מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הכרה בשיתוק פריפרי של עצב הפנים כפגיעה בעבודה

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2015 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה בפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בבאר שבע (השופטת יעל אנגלברג שהם ונציגי הציבור מר אביתר כהן ומר דב אבדור; בל' 25280-01-12), במסגרתו נדחתה תביעת המערערת להכרה בשיתוק פריפרי של עצב הפנים כפגיעה בעבודה.
...
דיון והכרעה לאחר שנתנו דעתנו לכלל חומר התיק, לטענות הצדדים כפי שהועלו בעל פה ובכתב ולפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות וכי פסק דינו של בית הדין האזורי ראוי להתאשר מטעמיו.
לאור כל האמור לעיל, ועל בסיס חוות הדעת של שני המומחים הרפואיים - נשללה התקיימותו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין שיתוק עצב הפנים בו לקתה המערערת, והאירוע בעבודה אינו יכול להיות מוכר כפגיעה בעבודה שכן לא גרם לנזק פיזיולוגי.
סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה להכיר בארוע מיום 2.7.11 כתאונת עבודה, בהתאם לסע' 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
התובע, בן העדה הדרוזית, נפגע מאוד מאופן ההתייחסות של הלקוח ומהקללה.
כעולה מחוות הדעת, ביום הארוע פנה התובע לחדר מיון משם שוחרר ללא איבחנה ורק כ-12 ימים לאחר מכן החל לסבול משיתוק בעצב הפנים הפריפרי.
חוות הדעת קובעת איפוא, כי לא קיים קשר סיבתי בין שיתוק עצב הפנים בו לקה התובע לבין ארוע הדחק שעבר בעבודה.
...
סוף דבר על יסוד האמור לעיל – התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 25.8.2013 אישר פקיד התביעות את התאונה, כתאונת עבודה והכיר בפגימות בקרסול ימין, אף ושיניים כפגיעות בעבודה.
כמו כן, קבעה הועדה לעררים בפרק "ממצאים ונימוקים" את הדברים הבאים: "...בבדיקה נוירולוגית: שריר המצח סימטרי. חולשה מינימאלית בסגירת עין ימין. אסימטריה של קמט נזו לביאלית מצד ימין עמוקה יותר ...בהסתכלות על תמונתו של התובע טרם התאונה קיימת אותה אסימטריה במצד ימין אשר עפ"י סימנים קליניים אובייקטיבים שתוארו לעיל שייכים לשיתוק פריפרי של עצב הפנים הישן עם סימנים של דנרציביה ואינם שייכים לתאונה הנדונה מאחר והיו לפני התאונה...". במסגרת הישיבה השנייה שהתקיימה ביום 27.7.2016 התריעה הועדה לעררים בפני המערער, כי בכוונתה להפחית את אחוזי הנכות שנקבעו לו בגין פגיעה בעצב הטיביאלי, שכן "הועדה לא מצאה סימנים אובייקטיביים המעידים על פגיעה זו". כמו כן אפשרה הועדה למערער להגיב על כוונתה כאמור.
באשר לעצב הטיביאלי, קבעה הועדה נכות יציבה בגובה 20% מכוח סעיף 49(2)ו' "הגבלת התנועות בפרקי כף הרגל: SUBTALAR JOINT או JOINTS TARSAL עם דפורמאציה או כאבים"; וכן ביטלה את ההכרה בנכות בגובה 10% בגין פגיעה בינונית (שיתוק חלקי) בעצב הטיביאלי (סעיף 32(4)א)(II) בנוסח התקנות דאז).
...
לאור כל האמור לעיל, טוען המשיב כי דין הערעור להידחות.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענת הצדדים מצאתי, כי דין הערעור להידחות.
סוף דבר - הערר נדחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

תביעת התובע להכרה בארוע המוחי כפגיעה בעבודה נדחתה על ידי המל"ל בהחלטה מיום 6.8.2018, בטענה כי לא ארעה לתובע תאונת עבודה, לא הוכח ארוע חריג תוך כדי ועקב עבודת התובע, אשר גרם לאוטם המוחי בו לקה.
מר ככיאשוילי אושפז ב 13.05.2018 בבי"ח אסותא אשדוד ונעשתה איבחנה של TIA – transient ischemic attack וגם שיתוק פריפרי של עצב הפנים מימין.
...
נוכח האמור יש לדחות את התביעה, לרבות את הטענה להחמרה זמנית, מאחר שהאירוע החריג חל לאחר הופעת התסמינים וללא קשר אליהם.
לאור כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות דעתה של המומחית ד"ר ורבר, מתקבלת חוות דעתה ואני קובע כי אירוע האוטם המוחי בו לקה התובע לא נגרם ולא הוחמר כתוצאה מהאירוע החריג שהתרחש ביום 13.5.2018, ואינו מהווה "פגיעה בעבודה". מאחר שקיבלתי את חוות דעת המומחית, ממילא לא מצאתי לנכון למנות מומחה אחר או נוסף.
אשר על כן, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש להפנות למומחה שאלה גם ביחס לעמידה בתנאי פריט 14 לחלק ב לרשימת מחלות המיקצוע המתייחס למלות עצבים בגפיים הנגרמות על ידי עבודה בכלים רוטטים; לפריט 13 המתייחס לשיתוק עצב פריפרי הנגרם על ידי עבודה בלחץ ממושך על העצב; ולפריט 26 לחלק א לתוספת השנייה המתייחס לדלקת גידים בכף היד כתוצאה מעבודה הכרוכה בתנועות חד גווניות של האצבעות וכף היד.
דיון והכרעה בהתאם להלכה הפסוקה, תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה הוא: "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע..." (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (2000).
ביחס לתנועות הצואר התובע העיד לפנינו כי כאשר שהה על עמוד החשמל הביט לכל הכיוונים והניע צוארו בהתאם: "שעה וחצי, שמעי זה עבודה לא נוחה. לא, אני מסביר לך פשוט, זו עבודה על עמוד, זה את צריכה להתמתח, את צריכה להסתכל למטה, את צריכה להסתכל הכל, למעלה, זה לא עבודה שאת נימצאת למטה, את כל הזמן עם, אנחנו כל הזמן עם הידיים, עם הצואר, עם הראש, מסתכלים זה לא עבודה שהיא למטה בגובה הפנים" (עמוד 15 שורות 33-38).
...
טוען הנתבע כי לתובע לא אירעה פגיעה מסוג מיקרוטראומה בצוואר ובגב ודין התביעה להידחות בנושא זה. התובע לא ביצע תנועות באותו אזור בגוף על פני פרק זמן משמעותי ומספיק.
בענייננו, לאחר ששקלנו את הראיות ואת טענות הצדדים שוכנענו כי דין טענות התובע בעניין הצוואר והגב להתקבל באופן חלקי.
אף לא שוכנענו כי די בשימוש בכלים רוטטים כדי למנות מומחה גם ביחס לליקוי בגב, באשר אין המדובר באיברים סמוכים והתובע לא עשה שימוש בכלים רוטטים כבדים.
לאור כל האמור, ימונה מומחה רפואי ביחס לליקויים בכפות הידיים, במרפקים ובצוואר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו