הכרעה בהודעת צד ג' נגד בנק הדואר

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 11791-05-18 ירקוני נ' סילבר א.צ ניהול (2012) בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:18 בפני כבוד השופט יחזקאל קינר מבקשת גמא מימון אישי ישיר בע"מ משיבים 1. מרדכי ירקוני 2. סילבר א.צ. ניהול (2012) בע"מ 3. חברת דואר ישראל 4. חברת בנק הדואר החלטה

האחרונה ביקשה רשות לשלוח הודעת צד ג' נגד המשיבות 3 ו-4 (להלן: "הדואר"), ובקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 4.3.20.

דיון והכרעה לפי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 והכללים שנקבעו בפסיקה, ככל שאין איסור בדין על העיון, הרי בהיעדר טעם מיוחד המונע זאת, רשאי כל אדם לעיין בתיקי בית המשפט [ר' למשל ע"א 1651/08 עו"ד שי עינת נ' ממונה מע"מ גוש דן (27.7.08)].

...

הודעת סילבר מיום 28.2.19 (להלן: "ההודעה") – לא מצאתי כי סילבר נתנה טעם לאי מתן אפשרות העיון בהודעה זו. מדובר בהודעה שניתנה לפי החלטת בית המשפט מיום 4.2.19, ובה התבקשה סילבר להודיע לבית המשפט האם מקובלת עליה טענתו העובדתית של המבקש כי שיעור הריבית הנגבה בפועל מהלקוח עולה על שיעור הריבית הנקוב בפתקית הנמסרת לו. סילבר חרגה בהודעתה משאלה זו, ובין היתר, אף ערכה השוואה באותה הודעה בין שתי עסקאות פריסת תשלומים: אחת שלה, ואחת של גמא.

מכל מקום, ככל שהכוונה היא לתכתובות שצורפו לבקשת סילבר לארכה מיום 14.2.19, נחזה כי יש בהם פרטים מסחריים שונים, היכולים לעלות כדי סודות מסחריים, ולכן אין לאפשר עיון בהן.

בהודעת צד ג' שהגישו הנתבעים נגד צד ג' 2 פסק דין זה מכריע בהודעת צד ג' 2 שהגישו עו"ד רבייב והמבטחת - מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעים"), נגד בנק הדואר בע"מ (להלן בהתאמה: "צד ג' 2" או "בנק הדואר").

...

בהינתן כי היו בפני בנק הדואר מסמכי זיהוי כמו גם מסמכים שמעידים על מקור חוקי של הכספים בחשבון, אשר כולם נחזו כתקינים, מקובלת עלי עמדת בנק הדואר לפיה לא הייתה לו חובה שבדין לחסום את החשבון ולא הייתה מניעה לאפשר את משיכות הכספים מהחשבון.

סוף דבר הודעת צד ג' 2 שהגישו הנתבעים נגד בנק הדואר - נדחית.

הנתבעים ישלמו לבנק הדואר-צד ג' 2, הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 36,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 70010-12-21 מדינת ישראל נ' פרגון ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת – המערערת : מדינת ישראל – משטרת ישראל ע"י עו"ד יוסי צדוק מפרקליטות מחוז תל אביב -אזרחי המשיבים: 1. יעקב פרג'ון ע"י ב"כ עו"ד יונית זיגמן 2. קמאל איזברגה – ניתן פס"ד 3. חברת דואר ישראל בע"מ/חברת בנק הדואר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מירה פיצ'חדזה 4. ששון חן עזרא ששון 5. יעקב עזיזי 6. כפיר ששון סוכנות רכב בע"מ פסק דין

נתבעים 4-6 הגישו הודעות צד ג' נגד נתבעים 2 ו – 3.

נקבע כך: "הטענות לעניין מחיקת סעיפי תע"ר התובע והעד מטעמו נשמרות לצדדים לטעון במסגרת דיון ההוכחות ולסיכומים. לא מצאתי שמדובר בהרחבת חזית, בשלב זה לא מדובר בנושאים שלא שייכים לעניין ולכן ההכרעה תוכל להיות רק לאחר שמיעת ההוכחות". ביום 20.12.21 המדינה הגישה "הודעה על אי הגעה להסדר ובקשה להוספת ראיות". המדינה ביקשה להתיר לה הגשת ראיות נוספות.

...

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים מצאתי לנכון ליתן רשות לערער, לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, באופן שבו ההחלטה של בימ"ש קמא תבוטל לצורך מתן החלטה מנומקת, וזאת מהנימוקים כדקלמן: א) השגות על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו ככלל במסגרת ערעור על פסק דין סופי.

אני סבורה כי המקרה דנן נופל לגדר החריגים ויש צורך ליתן רשות לערער ולקבל את הערעור.

לסיכום: לאור האמור לעיל, החלטת בימ"ש קמא מיום 22.12.21 תבוטל ובימ"ש קמא ייתן החלטה מנומקת, מבלי שיהיה קשור בתוצאות ההחלטה המבוטלת.

