הכרה בתאונת עבודה בעקבות פינוי אשפה

בתביעה שהוגשה לבית הדין בכתב התביעה נרשם: "2. לתובע אירעה תאונת עבודה ביום 17.7.2017 בעת עבודתו כפועל תברואה בישוב אבטליון, כאשר בעת פינוי אשפה ותוך כדי תנועה התובע חש בכאבים חזקים בגב, והמשיך את יום עבודתו, ובעת שהגיע הביתה סבל מאוד מכאבים, הלך לרופאו בעיר סחנין, שלא יכול לעמוד על רגליו הרופא ניגש אליו ברכב, נתן זריקה להקלה מהכאבים, אך הביקור לא נרשם בתיקו הרפואי מאחר והרופא הגיע אליו לרכב שהיה יושב בו נתן לו את הזריקה וחזר לבית". בתצהירי התובע בתצהיר התובע נרשם: "2. הנני להצהיר שביום 17.7.2017 בעת עבודתי כפועל תברואה בישוב אבטליון, עת עבודתי בפנוי אשפה ותוך כדי תנועה חשתי בכאבים חזקים בגב סמוך לשעת סיום המשמרת, והמשכתי את יום עבודתי במנוחה, ובעת שהגעתי הביתה סבלתי מאוד מכאבים, ובמהלך הלילה הובהלתי לרופא בעיר סחנין, מאחר ולא יכולתי לעמוד על רגליי הרופא ניגש אליי לרכב ונתן לי זריקה להקלה מהכאבים, הביקור לא נרשם בתיק הרפואי מאחר והרופא הגיע אלי לרכב.

פגיעתי בעבודה הנה נובעת בין היתר מזיהום מהאשפה שאני אוסף בין יישובי המועצה ובשל הרמת משא כבד שארע בין היתר מיום 17.7.2017, מחלתי ופגיעתי נובעת ונבעה מהסיכונים של אופי עבודתי ועל כן פגיעתי/מחלתי הנה כתוצאה ישירה מבצוע עבודתי זו".

המל"ל יודיע לבית הדין עד ליום 22.3.2020 האם יש צורך למנות מומחה רפואי לענין הקשר בין הארוע לבין מצבו הרפואי של התובע, או שמא, לאור קביעתנו העובדתית המפורטת לעיל המל"ל מכיר בארוע כתאונה בעבודה.

...

לאחר שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים לעניין התשתית העובדתית, אנו קובעים כדלקמן: העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו: התובע מסר מספר גרסאות כדלקמן: במסמכים הרפואיים בסיכום ביקור במחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי פורייה מיום 26.7.2017, 9 ימים לאחר האירוע, נרשם: מהמסמכים הרפואיים עולה כי בפניית התובע לאורתופד ב-2.8.2017 הוא אמר: בטופס בל/250 נרשם: בתביעה שהוגשה למל"ל בתביעה שהוגשה למל"ל נרשם: בהודעת התובע לחוקר המל"ל התובע נחקר על ידי חוקר המל"ל ביום 18.3.2018: התובע ציין עוד, כי הוא מסר למנהלו דובי על התאונה באותו ערב.

לפי גרסת התובע, שמצאנו כי היא אמינה, ביום 17.7.2018, בעת ששימש בתפקידו כפועל תברואה אשר עובד על משאית זבל מאחור ואחראי על הכנסת הזבל מהפחים לתוך המשאית, בסביבות השעה 13.00 התובע משך פח זבל גדול במיוחד (מסוג 1100) לכיוון המשאית.

סוף דבר כפי שפורט לעיל – קיבלנו את גרסת התובע כי ביום 17.7.2018 החל לחוש בכאבים בעודו מושך פח זבל גדול במסגרת עבודתו.

לפנינו תביעת התובע להכיר בארוע תאונתי מיום 17.7.2017 במסגרתו חש בכאבים בגבו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

המל"ל דחה את תביעת התובע להכיר בארוע כפגיעה בעבודה במכתבו מיום 15.4.2018.

התובע המשיך בעבודה עד סוף יום העבודה, כאשר נהג המשאית סייע לו בעבודת פינוי פחי הזבל עקב הכאבים בהם חש. באותו ערב התובע פנה לרופא המשפחה אשר נתן לו זריקה ומספר ימים לאחר מכן פנה לבית חולים וגם שם דיווח כי החל לחוש בכאבים בעת עבודתו.

...

התובע הגיש ביום 5.7.2020 בקשה להעברת שאלות הבהרה ובהחלטת בית הדין מיום 23.7.2020 נעתר בית הדין לבקשה באופן חלקי.

לטענת הנתבע, המומחה מטעם בית הדין קבע כי אין קשר של גרימה או של החמרה בין האירוע לבין מצבו של התובע, כאשר המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו של בית הדין בשטח הרפואי ויש לדחות את התביעה בהתאם למפורט בחוות הדעת.

דיון והכרעה לאחר שעיינו בטענות הצדדים ובחוות דעת של המומחה, אנו סבורים כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.

מכל המפורט לעיל, על יסוד חוות דעתו של המומחה, התביעה נדחית.

