הכרה הזכאות לשירותי בריאות סעד זמני נגד הביטוח הלאומי

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 20963-01-17 לפני: כב' השופטת שרה שדיאור נציג ציבור(ע) אבינועם גבריאל נציגת ציבור(מ) ****ה דרור התובע /המבקש: אמעיל אבו עואד ע"י ב"כ: עו"ד ג. טאנוס הנתבעים/המשיבים: 1. זוהר פלדות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שי רוסינסקי 2. הרון אבו סיאם 3. ברוש שרותי רכב בע"מ 4. אן.אס.די. פרוייקטים והנדסה בע"מ 6. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד ויויאן קליין החלטה

זוהי בקשת התובע/המבקש לסעד זמני שיורה לנתבעת 1 ליתן בידי התובע טופס בל 250 ולהורות למוסד לביטוח לאומי (נתבע 5) להכיר בתאונה שאירעה לתובע ביום 25/9/16 כתאונת עבודה, על מנת שיוכל למצות את זכויותיו.

"עיקר תכליתם של צוי מניעה זמניים כגון אלה היא לשמור, כל עוד תלויה בבית המשפט תובענה בנידון, על מצב הדברים כפי שהיא הינה קיום בעת הגשתה; אין בית המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלולה להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו". (דגש שלי ש.ש.) ועוד נאמר שם: "צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא את בית המשפט להעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". (דגש שלי ש.ש.) הסעד המבוקש נגד המוסד לביטוח לאומי הוא צו עשה גם לתשלום כסף וגם למתן סעד של שקום, אשר הנו בלתי הפיך, למקרה שבסופו של יום תדחה התביעה.

לסיכום, לאחר עיון ושקילת נימוקי הבקשה תגובת הנתבע 5 וסיכומי הצדדים היום וחרף אי התייצבות נתבעים 2,3 ו-4 נדחית הבקשה למתן סעד נגד נתבעת 1 להמצאת טופס 250 ונגד הנתבע 5 למתן גמלה וטפול למבקש מהטעמים שנימנו לעיל ובתמצית להלן: המסמך הרפואי לא מצביע על דחיפות רפואית, קיומית או על סכנת חיים המצדיקים מתן צו זמני טרם בירור העניין לגופו.

...

"עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה היא לשמור, כל עוד תלויה בבית המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהיא הנה קיום בעת הגשתה; אין בית המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלולה להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו". (דגש שלי ש.ש.) ועוד נאמר שם: "צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא את בית המשפט להיעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". (דגש שלי ש.ש.) הסעד המבוקש נגד המוסד לביטוח לאומי הוא צו עשה גם לתשלום כסף וגם למתן סעד של שיקום, אשר הינו בלתי הפיך, למקרה שבסופו של יום תידחה התביעה.

לסיכום, לאחר עיון ושקילת נימוקי הבקשה תגובת הנתבע 5 וסיכומי הצדדים היום וחרף אי התייצבות נתבעים 2,3 ו-4 נדחית הבקשה למתן סעד נגד נתבעת 1 להמצאת טופס 250 ונגד הנתבע 5 למתן גמלה וטיפול למבקש מהטעמים שנמנו לעיל ובתמצית להלן: המסמך הרפואי לא מצביע על דחיפות רפואית, קיומית או על סכנת חיים המצדיקים מתן צו זמני טרם בירור העניין לגופו.

סוף דבר בנסיבות אלו כפי שהוצגו בפנינו לכאורה בהליך הזמני לרבות נוכח חקירתו של התובע, ונוכח הפסיקה לעיל לא מצאנו כי הנסיבות הן חריגות במידה הנדרשת למתן צווי עשה גם לא מצאנו מהותית הצדקה לחיוב נתבעת 1 בהמצאת הטופס שהתבקש.

הבקשה נדחית ללא צו להוצאות, ההליך ידון בתובענה רגילה.

לפנינו בקשת התובע, מר דמטרי אילין (להלן- המבקש) למתן סעד זמני, המורה למשיב, המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד) לחדש את ביטוחו של המבקש בביטוח בריאות ממלכתי, וזאת עד למתן הכרעה בהליך העקרי.

המשיב טען עוד כי אם בסופו של ההליך יוכר המבקש כתושב, לא ייגרם לו נזק מדחיית הבקשה לסעד זמני, נוכח הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד – 1994 (סעיף 3א(ה) הקובע את הזכאות להחזר תשלומים ששולמו תמורת שירותי בריאות, והמבקש יוכל לזכות לשיפוי בגין הוצאות רפואיות שנידרש להוציא בתקופת בירור התביעה.

עצם קבלת טפול במרפאה הרלוואנטית בבית החולים רמב"ם בתאריכים 6.2.18 ו- 22.2.18 – מועדים שלאחר שלילת התושבות - יש בה כדי לעמוד בסתירה לטענת המבקש כי נמנעת ממנו גישה למסמכים מהתיק הרפואי באופן המחבל באפשרות קבלת טפול רפואי, אף כנגד תשלום.

...

ביום 11.1.18 הודיע המוסד למבקש כי "ממכלול הנתונים לבחינת תושבותך הגענו למסקנה כי מרכז חייך משנת 2011 ועד היום מתנהל מחוץ לישראל." ההחלטה נשענה בין השאר על השוואת ימי השהות בישראל לימי השהות בחו"ל מאז שנת 2011 (400 ימים בישראל לעומת 2,163 ימים בחו"ל), על היותו של המבקש בעל אזרחות רוסית המבלה את עיקר זמנו בעבודה ברוסיה, שבה מרכז האינטרסים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים שלו.

בנסיבות העניין לא מצאנו כי מתן הסעד הזמני הוא חיוני.

לאור האמור, דין הבקשה להידחות.

] אין חולק כי עד לאירועים מושא הליך זה ושיפורטו להלן הוכרו המערערים לאור זיקותיהם כתושבי ישראל וקיבלו זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק), לרבות קצבת זיקנה לאב וקיצבת ילדים לפחות לחלק מהמערערים.

כמו כן חדלו המערערים, החל מחודש יולי 2010 (המערער 3 החל ממועד מאוחר יותר), להיות זכאים לשירותי בריאות לפי חוק הבריאות, כך שלחלקם נוצרו חובות בגין שירותי בריאות שקבלו הם ומשפחתם (בעיקר בשל ילדי מערערים שלקו בבריאותם) לתקופה לגביה נשללה תושבותם.

"ריפוי זמני" בחודש יולי 2010 פנו המערער 2 ורעייתו לבית הדין האיזורי בבקשה לבטל את החלטת המוסד (ב"ל 49390-07-10).

בקשתם לסעד זמני נדחתה (השופט גולדברג; החלטה מיום 7.10.10).

במסגרת העירעור טענו המערערים הן נגד הקביעה כי הבתים מושא ההליך אינם בתחום והן נגד הקביעה כי התביעה "היתיישנה". כאמור, לאור הודעת המוסד לא נידרש לטענות המערערים בסוגייה השניה.

...

לטעמנו, טוב יעשה המוסד אם לעתיד לבוא יאמץ קווים מנחים לטיפול במקרים כגון אלה שלפנינו.

בענייננו, בהעדר התייחסות של המוסד לנתונים אלה – הן לעבר והן לתקופת המעבר, ולאחר ששקלנו את מכלול הנסיבות של ההליך מצאנו כי יש לבטל את החלטת המוסד בדבר הביטול הרטרואקטיבי של תושבות המערערים.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הערעורים מתקבלים כמפורט להלן: החלטת המוסד בדבר שלילת תושבות המערערים לתקופת העבר (כמפורט בסעיף 17 לעיל) ועד לתקופת מעברם אל תוך התחום מבוטלת.

עוד טען כי הוכר כתושב ישראל והוכרה זכאותו לזכויות סוציאליות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

לטענתו, יש לאזן בין הזכויות של שני הצדדים, לרבות האנטרס הצבורי לוודא ששירותי בריאות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי יינתן למי זכאי על פי החוק.

