מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה כפגיעת עבודה בגין פגיעה בידיה אשר גרמה למחלת ה CTS

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

התובעת, ילידת 1973, הגישה תביעה לנתבע להכיר בפגיעתה כפגיעת עבודה, על פי תורת המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה – 1995 בגין פגיעה בידיה אשר גרמה לטענתה למחלת ה CTS.
...
ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה שיש לדחות את התביעה כי מחומר הראיות והעדויות עולה שעבודתה של התובעת כמזכירה אינה מקימה תשתית לצורך בחינת פגיעתה על דרך של מיקרוטראומה.
(ר' עמוד 6 שורה 2 לפרוטוקול מיום 31.12.13) על כן יש לדחות את התביעה כבר בשלב זה מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי.
לאור האמור, דין התביעה להידחות.
אנו קובעים שלא התקיימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 14.12.17 מהנימוקים הבאים: לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה אשר גרמו לתיסמונת התעלה הקרפלית (CTS); לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלת ה (CTS); המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה והשפעת העבודה.
בתום שמיעת הראיות ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה בנוגע לקיומה או היעדרה של תשתית עובדתית לצורך הכרה בפגיעה בעבודה כמחלת מיקצוע או מכח תורת המקרוטראומה.
יסודותיה של פגיעה כזו, בדומה לפגיעה בעבודה הנם שניים - הארוע החצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל פגיעה כזו [(עב"ל (ארצי) 383/08 אדיבי- המל"ל, סעיף 9 לפסק הדין (18.11.2008) וההפניות שם].
בהתאם לעובדות אותן קבענו לעיל, התובע נידרש לבצע תנועות סיבוביות רבות בידיים במהלך כל משמרת ובהקף מיצטבר של מספר שעות ביום.
...
לאור האמור, אנו קובעים כי התובע הניח תשתית עובדתית ראשונית לבחינת פגיעתו על-פי תורת המיקרוטראומה ויש מקום למינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו לגבי הקשר הסיבתי בין עבודת התובע כמפעיל שטח לבין התסמונת הקרפלית דו-צידית ממנה הוא סובל בכפות הידיים.
המצטבר מכל האמור לעיל הוא, כי אף שהתובע מבצע פעולות רבות באמצעות המחשב, אין הוא נדרש- כעולה מחומר הראיות שהובא בפנינו, להקלדה מרובה או מאומצת במסגרתן.
אשר על כן, בגין עבודתו בחדר הבקרה לא מתקיימת תשתית עובדתית מכוח תורת המיקרוטראומה, ודין התביעה ביחס לחלק זה של עבודתו להידחות כבר בשלב זה. החלטה על מינוי המומחה תינתן בנוגע לעבודת התובע כמפעיל שטח תינתן בנפרד.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2014 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

זוהי תביעה להכיר בפגיעה בידיים בגין עבודה במכשירים רוטטים כתאונת עבודה על פי עיקרון המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע.
סעיף 14 מדבר על פגיעה בעצמות, מפרקים שירים בגפיים אשר נגרמו על רקע עבודה במכשירים רוטטים.
באשר למחלת ה-CTS קלה מאוד בשתי הידיים ופגיעה בעצב האולינרי מימין – המומחה קבע, כי בשלב זה אין רישום קליני של תלונות, ולכן מבחינתו לא קיים מצב רפואי בתחום זה שמצריך הכרעה בעיניין הקשר הסיבתי.
...
לאור האמור לעיל אני קובעת, כי בהסתמך על חוות דעת המומחה שמונה מטעם בית הדין, ד"ר א. ברוסין וכן בהסתמך על חוות דעת של מומחה נוסף, ד"ר א. ששון, שגם הוא מונה מטעם בית הדין, התובע סובל מלכידת עצב אולנרי במרפק שמאל הנובע מסיבוך של שבר מהעבר הרחוק של התובע וללא כל קשר סיבתי רפואי לתנאי עבודתו של התובע כחשמלאי.
על כן התביעה בגין לכידת העצב האולנרי במרפק שמאל – נדחית בזאת, לאור העדר קשר סיבתי רפואי או משפטי לתנאי עבודתו של התובע.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2019 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

פסק דינו של בית הדין האיזורי: המערער טען כי כשם שנזקים שונים שנגרמו מארוע תאונתי בודד הוכרו כנזק אחד, ובילבד שהם קשורים בקשר סיבתי לאותו ארוע, ללא תלות במועד גילוי הנזק, כך יש לראות באותה מסכת עובדתית שגרמה לנזק מיצטבר שהוכר כפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה כארוע תאונתי, אשר הנזק שניגרם ממנו מחמיר עם השנים.
זאת, הן נוכח השוני במקום הפגיעה (בפגיעת ה- CTS שתי ידיו של המערער ובפגיעת מרפק טניס מרפק שמאל בלבד), הן נוכח השוני באופי העבודה ובתנועות תוך כדי העבודה בידיים לבין תנועות המרפק והשפעת הכלים הרוטטים השונים על גרימת הנזק בכל הנוגע לכל אחד מהאיברים והעומס השונה המופעל על כל אחד מהם, והן נוכח פרק הזמן השונה, במסגרתו נגרמה כל אחת מהפגימות.
בעיניין זה הפנה המוסד לפסיקה בעיניין עב"ל (ארצי) 40962-10-10 אלוני תמיר – המוסד לביטוח לאומי (5.7.2011) שבו נפסק כי עת הוגשה תביעה להכרה במחלת ה- CTS ביד שמאל בלבד כפגיעה בעבודה, ולאחר ארבע שנים מוגשת תביעה חדשה בגין יד ימין, אין מדובר בתביעה להחמרת מצב אלא בתביעה חדשה בגין פגיעה חדשה באיבר אחר, הגם שהוא איבר זוגי.
...
שנית, גם אם ניתן היה לקבוע פרק זמן ארוך יותר, קביעתו של המוסד סבירה, ואין עילה להתערב בה. אשר על כן, בכפוף להתאמת הוראות החוזר לאמור בסעיף 41 לעיל לעניין מתן הנמקה, נדחות טענות המערער בנוגע להוראות החוזר.
נוכח המסקנה אליה הגענו, שלפיה די בפער הזמנים בין תחילת הנכות בשל ה- CTS בשתי הידיים לבין תחילת הנכות במרפק שמאל על מנת לקבוע שמדובר בשתי פגיעות בעבודה נפרדות, והמערער המשיך לעבוד באותה תשתית עובדתית בתקופה שבין תחילת הנכות בשל ה- CTS לבין תחילת הנכות במרפק שמאל - אין לנו צורך להידרש למחלוקת העובדתית – רפואית בין הצדדים אם הפגימה במרפק היא תוצאה של אותה תשתית עובדתית (אותן תנועות) שגרמה ל – CTS, כטענת המערער, או תוצאה של תשתית עובדתית שונה (תנועות שונות).
על יסוד כל האמור לעיל, אנו קובעים כי הפגיעה בידיו של המערער (CTS) והפגיעה במרפק שמאל של המערער (מרפק טניס) אינן בגדר פגיעה בעבודה אחת, אלא שתי פגיעות נפרדות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

וגם לא הוכח כי ארעו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה של התובעת אשר הביאו למחלת ה-CTS הנטענת בשורש כפות ידיה.
בטופס התביעה לנתבע, להכרה במחלת ה- CTS כפגיעה בעבודה, תארה התובעת את אופי עבודתה אשר גרם לטענתה למחלת הCTS ממנה היא סובלת כך: "מזה 23 שנים עובדת כסוכנת נסיעות כאשר כל העבודה במשך כ-8 שעות ביום היא על מחשב- חידוש טיסות, פתיחת תיקים, יצירת הזמנות, כרטוס כרטיסי טיסה, קבלות ללקוחות, חשבוניות , מיילים ועוד". לאחר מכן, במסגרת תצהירה, תארה התובעת את אופן עבודתה כך: "במשך כל שעות העבודה שלעיל ביצעתי מאות פעמים ביום פעולות חוזרות ונישנות של הקלדה, הקלקה על העכבר וטלפון תוך הפעלת לחץ על פרקי כפות הידיים והאצבעות." לטענת התובעת, כל עבודתה הייתה כרוכה בעבודה על מחשב, ובמסגרת תפקידה כסוכנת נסיעות רוב שעות עבודתה הייתה עבודה של הקלדה על מנת להזין נתונים במחשב.
...
מנגד טוען הנתבע, כי התובעת לא הוכיחה קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטרואמה, היות ומדובר בעבודה עם פעולות מגוונת, יש לדחות את תביעתה למינוי מומחה רפואי בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלתה לבין עבודתה כסוכנת נסיעות, על פי תורת המיקרוטראומה.
אנו סבורים כי הקלדה של מספר מילים (שם/מס' דרכון/מס' טיסה/יעד/מס מזוודות /מחיר/תנאי ביטול כרטיס) לא מהווה הקלדה בהיקף ניכר ומשמעותי לא ביחס לכמות ההקלדה שנעשית על ידי התובעת, ולא ביחס לזמן ההקלדה ובאופן שמקים תשתית עובדתית ומשפטית לקיומה של הלכת המיקרוטראומה.
לאור כל האמור לעיל, הגענו למסקנה, כי עבודת התובעת הייתה כרוכה בביצוע מגוון פעולות, לרבות שיחות טלפון, הקלדה תוך כדי שיחה, עיון בניירת או במסמכים על גבי המחשב, כתיבה ידנית של הודעות.
סוף דבר –התביעה להכרה בתסמונת התעלה הקרפאלית ממנה סובלת התובעת בכפות ידיה, על פי תורת מיקרוטראומה - נדחית בזאת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו