וכך נקבע בתקנה:
"(א) בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:
]
"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הנה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".
מכאן, כי רק במקרים חריגים תסולק תביעה על הסף.
ובלשונו של בית המשפט העליון:
"בהקשר זה נקבע כי תכליתו של סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה נוגעת להגנה על הבטחתן של הזכויות החברתיות הפנסיוניות של העובדים כחלק ממשפט העבודה והבטחון הסוצאלי, ונובעת מתוך הכרה משפטית, סוציאלית וחברתית בחשיבות המצרך הפנסיוני".
עוד נקבע כי "... פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה. הלוא הם העוסקים בתחום הבטחון הסוצאלי במובנו הרחב, ובהם יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור הצוברים מומחיות מיוחדת לעניין. פרשנות זו מעצבת כלל אחיד וברור, אשר יוביל – דומה – לחסכון בהתדיינויות ובזמן שפוטי וימנע כל מה שמערכת שיפוטית הוגנת ותכליתית תצפה להמנע הימנו".
כלומר, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בית הדין ידון בתובענה מכוח סעיף 24(א)(3) לחוק כאשר הצדדים לתביעה יהיו מן הצד האחד עובד או חליפו או מעסיק או חליפו ומן הצד השני קופת הגמל.
במקרה שלפנינו, כאמור, תביעתו של המשיב נגד המבקש היא תביעה בין שני צדדים שלא מתקיימים ביניהם יחסי עובד ומעסיק.
...
טענות הצדדים
המבקש טען כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית.
בנסיבות אלה, יש לדחות את התביעה בהיעדר סמכות עניינית.
לסיכום: עילת התביעה נגד המבקש נוגעת להתחייבות שניתנה לכאורה לחברי הקיבוץ להעניק להם כיסוי ביטוחי בתנאים מסוימים.
אשר להעברת הדיון לערכאה המוסמכת, נציין כי לא מצאנו להורות כן נוכח טענות המבקש להיעדר מיצוי ההליכים בהתאם לתקנון.
סוף דבר
התביעה נגד המבקש (הנתבע 2) – נמחקת.
