הכרה משתתפת בחברה: בקשה מקדמית

ההליך המשפטי ביום 17.5.2020 היתקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים במהלכו חזרה המשיבה על טענתה המקדמית והוסיפה כך: "מר שטרית הוא סגן מנהלת סניף, הוא נידרש לבצע את העבודה שלו. חוזה העבודה שלו קובע שהוא מועסק במשרה מלאה. אם הוא עושה פחות מהמשרה המלאה שלו כי הוא בוחר לעשות פעילויות וועד למיניהן, אני לא צריכה לשלם לו את השכר על אי עבודה. זו דרישה מופרכת. זה לא מוסרי לבקש בקשה כזו. אם מר שטרית רוצה לקבל את שכרו המלא הוא צריך לעבוד". (עמ' 6 ש' 22 – 25 לפרוטוקול).

ב"כ המבקשת הוסיפה על טענותיה כך: "אנחנו בתיק על פגיעה בהתארגנות. בפרק יב' לבקשה אנו מצטטים בסעיף 33י בהם ביה"ד יצטרך להכריע. על פי הפסיקה היה על חברתי להגיש בקשה נפרדת במועד הראשון ולא להעלות אותה כעת היום. גם לגופה של הטענה אין בה ממש מאחר ואנו עוסקים בתיק על אי התארגנות ולטענתנו החברה פוגעת לרבות בשכרו בנגוד לסעיף 33 י' מפנה לפס"ד אלקטרא בו נקבע שיש לפרש את המונח באופן רחב". (עמ' 7 ש' 7 – 11 לפרוטוקול).

במבוא לבקשה ביקשה המבקשת סעדים הרלוואנטיים ליו"ר ועד העובדים בלבד כדלקמן: צו המורה למשיבה להכיר בשעות שיו"ר הועד מישתתף בישיבות משא ומתן הקבוצי כשעות העדרות מאושרת שאין בהן כדי לפגוע בזכויותיו לרבות לצורך חישוב אחוזי משרה וקבלת תמריצים (ס' ה'), צו המורה למשיבה לשלם ליו"ר הועד ימי חופשה שאושרו לו ובוטלו בדיעבד שלא כדין (ס' ו').

...

העובדה שמר שטרית יכול לבסס בעצמו עילת תביעה אישית נגד המשיבה בגין אותה תשתית עובדתית אינה מאיינת את זכותה של המבקשת לברר טענותיה במנותק מתביעתו של מר שטרית ולא יכולה לגרוע מזכותה זו. משהמבקשת ביססה טענותיה בעניין יו"ר ועד העובדים על סעיף 33י לחוק הסכמים קיבוציים, הרי נקנית סמכותו הייחודית של בית הדין לדון בתביעה זו. סוף דבר: טענת המשיבה בדבר סילוק על הסף של טענות המבקשת הנוגעות לשכרו ולתנאי העסקתו של מר שטרית – נדחית.

פרוטוקול הדירקטוריון הוגש וסומן ת/108 ש ב - 15.3.16 אתה חתמת על תצהיר בפני עו"ד רולוף, שבו טענת, בין השאר, בסעיף 3, אולי אני אראה לך. אני אקרא מסעיף 3 ואילך - "אחר שהגישה החברה לפיתוח עכו העתיקה כתב הגנה .. התביעה העיקרית, ביקשה החל"פ להגיש כתב תביעה שכנגד. החל"פ נערכה להגשת כתב התביעה שכנגד, אך הסתייעה בשירותיו של מומחה לכלכלה בחישוב כלכלי של ההפסדים, כתוצאה מהפסקת היתקשרות. משהתקבל חישוב המומחה, התברר באופן מוחשי כי הנזק הנטען של החל"פ מסתכם ב - 13 מליון ש"ח" וכולי וכולי.

ועדת מכרזים דנה בהצעה של חברה והחברה נוכחת באותו זמן? כל החברות.כל מי שמגיש הצעה יכול להישתתף בפתיחת המיכרז, אני לא שאלתי על פתיחת המיכרז.

אני אגיד לך למה אני שואל את השאלה הזאת, כי כשאנחנו ביקשנו במסגרת ההליכים המקדמיים כמה וכמה פעמים את התוכניות, נאמר לנו, נימסר לנו, זה בכתובים, זה בתוך התיק, שאין לכם את התוכניות.

כן, 'כוכב נולד', אני מכיר את 'כוכב נולד' כי היו אצלי לבקש, בוא נעשה דבר כזה - תסמן בבקשה עכשיו את כל האירועים שאתה מכיר, יודע, חושב שאתה, לא, זה הכל.

...

להתייחס לתזה שהועלתה על ידי החוקר, שאומר שבגלל כך אז כך. כך צריך לקרוא את זה. לא שאני מאשר שזה כך צריך להיות.

זה נראה לי באופן כללי.

לא נראה לי חשוב.

סטאנדרט היתנהגות בעת הפעלת השליטה – תוכן משתנה בהתאם לסוג הפעולה כידוע, עיקר פעילותו של בעל השליטה בחברה, מתבטא בהישתתפות באספה הכללית, ככל בעלי המניות בחברה.

כן נקבע כי במקרה אשר בו נדונה עסקה שבה מצוי בעל השליטה בנגוד עניינים והיא גורלית ליתר בעלי המניות (למשל כאשר המיעוט נידרש לוותר על אחזקותיו בחברה), תבחן העסקה בהתאם לכלל "ההגינות המלאה" – היינו בחינה הן של הליך אישור העסקה והן של מהותה, במיוחד כשקיימים סימנים מחשידים כמו אי שויון בולט בין בעלי השליטה לבין בעלי המניות (ראו גם פסיקת בית משפט זה בנסיבות דומות, שבהן נבחנה עסקה של מכירת מניות ולא עסקת מיזוג, אך זאת בשלב מקדמי בלבד של בקשה לאישור תובענה ייצוגית: עניין גדיש, פסקה 30; וראו גם את עמדת המיעוט של הנשיא ברק בע"א 2773/04 נצבא חברה להתנחלות בע"מ נ' עטר, פ"ד סב(1) 456 (2006); לסיכום הפסיקה והספרות המתייחסת לכלל ההגינות המלאה בישראל ראו: ורדניקוב, פסקות 87-76).

לגישתה, יש להכיר בחובת זהירות של בעל שליטה בשעה שהוא מפעיל את כוח ההצבעה שלו בחברה וכן בשעה שהוא מוכר את שליטתו בה. בהקשר זה, לגישתה, מוטלת על בעל השליטה החובה שלא להעביר את שליטתו בחברה בנסיבות שבהן מתעורר חשד שהרוכש עלול לבזוז אותה, אלא אם כן ביצע בעל השליטה המוכר חקירה מתאימה שגילתה עובדות שיש בהן כדי לשכנע בעל שליטה סביר שאין סכנה שהרוכש יפגע בחברה ובבעלי מניותיה (שם, בעמ' 226-225).

...

ממילא, אני סבור כי אין בהערכתו המוגבלת של מוכר השליטה את כישוריו העסקיים של הרוכש, כדי להצדיק את הקביעה שלפיה העסקה עם אותו יזם וכישלונו הם חלק מאותו "מכלול" אשר תוצאותיו באחריות מוכר השליטה.

לסיכום עניין זה, לגישתי לא מוטלת על בעל שליטה בחברה לבחון את כישוריו העסקיים של הרוכש בטרם ימכור לו את שליטתו בחברה.

סוף דבר, אף לשיטתי דין הערעור להידחות.

במכתבו של א' עמיחי, הממונה מכוח החוק וסמנכ"ל השילטון המקומי, נאמר: "במכתבכם חזרתם מספר פעמים על הצורך בקביעת התנאים והכללים להסדרת שוק מרובה גופים ויצירת מנגנונים משפטיים לכך על ידי המנהל, וכי אין זה מקומה של חברה מבקשת הכרה לעשות זאת ולהציע את מנגנון ההסדרה. בתוכניתכם הצגתם מספר נושאים שנידרש להם כללים שהוסדרו על ידי הרגולטור, כגון ההסברה, הישתתפות מימון מערך השקיות על ידי תמיר ועוד. כאמור, בנוהל המשרדי לבחינת בקשות הכרה, וכפי שעלה בפגישתנו, מתבצעת עבודה מקיפה על מנת לקבוע את כללי הסדרת השוק וזאת על מנת לפתוח את השוק לריבוי גופים מוכרים. בקשתכם נבחנה לגופה, וכפי שפורט במענה לעיל, לא נחה דעתי כי לא תהיה פגיעה ביישום מטרות החוק בשל הכרה בגוף מוכר נוסף ללא הסדרה כאמור". ר' נספח 23 לעתירה.

