הכרעה בהסכמה בתביעת ליקויי בנייה

אמנם ניתן להפנות למומחה שאלות הבהרה, אך הכרעתו "סופית ולא ניתנת לערעור". עוד הוסכם בין הצדדים (בסעיף 7.9.1) כי הם יהיו רשאים לפנות לכל גורם מעין שפוטי אחר בתביעה בגין ליקויי בניה בכל עת "אולם בהסתמכך על חווה"ד מטעם המומחה המוסכם כאמור לעיל בלבד". הצדדים התחייבו שלא יתבססו בהליך משפטי על חוות דעת אחרת פרט לזו של המומחה המוסכם (סעיף 7.9.2), וצד שלא יעשה כן, יהווה מעשהו הפרה של החוזה, דבר שמקים לצד השני את הזכות לעתור לכל סעד בגין ההפרה, לרבות עתירה למחיקת התביעה שיגיש הצד המפר (סעיף 7.9.3).

...

מכאן, דין התביעה ברכיב זה, להידחות.

תוצאה לאור האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובע סך 38,720 ₪.

לטענתה, בסעיף 9ט' בהסכם קיימת תניית בוררות, לפיה, בכל מקרה בו יתגלעו חילוקי דיעות בין הצדדים בנוגע לליקויי בנייה, מחלוקות אלו תתבררנה בפני שמאי מקרקעין מוסכם, או לחילופין ובהיעדר הסכמה, בפני שמאי מקרקעין שימונה על ידי יו"ר איגוד שמאי המקרקעין (להלן: "תניית הבוררות").

דיון והכרעה סעיף 9ט' בהסכם, שבו תניית הבוררות, קובע כדלקמן: "בכל מקרה שבו יתגלעו בין הצדדים חילוקי דיעות בכל הקשור והנוגע לקיומם של ליקויים ו/או פגמים ו/או אי התאמות בדירה ו/או בבניין ולרבות לרכוש המשותף בבניין, וכל בכל עניין טכני ו/או מקצועי בנוגע לדירה ו/או לבניין ולרבות לרכוש המשותף של הבניין, יכריע בעיניין זה בורר אשר יהיה מהנדס ושמאי מקרקעין מוסמך אשר זהותו תקבע בהסכמת הצדדים ובהיעדר הסכמה לגבי זהות הבורר, ימונה כבורר מהנדס ושמאי מקרקעין מוסמך אשר זהותו תקבע ע"י יו"ר לישכת שמאי המקרקעין בישראל. הבוררות תהיה כפופה לדין המהותי אך לא לסדרי הדין ולדיני הראיות והכרעתו של הבורר כאמור תחייב את הצדדים לכל דבר ועניין. הוראות ס"ק זה ייחשבו כהסכם בוררות כמשמעותו בחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968." ס' 5(א) בחוק הבוררות, מכוחו הוגשה הבקשה דנן, אומר כדלקמן: "הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות ובקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובילבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך." נקודת המוצא היא, כי יש לכבד את הסכמת הצדדים על תניית הבוררות ורק "טעם מיוחד", יצדיק סטייה מתנייה זו. ראו רע"א 6233/02 אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופירזול בע"מ, פ"ד נח(2) 635, 667; רע"א 8613/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES [פורסם בנבו] (11.10.2012); עמ' 140 בספרו של ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד, דיני הבוררות- אופק חדש בבוררות (מהדורה 2, 2014), עמ' 140.

...

לאור האמור, טענת התובעים כי תניית הבוררות בהסכם היא מקפחת נדחית.

לאור כל האמור, לא מצאתי כל מניעה להורות לצדדים לכבד את ההסכם עליו הם חתמו, ולפעול בהתאם לתניית הבוררות עליה הם הסכימו, בכל הנוגע לבירור טענות התובעים לליקויי בנייה שבאחריות הנתבעת.

סוף דבר לאור האמור, אני מורה כי בכל הנוגע לעילות התביעה בגין ליקויי בניה, ההליכים בתובענה יעוכבו ועילות אלו תתבררנה בפני בורר בהתאם למוסכם בסעיף 9ט' בהסכם בין הצדדים.

הנתבעת, יזמית פרויקט הבנייה ממנה רכשו התובעים את הדירה ומי שבנתה את פרויקט הבנייה באמצעות צד ג', שלחה הודעה לצד שלישי לצד ג' בטענה לאחריות צד ג' לליקויים בעבודות הבנייה ובדרישה לשיפוי ופצוי הנתבעת בגין כל סכום שתחויב לשלם לתובעים במסגרת הליך זה. במקור התבקש בכתב התביעה סעד כספי וכן צו עשה לבצוע תיקונים בעין במרפסת הדירה ובחנייה של התובעים.