העובדות המשיב, יליד 1953, עבד כפועל פינוי אשפה בעריית תל אביב, ונפגע ביום 27.12.17 בעת נפילה במדריגות.

ארוע זה הוכר כתאונת עבודה בהתייחס לחבלת ראש.

...

גם הטענה כי הוועדה לא התייחסה לבדיקת ה-CT דינה להידחות.

איני מקבלת גם את טענת המערער כי החלטת הוועדה אינה סבירה משום שהיא שוללת את חוות הדעת מטעם המערער עצמו, לפיה יש לייחס רק מחצית נכות לתאונה (ד"ר קוריצקי).

סוף דבר הערעור נדחה.

יחד עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת "מחלות המיקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה". כוחה של תורה זו מוגבל על-ידי המונח "תאונה", ומכאן, באה הדרישה שכל פגיעה זעירה, תעמוד, כשלעצמה, במבחן מאפייניה של "תאונה" (פתאומיות ומסוימות).

ומן הכלל אל הפרט נסיעה תוך כדי עמידת התובע על המדרך האחורי של המשאית במהלך עבודת פינוי האשפה, התובע עומד על המדרך האחורי של משאית פינוי האשפה, תוך שהמשאית נוסעת מנקודת פינוי אשפה אחת לשניה, כשהתובע נידרש לעלות ולרדת מהמשאית לצורך פינוי האשפה בכל נקודה ונקודה.

...

לאור כל האמור לעיל, התובע טוען לתנועות חוזורת ונשנות בגב ובכפות הידיים, כדלקמן: · מאות ואולי גם אלפי מכות זעירות בגב מדי יום כתוצאה מנסיעה בעמידה על המדרך האחורי של המשאית בכבישים עם מהמורות ופסי האטה מרובים.

לאור האמור, מקובלת עלינו טענת התובע שלפיה הרמת גרוטאות על פני כל המשמרת במהלך 7 עד 10 השנים הראשונות לעבודתו, כמו גם הרמת כ-4-5 גרוטאות במשמרת בשנים שלאחר מכן, מקימה תשתית עובדתית ביחס לפגימה הנטענת בגבו של התובע על פי הלכת המיקרוטראומה.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הננו מקבלים את טענת התובע שלפיה הוכחה תשתית עובדתית לצורך יישום הלכת המיקרוטראומה ביחס לתנועה חוזרת ונשנית בגב ובאגודלי כפות הידיים.

בנסיבות הענין, מצאנו כי יש מקום למנות מומחה רפואי לצורך בחינת שאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הפגימות מהן סובל התובע בגבו ובאגודלי כפות ידיו לבין תנאי עבודתו, על סמך העובדות הבאות: התובע, מר אמנון גריביאן (להלן: "התובע"), יליד 1954, עבד כפועל תברואה בעיריית ירושלים, בתפקיד מפנה אשפה ברכב פינוי אשפה, החל משנת 1992 ועד ליום 5.3.17.

התובע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כי תוך כדי ירידה במדריגות המשאית, לצורך פינוי אשפה, החליק כתוצאה משמן שהיה על המדריגות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות מצאתי לקבוע כי יש מקום לקבל את גרסת התובע באשר לנסיבות קרות התאונה לפיהן בפנותו לרדת ממשאית המעביד החליק במדריגות ובהנתן כי ירידת התובע מהמשאית היתה לצורך פינוי, הרי שהנסיעה לא הסתיימה ועל כן אני קובע כי התאונה מהוה תאונת דרכים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

תאונה שנייה – 3/5/17 נכות רפואית – התאונה הוכרה כתאונת עבודה והתובע פנה לביטוח הלאומי למיצוי זכויותיו ונקבעה לו נכות של 5% לפי סעיף 37(7)(א) במחצית בגין הגבלה קלה בתנועות הגב התחתון, לפיכך תעמוד נכותו הרפואית של התובע על 5% , כפי קביעת המל"ל. נכות תפקודית – לטענת התובע, בעקבות התאונה הוא מתקשה בעמידה ממושכת ובישיבה ממושכת ויש לו מיגבלת תנועה בתנועות גב תחתון והדבר פוגע בעבודתו המיטבית, ולראייה הועדה של הביטוח הלאומי, מצאה להפעיל את תקנה 15 ולהגדיל את נכותו הרפואית ל 6.25%.

...

לאור המקובץ מעלה הגעתי לכלל מסקנה , כי אף אירוע זה הינו בגדר תאונת דרכים כפי משמעותה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

סוף דבר אשר על כן הנתבעת תפצה את התובע בסכומים הבאים: בגין התאונה הראשונה כאב וסבל 5,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות 1,500 ₪ בגין התאונה השנייה כאב וסבל 7,507 ₪ הפסדי שכר לעבר 6,000 ₪ הפסדי שכר לעתיד 16,791 ₪ הפסדי פנסיה 2,099 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד 5,000 ₪ ____________________________________________ סה"כ 43,897 ₪ ניכויי מל"ל – כאמור בסיכומי הנתבעת, מהסכום האמור ינוכו תשלומי המל"ל בסך 20,201 ₪ כך שיתרת סכום הפיצוי תעמוד על סך- 23,696 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט , בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 15.34% .