בין הנימוקים לדחיית הבקשה: גם אם קיימת חבות של הדואר כלפי חברי הקבוצה, ועל פני הדברים אין לשלול זאת, אין די בכך כדי להתיר לסילבר לשלוח הודעת צד ג' נגדו, שכן עליה לבסס חבות של הדואר כלפיה ולא כלפי חברי הקבוצה; לכאורה, הנהנת היחידה מהריבית העודפת שנגבתה היא סילבר ולא הדואר; השאלה מושא העילה הראשונה, שנקבע כי היא העילה החזקה, המתייחסת לטענה כי הריבית שנגבתה בפועל גבוהה מהריבית ההסכמית, היא שאלה פשוטה יחסית ואין זה מהותי כי ההכרעה בה תחייב גם את הדואר במקרה הצורך, שכן הוכחתה אינה סבוכה.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 11.7.21 ניתן על ידי מותב זה פסק דין שאישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה בעיניין דומה נגד גמא מימון ישיר בע"מ (להלן: "גמא"), הפועלת במתכונת דומה לפעילות סילבר ומספקת בסניפי הדואר שירות של פריסה לתשלומים ללקוחות המבקשים לשלם חשבונות בבנק הדואר למוטבים שונים באמצעות כרטיסי אשראי [ת"צ (מחוזי מרכז) 23533-06-19 רבי נ' גמא מימון אישי ישיר בע"מ (11.7.21)].

...

כמו כן אני סבור כי מתקיימים התנאים של נאותות הייצוג והייצוג בתום לב (סעיפים 8(א)(3) ו-8(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות) ודוחה את טענות המשיבה בהקשר זה. טענות אלה מתייחסות לכך שהתובענה הוגשה רק נגד המשיבה ולא נגד הדואר וחברה נוספת (גמא), והמסקנה שהמשיבה מסיקה מכך היא שמניעיו של המבקש נותרו עלומים, וכי מדובר בתביעה מוזמנת ומאולצת שהוגשה בחוסר תום לב. איני מקבל טענה זו. זכותו של המבקש להגיש תביעה נגד צד שהוא סבור שיש לתביעה סיכוי להצליח נגדו.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל אני מאשר חלקית את בקשת האישור בהתאם למפורט להלן: חברי הקבוצה: "כלל הלקוחות, אשר עשו שימוש בכרטיס אשראי במסגרת הסדר תשלומים באמצעות כרטיסי אשראי שהוצע על ידי הדואר ואשר המימון לו הועמד על ידי המשיבה, מיום 22.4.12 (מועד הקמת המשיבה) ועד ליום 31.8.19, ושיעור הריבית שנגבתה מהם בפועל עלה על שיעור הריבית שננקב בפתקית שנמסרה ללקוח בגין הפעולה". לעניין מועד סיום התקופה, ר' הפסקה האחרונה בסעיף 10 לעיל.

בהתאם לסמכותי לפי סעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות, ובהתחשב בכך שבקשת האישור התקבלה באופן חלקי בלבד, תשלם המשיבה לב"כ המייצגים שכר טרחה בסך 12,000 ₪ בגין טיפולם בבקשת האישור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 51286-09-22 משטרת ישראל נ' אזולאי ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת – המערערת: מדינת ישראל - משטרת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אורנה פורגוש מפרקליטות מחוז תל אביב - אזרחי המשיבים: 1. יעקב פרג'ון ע"י ב"כ עו"ד יונית זיגמן 2. קמאל איזברגה – ניתן פס"ד 3 חברת דאר ישראל בע"מ/ חברת בנק הדואר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מירה פיצ'חדזה. 4. ששון חן עזרא ששון 5. יעקב עזיזי 6. כפיר ששון סוכנות רכב בע"מ החלטה

נתבעים 4-6 הגישו הודעות צד ג' נגד נתבעים 2 ו – 3.

נקבע כך: "הטענות לעניין מחיקת סעיפי תע"ר התובע והעד מטעמו נשמרות לצדדים לטעון במסגרת דיון ההוכחות ולסיכומים. לא מצאתי שמדובר בהרחבת חזית, בשלב זה לא מדובר בנושאים שלא שייכים לעניין ולכן ההכרעה תוכל להיות רק לאחר שמיעת ההוכחות". ביום 14.11.21 הוגשה בקשה מוסכמת לדחיית דיוני ההוכחות בימים 7.12.21 ו – 8.12.21 בשל ניהול מו"מ שעשוי לייתר את הדיון בתיק.

...

נקבע כי: "טענתה של הנתבעת 3 היא כי לאור ההחלטה שניתנה מיום 3.10.19 הייתה היא זכאית לעדכן את חומר הראיות והתצהירים מטעמה, ורק לאחר ההחלטה מיום 26.8.21 בה נדחתה בקשתה למחיקת סעיפים מתצהירי העדות הראשית של התובע, התעורר הצורך בהגשת הבקשה להגשת תצהיר נוסף, נדחית אף היא עקב השיהוי של כחצי שנה בהגשת הבקשה, שהוגשה למעשה לאחר המועד שהיה קבוע לדיון ההוכחות. הנתבעת 3 הגישה תצהיר של השוטר שטיפל באירוע, כך שגרסתה הועלתה באותו תצהיר. בבקשה להוספת תצהיר לא ניתן שום פירוט לגבי מהות העדות שהיא מבקשת להוסיף אלא הנתבעת 3 הסתפקה בטיעונים כלליים שמתאימים לכל בקשה". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

לאחר עיון בטענות הגעתי למסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן: השגה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית מקומה, ככלל, בערעור על פסק הדין.

זאת ועוד; בימ"ש קמא פירט מדוע הבקשה הוגשה בשיהוי ומסגרת הזמנים אליה התייחס מקובלת עלי.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.