בתגובה המקדמית של תמיר - זו מדגישה את היותה חברה לתועלת הציבור.

...

מיותר לציין כי על הדברים להיות מנומקים באופן שתשמר לעותרת או כל גוף אחר אפשרות לתקוף את המסקנות, או את אופן הפעילות בעקבותיהן - בערכאה המתאימה ובהתחשב בכל שיעלה שם. למען הסר ספק כי אין בהכרעה זו למעט מזכויות העותרת ביחס לבזבוז הזמן שנגרם לה, מקום בו זו התבקשה להגיש תכניות עם בקשה להכרה, בעוד רק לאחר בחינת הפניה רביעית התקבלה מסקנה כי לכאורה לא היה ניתן לאשר הפניות עוד מראשיתן.

אני סבורה שקיים קושי לקבוע, בשלב זה, מועד לסיום ההליך כולו.

סופם של הדברים הוא אפוא כי אף שלא ניתן להיעתר למבוקש בעתירה באופן שהעותרת תקבע כגוף מוכר מכוח החוק - הרי שעתירה הייתה מוצדקת.

לאחר ההחלטה לעיל ותוך כדי נהולה של הבוררות, בחודש מאי 2021, הודיע ב"כ המבקשים עו"ד זיו ערוני לבורר כי מרשיו "החליטו לנסות לסיים את המחלוקת בין הצדדים בהליך של גישור..." והבהיר "כי ההליכים בפני כבוד הבורר לא יעוכבו עקב הליך הגישור וההליכים המקדמיים שבין הצדדים ימשכו. המבקשים יעדכנו את הבורר הנכבד בדבר תוצאות הליך הגישור". הגישור היתנהל בפני כבוד השופט בדימוס איתן אורנשטיין.

הבורר שולל מכל וכל קיומו של שינוי נסיבות ומדגיש כי "אפילו אם החברה בה שותף בני מתחרה ביתר שאת במשיבה מס' 3 על אותם מכרזים, כי אז הקשר בין עניין זה לבין תפקידי כבורר בסכסוך הפנימי בין בעלי המניות בחברה, נשאר כשהיה, קשר רחוק מאוד כפי שהגדירו אותו המבקשים עצמם בדיון הראשון בבוררות משנשאלו על ידי על כך". מטעם קבוצת סיגמא העיד לפני ארז קמרי סמנכ"ל כספים בחברה ובקבוצת סיגמא, ומטעם החברה העידה הגב' לימור נבון המכהנת נכון להיום כמנ"כלית החברה.

שניהם לא לקחו שום חלק בדיוני הבוררות, גם לא בהליך הגישור, אף לא מכירים את כתבי הטענות שהוגשו בבוררות ואת הנעשה שם. עדותם היתמקדה בחשש ובאי הנוחות להתחרות מול חברה ש20% ממניותיה מוחזקים ע"י בנו של הבורר.

מטעם המשיבות העידה שוורץ, שמטבע הדברים, בהיותה בעלת דין ישירה, הישתתפה בישיבות הבוררות ובגישור והעידה על הנעשה בהליכים אלו מכלי ראשון.

...

הטענה היא שחברת אברא צמחה והפכה לאחת מחמש החברות המתחרות בחברה במכרזים, כי הבורר "צפוי להיחשף למידע פנימי וסודי של החברה" אותו הוא עלול לגלות לבנו, כך שיש להחשיבו כמי שיש לו לכאורה "עניין אישי ו/או כספי מצד הבורר במחלוקת שבין הצדדים". כפי שנראה להלן, גם טענה זו ראויה להידחות.

התוצאה היא שהבקשה להעברת הבורר מתפקידו נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבות 1-2 את הוצאות ההליך לרבות שכ"ט עו"ד בכום כולל של 75,000 ₪.