דיון והכרעה עניינה של המחלוקת הטעונה הכרעה היא בטענות התובעים לליקויי בנייה בדירה אותה רכשו מהנתבעת כדירה "חדשה" בפרויקט שניבנה באמצעות צד ג', הקבלן המבצע.

חככתי בדעתי האם לפסוק הוצאות לתובעים בשים לב למסקנתי שהתובעים לא אפשרו תיקון הליקויים עובר להגשת התביעה ולא אפשרו לצד ג', לאחר הגשת התביעה, להשלים את ביצוע התיקונים על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, חרף הסכמתם והחלטת בית המשפט, הגישו תביעה מופרזת וגרמו בהתנהגותם להארכת ההליך.

...

אין בידי לקבל זאת.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים פיצוי בסך של 41,272 ₪, את חלקם של התובעים בהוצאות חוות דעת מומחה בית המשפט (3,705 ₪), את החלק היחסי של האגרה כיחס שבין הסכום שפסקתי לסכום התביעה (475 ₪) וכן שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪.

ואולם כאשר במסגרת ההליך התאפשר ביצוע בעין של התיקונים באמצעות צד ג' ואלה לא בוצעו במלואם, על פי חוות דעת מומחה בית המשפט אשר בדק את התיקונים שביצעה צד ג' במסגרת ההליך העלתה שחלק לא קטן מהליקויים שפורטו בכתב התביעה ובהם ליקויי רטיבות לא תוקנו, ולא ניתן לומר כי טענות התובעים לליקויים חסרות יסוד וכן כאשר הנתבעת וצד ג' לא עמדו על קיום הדיון נוכח הודעת צד ג' כי התובעים ממשיכים לסכל את ביצוע התיקונים שפורטו בחוות דעת מומחה בית המשפט והסכימו לברור הסעד הכספי בתביעה חלף עמידה על ביצוע התיקונים בעין ואכיפת התובעים בדרכים העומדות לרשותן בדין למילוי ההחלטה על כך, בנסיבות אלה לצד ההסכמה למתן פסק דין ללא חקירות תוך חיסכון בזמן ובעלויות לצדדים, אני סבורה כי יש לפסוק לזכות התובעים שכר טרחת עורכי דין בסכום שקבעתי - בסך 5,000 ₪.

לפניי תביעה על סך 111,859 ש"ח בגין ליקויי בנייה.

כפי שיפורט להלן, בקשר לחלק מרכיבי התביעה הושגו הסכמות ונדרשת הכרעה בנושאים שנותרו שנויים במחלוקת.

...

אין בידי לקבל את טענת התובע כי ניתן להסיק מחוות הדעת שיש להוסיף על כל סכום שנקבע בה עוד כ-10% בשל פיקוח הנדסי.

הדבר לא נכתב בחוות הדעת, המומחה לא נשאל בעניין זה, ואיני סבור שיש מקום להסיק מחוות הדעת חיובים שלא כתובים בה. סוף דבר הנתבע ישלם לתובע סך של 50,251 ש"ח, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה.

בנסיבות העניין, מצאתי להיעתר לבקשה זו. לפיכך, ההוצאות ושכר הטרחה ייקבעו בהחלטה נפרדת, לאחר הגשת טיעונים על ידי הצדדים: התובע עד יום 1.12.2022 והנתבע עד יום 15.12.2022.

בתגובה לכך, הגישו הצדדים ביום 19/05/20 הודעה משותפת לפיה הגיעו להסכמה כי אין צורך במינוי מומחה מטעם בית המשפט בכדי להכריע במחלוקות, היות ותביעותיהם מתבססות על ההסכם עליו חתמו והם סבורים שדי בחומר שבידיהם בכדי להוכיח טענותיהם.

בכדי להכריע בתביעה הראשית נידרשת אני לשאלות הבאות – ראשית, האם המזמין הפר ההסכם באופן המקנה לקבלן זכות להפסיק התחייבויותיו על פי ההסכם? שנית, האם יש לחייב המזמין בתשלום הנתבע בגין העבודות שביצע הקבלן עובר לעזיבתו את פרויקט הבניה? שלישית, האם קמה לקבלן זכות להפרע מהמזמין בפיצויי הסתמכות ועוגמת נפש, כפי הסעד הנתבע? בכדי להכריע בתביעה שכנגד נידרשת אני לשאלות הבאות – ראשית, האם הקבלן הפר ההסכם? שנית, האם קמה למזמין זכות להפרע מהקבלן הפצוי הנתבע בגין נזקים נטענים כתוצאה מליקויי בניה ברשלנות? שלישית, ובהתאם למסקנה שתתקבל בשאלת הנזק, אדון בסעד הכספי לו עותר המזמין.

...

סיכום ביניים מס' 3 – לאור כל המקובץ לעיל, מתקבלת המסקנה כי, לא עלה בידי המזמין להוכיח טענותיו להפרת ההסכם על ידי הקבלן.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

התביעה שכנגד נדחית.