ההלכה שנקבעה בבימ"ש עליון בענין סעד זמני אומצה ע"י בית הדין הארצי לעבודה כמפורט בדב"ע לג/3-3 מ.י. נ. מרדכי גנץ כלהלן : "עיקר תכליתם של צוי מניעה זמניים כגון אלה היא לשמור, כל עוד תלויה בבית המשפט תובענה בנידון, על מצב הדברים כפי שהיא הינה קיום בעת הגשתה; אין בית המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלולה להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו... צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא את בית המשפט להעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". זאת ועוד, בבר"ע 338/98 חמיס נגד שטרן קבע בית המשפט העליון כי בקשה לצוו עשה תנתן ביד קמוצה ובמשורה: "מתן צו עשה זמני נתון לשקול דעת בית המשפט, והשאלה המרכזית, אשר מן הראוי שתעלה לפני בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו, היא, אם מתן הסעד הזמני היא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך להצדיק את התערבותו של בית המשפט – לשם שינוי של המצב הקיים עובר להגשת התובענה – עוד לפני שהוכרע בתובענה". הסעד המבוקש בבקשה הינו סעד של צו עשה , אשר כאמור לעיל, בצו זה ידו של בית הדין קפוצה עוד יותר.

...

ההלכה שנקבעה בבימ"ש עליון בענין סעד זמני אומצה ע"י בית הדין הארצי לעבודה כמפורט בדב"ע לג/3-3 מ.י. נ. מרדכי גנץ כלהלן : "עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה היא לשמור, כל עוד תלויה בבית המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהיא הנה קיום בעת הגשתה; אין בית המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלולה להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו... צריכות להיות נסיבות יוצאות מן הכלל כדי להביא את בית המשפט להיעתר לבקשה כזו וצריכות להיות בפניו הוכחות חותכות על זכותו המוחלטת של המבקש ולא רק הוכחות על זכות לכאורה". זאת ועוד, בבר"ע 338/98 חמיס נגד שטרן קבע בית המשפט העליון כי בקשה לצו עשה תינתן ביד קמוצה ובמשורה: "מתן צו עשה זמני נתון לשקול דעת בית המשפט, והשאלה המרכזית, אשר מן הראוי שתעלה לפני בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו, היא, אם מתן הסעד הזמני היא אכן כה חיוני עד שיהיה בכך להצדיק את התערבותו של בית המשפט – לשם שינוי של המצב הקיים עובר להגשת התובענה – עוד לפני שהוכרע בתובענה". הסעד המבוקש בבקשה הנו סעד של צו עשה , אשר כאמור לעיל, בצו זה ידו של בית הדין קפוצה עוד יותר.

גם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

נוכח כל האמור לעיל במצטבר ובנפרד , הבקשה לסעד זמני נדחית.

הבקשה שלפניי היא בקשה לסעד זמני דחוף שלפיו יכיר המשיב (המוסד לביטוח לאומי( במבקשת כמבוטחת – תושבת הארץ החל מיום 28.5.21 או מאז אשפוזה תחת הוראות אישפוז כפוי לא דחוף בבית החולים אברבנאל החל מיום 4.6.21 ועד יום הדיון בתביעה לקיצבת נכות שהוגשה ביום 15.8.21 לגופה.

יחד עם הבקשה הוגשה תביעה נגד החלטת הנתבע מיום 24.8.21 שלפיה נדחתה התביעה לנכות כללית מהטעם שהמבקשת אינה מבוטחת בביטוח נכות, הואיל ואינה תושבת ישראל.

לחלופין, לפי סעיף 3א(ה) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 זכאית המבקשת להחזר תשלומים ששילמה או שתשלם תמורת שירותי בריאות אם תוכר כתושבת ישראל.

נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לסעד זמני וקובעת שיש לראות במבקשת "תושבת ישראל" בנוגע לזכויותיה על פי חוק הביטוח הלאומי וחוק שקום נכי נפש בקהילה התש"ס-2000, זאת עד למתן פסק דין בתיק.

...

בשל הנימוקים שהועלו בתגובה, לגישת המשיב, דין הבקשה להידחות.

בנסיבות דנן, כאשר המבקשת מאושפזת בבית חולים לחולי נפש, במחלקה סגורה, באשפוז כפוי, אני סבורה שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות לפטור מערובה.

נוכח האמור לעיל, אני מקבלת את הבקשה לסעד זמני וקובעת שיש לראות במבקשת "תושבת ישראל" בנוגע לזכויותיה על פי חוק הביטוח הלאומי וחוק שיקום נכי נפש בקהילה התש"ס-2000, זאת עד למתן פסק דין בתיק.