאונה ומהימנות התובע בהקשר לנסיבות המדוייקות בהן נפגע, אינה צריכה ואינה יכולה להיות מוכרעת בשלב זה של בקשה לתיקון כתב תביעה.

...

בתגובתה, מתנגדת הנתבעת לבקשה, בטענה, כי אין כל נימוק המצדיק להעתר לה. לטענתה, אין המדובר בתיקון טכני אלא מהותי ונרחב שיש בו כדי לשנות את הנסיבות העובדתיות והמשפטיות שנטענו בכתב התביעה.

מאחר ולא יגרם לנתבעת כל עוול מהתיקון, מן הראוי להעתר לבקשה.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה, כי יש לאפשר לתובע לתקן את כתב התביעה, שכן עדיין מדובר בשלב מקדמי ואין לחסום את התובע מניסיון בירור התביעה.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומתיר את תיקון כתב התביעה.

מגדל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אלסטר נעמי הכשרה חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד יניב כהן אליהו שמע ע"י ב"כ עוה"ד אלסטר נעמי פסק דין לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו בעקבות תאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

לפיכך, נותרה להכרעה המחלוקת באשר לאחריות לפצוי התובע עקב תאונת הדרכים.

נשוב, איפוא, אל השאלה שעימה פתחנו את הדיון שלעיל: מהו השלב שבו מתחילה הכניסה לרכב מנועי, ומהו השלב שבו תמה הירידה ממנו? לאמור, מהם גדריו של מיתחם השמוש ברכב? המשנה לנשיאה א' ריבלין היטיב להשיב על שאלה זו בספרו, שם כתב כי 'הכניסה אל הרכב מתחילה עם תחילת המגע הפיסי בין הנכנס לבין הרכב', ואילו הירידה ממנו, מסתיימת 'כאשר רכש היורד עמידה יציבה מחוץ לרכב' (ראו: ריבלין תאונת דרכים, בעמוד 180).

...

" (הדגשות שלי – א.פ.) נוכח כל האמור לעיל, אני סבור כי בנסיבות ענייננו לא מתקיימת הדרישה לפיה קיים קשר בין פעולת הטיפול ברכב לפעולת הנסיעה או המשך הנסיעה, זאת מאחר שהרמת המתלה מהכביש לא הייתה הכרחית להמשך הנסיעה, ובפרט שמדובר בהסרת מכשול מהדרך שלא היה חיוני להמשך הנסיעה של רכב התובע.

במכלול הנסיבות כאמור לעיל, אני קובע שהתובע לא היה משתמש ברכבו שבוטח על ידי הנתבעת 2 בעת התאונה, ומכאן שהחבות מוטלת על כתפי הנתבעים 1 ו-3, מבטחת הקטנוע בפוליסה לביטוח חובה ונהג הקטנוע.

בנוסף, לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, תשלם הנתבעת 1 לנתבעת 2 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 25,000 ₪.

וכך נאמר: "אכן, יהיו מקרים בהם פיצול הדיון מייעל את ההליך. כך יהיה כאשר הנושא שהועמד לדיון תחילה הוא נושא מוגדר ומצומצם שדיון מהיר וקצר בו עשוי להביא לסיום ההליך כולו. כך גם ראוי לפצל כאשר הדיון בסוגיית הנזק (למשל) הוא דיון מורכב במיוחד, או שיש לו עלויות יוצאות דופן, ומאידך גיסא יש אפשרות ממשית שהתובענה תדחה על יסוד העידר חבות. יש מצבים בהם הדין מחייב פיצול דיון, כגון בתביעות לשון הרע (רע"א 3576/94 הנ"ל), או כאשר ההכרעה בשאלה המקדמית תיקבע את המסלול הדיוני לבירור יתר השאלות (למשל, כאשר יש מחלוקת בשאלה אם ארוע נזיקי הוא בגדר "תאונת דרכים" לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975).

...

משאלו הם פני הדברים, אנו מורים על מחיקת התביעה כנגד המדינה, ללא צו להוצאות.

בית הדין בדעה, כי טענת התובע בדבר הטעייה דורשת בירור עובדתי מתאים לרבות שמיעת ראיות, כך שלא ניתן בשלב זה להיעתר לבקשה לסילוק התביעה על הסף.

פיצול הדיון – בהתאם לפסיקה הרלוונטית עליה עמדנו לעיל, מצאנו לנכון לקבל את טענתה של שירותי בריאות כללית לפיצול הדיון בשאלת החבות והנזק.

ביהמ"ש נידרש לשאלת סיווג התאונה דהיינו האם התובע מעורב בתאונת דרכים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), או שמא עסקינן בתאונה שאינה תאונת דרכים ולכן חלה עליה פק' הנזיקין.

לבסוף טענו, כי אין מקום לטעון כנגדן להשתק מקום בו הנתבעת 2 במקום אחר טענה בנסיבות דומות כי אין מדובר בתאונת דרכים, שכן השאלה אם נפילת עגורן על רכב מהוה תאונת דרכים טרם נדונה בהליך האחר ולפיכך לא הוכרעה, לכן לא צמחה לנתבעת 2 כל הנאה מהעלאת הטענה ולכן יש לדחות את טענת הנתבעת 5.

...

בדומה לערכאות דיוניות נוספות אף אני סבור כי יש מקום לצמצם את הגדרת השימוש במונח "נסיעה", כמו בפסיקתה של חברתי הש' אירית קלמן ברום בת"א (ת"א) 17331-01-17 פלונית נ' שומרה (31.5.22) בו נדון מקרה בו רכב עצר במפרץ אוטובוסים כשאז התנגש בו רכב אחר והתרחשה תאונת דרכים ונשאל האם נעשה ברכב הנפגע שימוש בעת התאונה השיב ביהמ"ש בשלילה מאחר והעצירה בצד הדרך נועדה לאתר מסעדה בטלפון.

מכאן שאין עסקינן בשימוש ברכב, ולכן חוק הפלת"ד אינו חל ודין התביעה כנגד הנתבעת 5 להידחות.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבעת 5 נדחית.